|
עמוד הבית / התמכרויות
נושאים נוספים
התמכרות לאינטרנט | התמכרות לסמים | אלכוהליזם | התמכרויות | אבל ואובדן | טראומה
| פוסט טראומה פסיכוטראומה רפואית | הפרעת אישיות | סכיזופרניה (שסעת)
התמכרויות
התמכרות היא דחף בלתי נשלט היוצר תלות בחומר, באדם או בהתנהגות מסויימת. הפסקה פתאומית של ההתנהגות או בשימוש בחומר הממכר תגרו לתגובות פיזיולוגיות ונפשיות קשות.
ההתמכרות עשויה להתחיל כהתנסות חוויתית ולהפוך להתמכרות בשל גורמים רגשיים שונים כגון- ביטחון עצמי נמוך, חרדה או דיכאון, ריקנות פנימית ועוד. גישות קליניות רואות במקור להתמכרות גורמים כגון קונפליקטים התפתחותיים לא פתורים, או חסכים רגשיים מוקדמים משמעותיים.
ההתמכרות הינה הינה תופעה ביו-פסיכו-סוציאלית. היא מהווה בעיה קשה המחמירה עם הזמן וגורמת להידרדרות אישית, גופנית, נפשית, כלכלית ומשפחתית .ההתמכרות פוגעת במכור, בסביבתו הקרובה, במשפחתו ובכל מי שחי לצידו.
קיימים סוגים שונים של התמכרויות אך בכולן ניתן למצוא מאפיינים דומים:
קושי בהפחתת מינון השימוש, בריחה מהמציאות, התגוננות וניתוק מפני אנשים ומפני ביקורת לרוב הכחשה של הקושי לחדול מהתנהגות זו ועוד.
תחביב המתחיל בהתלהבות וביצירתיות יכול לגרום להסחפות באיזון בין הקצאת המשאבים לאותו תחביב לבין תחומי החיים האחרים. כאשר האיזון הזה מופר עלולות להופיע תוצאות שליליות ביכולת לתפקד בחיי היום יום אשר מסתמלות את תחילת ההתמכרות.
מאפיינים משותפים להפרעה התמכרותית:
- קושי להפחית במינון ההתנהגות מול צורך להעלות מינון על מנת להגיע לאותה תחושת הנאה או סיפוק.
- הזנחה של תחומי חיים אחרים המפריעה לתפקוד יום יומי תקין.
- פגיעה במערכות יחסים המלווה לרוב בכעסים ובתחושות אשם ואכזבה מצד האנשים הקרובים.
- הבעת התגוננות אל מול ביקורת או עימות מהסביבה. ההתנהגות המתמכרת משמשת בריחה מהמציאות.
- רגשות אשם וחרדות בקשר להתנהגות המתמכרת.
אלכוהליזם
אלכוהול הוא חומר חוקי, נורמטיבי, מהווה חלק מטקסים דתיים, חברתיים ואירועים חגיגיים ויחד עם זאת זהו סם קשה שעלול לגרום להתמכרות פיזית ונפשית.
רוב האוכלוסייה הבוגרת שותה אלכוהול באופן כזה או אחר , בכמויות קטנות או גדולות, במשקה בעל אחוזי אלכוהול שונים, בנסיבות שונות ובתדירות משתנה. 1% ועד 5% מהשתיינים יהפכו אלכוהוליסטים. בישראל הולך ויורד גיל צריכת האלכוהול ולמרות שהמכירה של אלכוהול אסורה לקטינית מתחת לגיל 18 מדווח על שימוש נפוץ בקרב בני נוער החל מגיל 12.
אלכוהול משפיע על מערכת העצבים וגורם לשינוי בחשיבה, במצב הרוח, לפגיעה ביכולות הפיזיות ולשינוי בהתנהגותו של הצורך את האלכוהול במידה מופזרת. אדם תחת השפעת אלכוהול נמצא במצב של כושר שיפוט לקוי, אובדן שליטה ולעיתים מהווה סכנה לעצמו ולאחרים (נהיגה, אלימות וכו').
ההתמכרות לאלכוהול איטית יותר מהתמכרות לסמים, היא מחמירה לאורך הזמן אך הרסנית במיוחד מבחינה גופנית ונפשית.
התמכרות לסמים
בשלבים הראשוניים של השימוש בסמים האדם מרגיש שהשימוש מענג ומשחרר אותו מלחצים ומשברים. לעיתים מתחיל השימוש בסמים כחוויה חברתית (לחץ חברתי התנסות של גיל ההתבגרות או של תקופת השחרור מהצבא). הצורך להשתמש בסם במינון גבוה יותר או בחומר חזק יותר גובר במהירות ואיתו מופיעים סממני ההתמכרות. ההנאה יורדת ובמקומה מופיעים סבל וחוסר שליטה המתגברים ככל שהאדם ממשיך לצרוך סמים. השימוש בסמים אינו חוקי והצריכה ההולכת וגוברת של החומר דורשת מהמכורים להשיג משאבים כספיים רבים להשגת החומר מה שמוביל את המכורים לפעילות פלילית.
קיימים סוגים רבים של סמים וחומרים ממכרים. החומרים שונים בתחושה שמקנים, בדרכי השימוש בהם, בעלות, ובסבילות הגוף אליהם (המידה בה הגוף מתרגל לנוכחות הסם וצורך מינון גבוה יותר כדי להגיע לאותה תחושה).
מסלול הגמילה והשיקום מההתמכרות לסמים מתחיל בניקוי הגוף מהחומרים הממכרים– שלב קצר יחסית אך קשה מבחינה פיזית. התהליך ממשיך בשלב ארוך העשוי להמשך חודשים עד שנים בו המכורים לומדים להתמודד עם קשיי היום יום ללא סמים. ללא רצון של האדם להגמל ולוותר על הרווחים (התחושה הטובה) שנותן הסם, לא יצליח האדם להגמל וגם אם יתנקה גופו - ללא רצון סביר כי ישוב וישתמש בסמים.
התמכרות לאינטרנט Internet Addiction disorder
ההתמכרות לאינטרנט עדיין לא הוגדרה בסיווג הפרעות הנפשיות אך חוקר בשם Ivan Goldberg נתן לה את שמה והגדיר אותה כשימוש לא מותאם באינטרנט הגורם למצוקה או להתנהגות בעייתית הנצפית בלפחות שלושה סממנים במשך 12 חודשים לפחות:
- שימוש הולך וגדל באינטרנט לפרקי זמן ארוכים יותר בכל פעם על מנת להגיע לאותה תחושת הנאה.
- תוצאת של ניסיון גמילה יביא להתנהגויות המאופיינות בחרדה וחוסר שקט, ממחשבות אובססיביות וחוזרות על האינטרנט הכוללות חלומות ופנטזיות, תנועות הקלדה בלתי רצוניות.
- הפרעה בתפקוד החברתי, משפחתי ותעסוקתי.
- למרות רצון מתמיד לקצר את השימוש באינטרנט זמן השימוש בפועל ארוך מהמתוכנן, ומאמצים לשלוט בשימוש באינטרנט אינם מצליחים.
קיימים מספר סוגים של התמכרויות לאינטרנט וביניהם- התמכרות למין באינטרנט, התמכרות למערכות יחסים באינטרנט, הצפת מידע, התמכרות למשחקי אינטרנט.
אבל ואובדן:
אובדן מהווה חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו כבני אדם. אנחנו מתנסים בחוויות של אובדן ברמה כזו או אחרת לאורך כל החיים ובכל תחום חיים.חלק מהאובדנים שזורים בתהליך ההתפתחותי הנורמאלי של מהלך החיים, ויש להם תפקיד חשוב בהתפתחות הפסיכולוגית של האדם. החל מאובדן הינקות והדרישה להיות "גדול" ובוגר ועד לחוויות אובדן בעקבות אירועים בלתי צפויים כגון מוות של אדם קרוב, חוויה המהווה אחת המצוקות הפסיכולוגיות הקשות ביותר. חוויה של אובדן יכולה להתפתח בעקבות קשת רחבה למדי של אירועים כמו הפסקה של קשר משמעותי, גם אם השותף לקשר אינו מת, פגיעה חמורה במצב הבריאותי, נכות כתוצאה מתאונה, פרישה ממקום עבודה אחרי תקופה ממושכת, מעבר ממקום מגורים אחד לשני ועוד.
המשותף לחוויות אלו הוא הפגיעה בתפיסת הזהות האישית. זהות הינה תחושה סובייקטיבית יציבה, המורכבת ממערך של התקשרויות עם אנשים משמעותיים, שמהוות חלק בלתי נפרד מהתפיסה העצמית שלו. כאשר אדם נפרד ממישהו קרוב, הוא מרגיש שחלק מן ההוויה שלו נלקח ממנו, נקרע ממנו. חוויה כזאת פוגעת בתחושת היציבות והביטחון של האדם. התהליך שמתפתח בעקבות האובדן, האבל, הוא ספונטאני, חלקו אינו רציונאלי ואינו נשלט על ידי האדם, אך הוא נורמאלי לחלוטין.
אבל הוא צער נפשי עמוק בעקבות שכול או אובדן אחר, והוא פוקד כל אחד מאיתנו במהלך החיים. כל אובדן מעורר תחושות של צער – אפילו אובדן של חפץ אהוב – אך ברוב המקרים האבל המשמעותי ביותר בא בעקבות שכול- אובדן של אדם אהוב, או אובדן של יכולת כלשהי - גופנית או מנטלית. אֵבל וטראומה קשורים זה בזה.
הטאונטולוגיה, ענף הפסיכולוגיה העוסק בהתמודדות עם מוות ואובדן, הולך ומתפתח כיום בארץ. קיימים מספר אנשי מקצוע המתמחים בהכנה למוות ובליווי המתמודדים עם אובדנים.
סכיזופרניה (שסעת):
סכיזופרניה היא מחלת נפש כרונית בעלת מהלך של התקפים ורמיסיות. מקורה של הסכיזופרניה הוא בחוסר איזון בזרימת נוירוטרנסמיטורים במוח. המחלה פוגעת במהלכי החשיבה, ביכולת הביטוי והויסות הרגשי, בתפקודים החברתיים ובניהול תפקודי חיים בסיסיים.
חלק מסממני המחלה עשויים להופיע כהזיות (גם אודיטוריות), דלוזיות (אמונות שווא), בוחן מציאות לקוי. כמו כן נטייה להזנחת ההיגיינה האישית וירידה בתפקוד. עוד מסממני המחלה- אפקט קהה וחוסר יכולת להנות.
הגורם למחלה אינו ידוע בודאות. קיימות עדויות לגורמים גנטיים. ידוע כי מצבי משבר ולחץ מסויימים עשויים להוות טריגרים להתפרצותה אך לא ניתן לנבא מי האדם אשר יצליח להתמודד עם משברים ומי יפול להתפרצות פסיכוטית. קיימים מחקרים המצביעים על קשר בין מבנה המוח והתפתחות של חלקי מוח מסויימים לבין סיכוי גדול יותר להתפרצות של סכיזופרניה.
שכיחות המחלה- כאחוז אחד מכלל האוכלוסיה.
הטיפול בסכיזופרניה משלב טיפול תרופתי אנטי- פסיכוטי ביחד עם טיפול רגשי- קוגניטיבי או דינאמי.
על פי ה DSM-IV על מנת לאבחן סכיזופרניה :
חייבים להופיע שניים או יותר מהבאים: מחשבות שווא, הזיות (לא רק בראייה, אלא במספר חושים), דיבור בלתי מאורגן, התנהגות בלתי מאורגנת או קטטונית, אפקט קהה ושטוח.
כמו כן צריכות להופיע בעיות בתפקוד החברתי או התעסוקתי למשך תקופה של שישה חודשים לפחות כאשר נשללו אבחנות אחרות או שימוש בחומרים העשויים להסביר את התסמינים ונשללה הפרעה התפתחותית.
טראומה
בשפה היומיומית טראומה היא חוויה הגורמת מצוקה רגשית קשה. בשפה המקצועית טראומה היא מצב נפשי או התנהגותי הנובע מחוויה קשה כזו.
לא כל אירוע לא נעים או אפילו קשה הוא אירוע טראומטי במובן המקצועי של המילה. אותו אירוע יכול להתפס כטראומתי על ידי אדם אחד אך לא בהכרח יהיה טראומתי לאדם שני. התפיסה הסובייקטיבית של האירוע והמשמעות הנתנת לו על ידי האדם היא שתקבע אם האירוע טראומתי. האופן שבו נגיב לאירוע טראומטי תלוי מצד אחד באופי האירוע, בעוצמתו ובמשכו, ומצד שני בהיסטוריה האישית שלנו, במידת התמיכה החברתית והמשפחתית שיש לנו וביכולת ההתמודדות הטבעית שלנו.
אירוע עלול להפוך טראומתי עבור אדם כאשר הוא חווה שילוב של:
- תחושת איום מיידי על השלמות הפיזית ו/או הנפשית של עצמו או זולתו
- הצפה של תחושות חוסר אונים או פחד.
- השפעתו של האירוע הטראומטי גדלה כאשר האירוע היה בלתי צפוי והגיע ללא כל הכנה מוקדמת.
כולנו מגיבים לחוויות טראומטיות בצורה זו או אחרת.
פוסט טראומה (Post Traumatic Stress Disorder)
תסמונת פוסט טראומתית מתארת מצב מתמשך בו נפגעים מאירוע טראומתי, חווים מחדש את האירוע פיזית או רגשית, כאילו מתרחש שוב. זכרונות, ריחות ודימויים מהאירוע נחווים מחדש בעוצמה דומה לחוויה המקורית של האירוע הטראומתי. הסיבה לכך היא כי בזמן החשיפה לאירוע הטראומטי המערכת הנפשית הוצפה בגירויים שלא יכלה להכיל ולעבד. הגירויים הללו נותרו במערכת בצורתם הגולמית והלא מעובדת, וכל מדי פעם שבים וחודרים למרכז התודעה בצורתם המקורית.
מכיוון שחודרנות טראומטית כזאת מכאיבה מאוד, הנפגעים מנסים להימנע מכל דבר שעשוי להזכיר להם את האירוע הטראומטי. כך נוצר מעגל של חודרנות מצד אחד והימנעות מצד שני. מעגל זה הוא תסמונת הפוסט-טראומטית.
סימפטומים של פוסט טראומה:
חודרנות – חוויות חוזרות של הטראומה- רגשות ריחות, מחשבות כפי שהופיעו באירוע עצמו, חוזורת ועולות באופן בלתי נשלט ויכולים לגרום לתחושת פאניקה, רצון להימלט וזעם כלפי עצמי או אחרים. תחושות כאלו מטרידות מאוד ומקשות על הנפגע להתרכז או לישון. בדרך כלל, הנפגע אינו מבין מה עובר עליו ואינו יכול לשלוט בסימפטומים או להפסיק אותם - עובדה המוסיפה לסבלו. החודרנות יכולה להופיע גם כחלומות או פלאשבקים.
הימנעות- מכיוון שחוויות חודרניות חוזרות ונשנות, האדם חש בסכנה והוא מנסה להגן על עצמו. עלולים להופיע- חשדות, נטייה להתפרץ על אנשים שנתפסים כמאיימים, והמנעות מפעולות שעלולות להעלות שוב את חווית הטראומה. ההמנעות יכולה להיות מודעת אך לעיתים הנפגע אינו רואה את הקשר בין הטראומה להתנהגות הנמנעת. היא מעניקה תחושת מזוייפת של שליטה בהשלכות הרגשיות של החוויה הטראומתית.
הימנעות יכולה להופיע בצורות הבאות: מאמצים לא לחשוב, להרגיש או לדבר על האירוע הטראומטי, הימנעות ממקומות, פעילויות או אנשים שעשויים להזכיר את האירוע הטראומטי, קושי לזכור פרטים מהאירוע הטראומטי, קושי להרגיש רגשות חמים כלפי אנשים, הימנעות מלהרגיש רגשות חזקים באופן כללי, תחושה של זרות, של מוזרות ושל ניתוק, תחושה של חוסר הנאה מפעילויות שקודם לכן היו מהנות, והמנעות מהן.
עוררות מוגברת- בעקבות חשיפה לאירוע טראומתי הנפגע עלול לחוש איום תמידי. הוא חי בתחושה כי העולם אינו מקום בטוח ומתוך כך בצורך תמידי להיות דרוך ומוכן לכל אירוע שלא יבוא. המוכנות התמידית להגיב לסכנה מיידית גורמת לנפגע לעוררות פיזיולוגית ולדריכות נפשית מוגברת, שעשויות לפגוע ביכולתו להתרכז, להשלים משימות ולהתמיד.
עוררות יכולה לבוא לידי ביטוי בקשיים בשינה, כעס והתפרצויות זעם, תחושת "קצה"- חוויה של מתיחות גבוהה בה כל קירבה של אדם או רעש חזק מקפיצים אותו.
פסיכוטראומה רפואית
גילוי של מחלה חמורה הוא לעתים קרובות פתאומי, מסכן חיים, וגורם לשינוי קיצוני בתפיסת מציאות החיים המיידית והשקפת העולם הכללית. הטיפולים הממושכים והקשים הנדרשים לעיתים עלולים להיות טראומטיים כשלעצמם, חוויות אשפוז חוזרות, התקפים והתדרדרות כמו גם החשש מהישנות המחלה.
דחק רפואי טראומטי הינו תסמונת הכוללת תגובות פסיכולוגיות וגופניות של החולה ובני משפחתו למחלה קשה, פציעה קשה, כאבים וטיפולים רפואיים חודרניים או מפחידים. דחק טראומטי והתגובות הרגשיות הקשורות אליו עלולים לפגוע קשות בתפקוד.
הפרעת אישיות
קבוצה של הפרעות נפשיות, שמאופיינות בתבניות נוקשות של מחשבה והתנהגות שנמשכות לאורך זמן. חוויה פנימית מחד והתנהגות סוטה מהנורמה מאידך הגורמים למצוקה. חוסר הגמישות והקושי להסתגל למצבי לחץ או/ו לנורמות חברתיות אצל אנשים הסובלים מהפרעת אישיות, יכולים לגרום למצוקה קשה לעצמם (קשיי הסתגלות ותפקוד, דיכאון וחרדה, התמכרויות ) ו/ או לאחרים. מוגדרות היום עשר הפרעות אישיות שונות.
הפרעת אישיות גבולית
הפרעה המתארת דפוס מתמשך ומתפשט של חוסר יציבות ביחסים בין אישיים, בדימוי-עצמי, וברגשות וכולל לרוב גם אימפולסיביות בולטת. דפוס זה מתחיל בראשית גיל ההתבגרות, ונוכח בהקשרים שונים.
המדריך דיאגנוסטי וסטטיסטי (DSM) מתאר תשעה מאפיינים להפרעת אישיות גבולית. קיומם של חמישה או יותר מהם עשוי להצביע על קיומה של הפרעת אישיות.
חשוב לציין כי מאפיינים אלה קיימים אצל כולם במידה מסוימת, בעיקר אצל בני נוער. על מאפיינים אלה להתקיים זמן רב (במשך שנים), להיות קבועים, וחייבים להיות בעלי עוצמה.
- מאמצים יוצאים מגדרם להימנע מנטישה אמיתית או מדומה.
- דפוס עז ובלתי יציב במערכות יחסים בין אישיות, הנע בין הקיצוניות של אידיאליזציה שלהן מצד אחד והפחתה בערכן מצד שני. נטייה לראות הכל רע או הכל מושלם ( "פיצול").
אנשיםבדרך כלל יכולים לחוש בו זמנית טווח רחב של רגשות כלפי מצב, אדם אחר או מערכת יחסים. בעלי אישיות גבולית נעים בין קצוות הרצף הלוך ושוב. פיצול מגן על בעל האישיות הגבולית מהצפה של רגשות ודימויים סותרים ומהחרדה הכרוכה בניסיון לפשר בין דימויים ותחושות אלו.
- הפרעה בזהות: דימוי-עצמי או תחושת-עצמי בלתי יציבה באופן בולט ועקבי.
- אימפולסיביות בשני תחומים לפחות המביאים לנזק עצמי אפשרי (כגון: בזבזנות, סקס, התמכרות לחומרים ממכרים, נהיגה פרועה, אכילה מוגזמת).
- התנהגות אובדנית, כולל ברמיזות או באיומים, או התנהגות של פציעה-עצמית, החוזרות על עצמן.
- חוסר יציבות רגשית ומעברים בולטים במצבי-רוח (חוסר מנוחה לפרקים, עצבנות או חרדה הנמשכות לרוב מספר שעות ועד למספר ימים).
- תחושת ריקנות כרונית.
- כעס עז, שלא במקום, או קושי לשלוט בכעס.
- חשיבה פרנואידית חולפת הקשורה ללחץ או לסימפטומים דיסוציאטיביים חמורים.
דיסוציאציה היא מצב שבו אדם מתנתק במידה מסוימת מהמציאות (חלימה בהקיץ, בביצוע פעולות מבלי להיות מודע לחלוטין לביצוען "לפעול על אוטומט").
הפרעת אישיות נרקסיסטית
הפרעה בה האדם אינו מסוגל לאמפתיה ואינו רואה את אחר ואת צרכיו מכיוון ועסוק באופן תמידי בעצמו. כמו כן יטה לנצל את האחרים לטובת קידום מטרותיו האישיות, ישקיע זמן רב בטיפוח עצמי.
על פי ה DSM-IV על מנת לאבחן הפרעת אישיות נרקסיסטית, צריכים להופיע חמישה לפחות מהסימפטומים הבאים: תחושה מוגזמת של חשיבות עצמית, עיסוק מתמשך בדמיונות של הצלחה אין-סופית, כוח, יופי או אהבה מושלמת, פיתוח מערכת אמונות ותחושה כי הנרקסיסט הוא מיוחד ויחודי, דרישה להערצה מוגזמת, תחושה כי זכותו לפעול על פי שיקול דעתו בכל סיטואציה, ניצול האחרים למטרותיו האישיות, העדר יכולת לאמפתיה, קנאה לאחרים או אמונה כי אחרים מקנאים בו, יחס יהיר ומתנשא לאחרים.
|
|
|
כל הזכויות שמורות לאתר על הספה ©