|
עמוד הבית / כיצד מטפלים בילדים
סוגי טיפול
הדרכת הורים
לכל מקצוע ישנה הכשרה כלשהי- אם באמצעות חניכה וחפיפה או הכשרה לימודית באורך כזה או אחר. להורות, התפקיד המשמעותי והחשוב בחיינו- אין הכנה ואין הכשרה. מרגע היוולדם ועד סוף חיינו אנו מהווים מקור תמיכה, מוקד לציפיות של הילד ושל החברה. אבל בכל שלב התפתחותי, אנו נדרשים לשנות את סגנון ההורות שלנו והילדים זקוקים מהוריהם לדברים שונים. יותר מזה, כל ילד במשפחה הוא שונה ודורש מההורים סגנון התמודדות אחר.
הדרכת הורים הינו ענף יעוצי שהתפתח בשנים האחרונות כתגובה לאופנה הדמוקרטית בניהול המשפחה. מצד שני, אפשר לומר כי הדרכות הורים על סוגיהן השונים הם תוצר של ההבנה לגבי חשיבות המידע שיכולים הורים לרכוש ובכך להיות הורים טובים עוד יותר לילדיהם.
טיפול במשחק
הטיפול במשחק נשען על ההנחה כי ילדים רוצים לשחק באופן ספונטני וכי דרך המשחק ניתן לצפות בדפוסי התנהגות של הילד, לחוות את עולמו הרגשי, ולהגיע עמו לתקשורת ישירה ועקיפה בה הוא מרגיש מוגן ופחות חשוף. ילדים עשויים להתקשות להביע את עולמם הרגשי במילים מכמה סיבות.
האחת, בהיבט ההתפתחותי, הילד עדיין לא רכש אוצר מילים המאפשר לו טווח רחב מספיק להביע את עולמו הרגשי, אם בגלל גילו הכרונולוגי ואם בגלל שלא היה חשוף לדיבור פנימי רגשי אשר לימד אותו הבעה רגשית מספקת.
טיפול הורה-ילד (טיפול דיאדי)
עבור ילדים בגיל הרך, ההתקשרות הראשונית עם אחד ההורים או עם שניהם הוא בסיסו של הביטחון והאמון בעולם. דרך קשר זה ילמד הילד להכיר את העולם, ירגיש בטוח לבדוק ולהתנסות. קשר זה הינו הבסיס ליצירת קשרים אחרים וללמידה רגשית. יכולתם של ההורים להכיל את הילד, לאהוב אותו ללא תנאים ולהעביר לו מסר כי הוא ראוי לאהבה, היא גם היכולת שלהם לעזור לו כאשר מתעוררים קשיים.
בטיפול הדיאדי, נפגש המטפל עם הילד ועם אמו או אביו, וצופה ביחסים ובאינטראקציה ביניהם. תוך כדי משחק, המטפל מדריך ומתווך, מאפשר להורה ללמוד על עולמו הרגשי של הילד דרך המשחק המשותף, להבין לעומק את צרכיו הרגשיים ולקבל כלים להתמודדות טובה יותר. לרוב, חלק מהמפגשים יתקיימו רק עם ההורים. במפגשים אלו יתשאל המטפל את ההורים ויקבל מהם אינפורמציה על הילד בסיטואציות מחוץ לטיפול, יעבד עמם את התחושות והרגשות שעלו במפגשים המשותפים עם הילד וידריך אותם כיצד לקדם את הילד ואת האינטראקציה עמו.
טיפול קוגניטיבי- התנהגותי
עבור הורים המתקשים להציב גבולות, או כאשר מרגישים ההורים כי איבדו שליטה על התנהגותו של הילד (אצל ילדים גדולים יותר), טיפול מסוג זה מאפשר שינוי בדפוסי החשיבה המעכבים הסתגלות של הילד מחד, ושיפור מיומנויות התנהגותיות (חברתיות, משפחתיות,לימודיות וכדומה) מאידך. במהלך הטיפול עובד המטפל עם הילד או המתבגר על תפיסותיו לגבי עצמו (דימוי עצמי, דימוי גוף) ולגבי הקשרים שלו עם העולם ועוזר לו ל"תקן" עיוותים בחשיבה. הם עובדים על דפוסי חשיבה מקדמים ומצמיחים. ברמה ההתנהגותית, יקבל הילד משימות ברורות, יעשה חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגירויים וסיטואציות מהם נמנע וימצא חלופות ומענים להתנהגויות אותן רוצים למגר.
סוג טיפול זה הינו קצר יותר ומאוד משימתי. מתאים למתבגרים ולילדים בגילאי בית הספר. בגיל הרך, יחד עם הדרכת הורים אפשר להכין תכניות התנהגות לחיזוק או הכחדה של התנהגות מסויימת וספציפית.
טיפולים בהבעה ויצירה
טיפל באומנות, מוסיקה, דרמה וכדומה הם טיפולים המציעים אלטרנטיבה לשיחה המילולית אשר עשויה להיות קשה לילדים. דרך האמצעים האומנותיים יכול הילד להביע תחושות, מחשבות ורגשות אשר המילים היו מאיימות מדי עבורו להביע. האמצעים האומנותיים מאפשרים פורקן רגשי בתוך סביבה שמורה. המטפל ביצירה יוכל עשות את הקישורים בין תהליך היצירה והתוצרים לבין עולמו הרגשי של הילד המטופל. עולם הדימויים (דמויות דרמטיות, ציורים ושירים) הם אמצעי הנתפס "מוגן" יותר כיוון ואינו ישיר ועל כן מוצאים הילדים בערוצים אלו מפלט עקיף נוח יותר להעלות בעיות רגשיות).
במידה ומחליטים לפנות למטפל בהבעה ויצירה חשוב להתאים את האמצעי האומנותי לתחומי העניין של הילד. ככל שהילד מבוגר יותר, העדפותיו יהיו ברורות יותר. ילד בן עשר שאינו אוהב לצייר יתקשה מאוד לשתף פעולה בטיפול באומנות.
|
|
|