|
עמוד הבית / לקויות למידה
לקויות למידה
לקויות למידה הינן קבוצה של אבחנות המתארות קושי ספציפי, אחד או יותר, ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות. הלקות עצמה היא לקות נוירולוגיות וביטוייה הם קושי בתהליכים מסויימים של למידה (קריאה, כתיבה, חשבון, שפות זרות). רוב המאובחנים כבעלי לקות למידה הינם בעלי יכולת שכלית ואינטיליגנציה תקינה. ילדים או אנשים בעלי לקות למידה שונים זה מזה בתחומי הלקות, בחומרת הלקות וברמת השפעתה של הלקות על הסתגלותם והתמודדותם בלמידה ובחיי היום יום.
הערכות עכשוויות מדברות על שכיחות של כ-10% מכלל האוכלוסייה המתמודדים עם לקות למידה כלשהי. אלו הם המאובחנים . רוב האנשים חיים עם לקות למידה שאינה מאובחנת ומתמודדים עם הקושי ללא סיוע.
מאפיינים של לקות למידה (לא כולם חייבים להופיע. מאפיינים אלו יכולים להתקיים גם ללא אבחון של לקות למידה ספציפית).
- תפיסה ועיבוד חזותיים – הבחנה בפרטים, בסמלים גרפים, בכיוונים, בין דמות לרקע וראיית השלם על חלקיו.
- תפיסה ועיבוד פונולוגיים – הבחנה בין צלילים דומים, זיהוי ובידוד צליל מתחילת מילה ומסופה, פירוק ומיזוג מילה ממרכיביה הצליליים ויכולת השמטת חלקים ממילה.
- זיכרון – זיכרון לטווח קצר וארוך, שליפה ממאגר זיכרון, זיכרון פעיל, זיכרון תוך כדי עיבוד וזיכרון עם ובלי משמעות.
- שפה- היגוי, שליפה ושיום אוטומטי מהיר – אוצר מלים, תחביר.
- קשב וריכוז – היפראקטיביות, תת פעילות ואימפולסיביות.
- עיבוד סנסורי – קושי בעיבוד של גירויים חושיים הנובע מרגישות יתר או תת-רגישות.
- תפקוד מוטורי ותפקוד סנסומוטורי – מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה (אחיזת עפרון, ויסות כוח ביד, גזירה, הדבקה/ קפיצהף, ריצה, תנועה במרחב).
- ליקויים בהתמצאות בזמן ובמרחב.
סוגים של לקויות למידה:
דיסלקסיה (לקות בקריאה)
קושי בקריאה בהתאם למצופה על פי גיל. איטיות בקריאה, שיבושים וקושי בהפקת משמעות מן הנקרא. לסובלים מדיסלקציה קיים וקושי להתמודד עם קריאה והבנה של טקסטים ארוכים.
דיסגרפיה (לקות בכתיבה)
לחץ רב מדי או מועט מדי על כלי הכתיבה, איטיות בכתיבה, שגיאות כתיב רבות וחוזרות, ניסוח שגוי של משפטים. בשל הקושי הכרוך בכתיבה עצמה והתוצרים הדלים נמנעים לרוב הילדים ממטלות כתיבה. ניכר פער בין הבעתם בכתב להבעה בעל פה לטובת יכולת ההבעה בעל פה.
דיסקלקוליה (לקות בחשבון)
קושי ברכישה של מיומנויות החשבון בהתאם למצופה על פי גיל. קושי ניכר בהבנת מושגים מרכזיים בחשבון ובקשיים בעשיית פעולות החשבון. לעיתים ניתן לראות גם קושי בהבחנה הכמותית (השוואה בין כמויות, יכולת אומדן) ובהבנה של רצף (כגון רצף של מספרים ורצף פעולות חשבוניות).
קשב וריכוז ADHD\ADD Attention deficit /Hyperactivity disorder
הפרעה נוירופסיכיאטרית שכיחה שתחילתה בילדות והסתמנותה בדרך כלל מופיעה כבר שנים הראשונות ללימודים ונובעת מקושי בוויסות הקשב ובמיקוד הריכוז. להפרעה רקע גנטי ומרכיבים ביולוגים.
הטיפול בהפרעות קשב וריכוז משלב תכשירים מעוררים עם טיפול תומך ומעצב התנהגות, לעתים עם התערבות משפחתית. עקרונות הטיפול במבוגרים הסובלים מהתסמונת אינם שונים באופן מהותי מאלה שבגיל הילדות וההתבגרות.
על מנת לאבחן הפרעת קשב וריכוז צריכים להופיע שישה מתוך תשעת התסמינים הבאים למשך שישה חודשים לפחות בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי:
- לעיתים קרובות מתקשה לשים לב לפרטים או שעושה טעויות, מחוסר תשומת לב (בלימודים, עבודה או פעילויות אחרות).
- לעתים קרובות מתקשה להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק.
- לעתים קרובות נראה שאינו מקשיב כשמדברים אתו.
- לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות אופוזיציונלית, או קושי בהבנת ההנחיות).
- קושי בארגון פעילויות ומטלות.
- נמנע לעתים קרובות, לא אוהב או מתנגד לעשות מטלות הדורשות מאמץ מנטלי.
- נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו צעצועים, עפרונות, ספרים, מכשירים שונים.
- מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים.
- שכחן בפעילויות יום יומיות.
על מנת לאבחן פעלתנות יתר ואימפולסיביות (היפראקטיביות) צריכים להופיע שישה מתוך תשעת התסמינים הבאים למשך שישה חודשים לפחות בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי. חלק מהתסמינים הופיעו לפני גיל 7, ואת הפגיעה התפקודית ניתן לזהות בשני מקומות או יותר (בית ובי"ס).
- לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.
- עוזב את מקומו במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר ישוב.
- מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).
- מתקשה לשחק בצורה שקטה.
- מתנהג כאילו : "מונע ע"י מנוע".
- מרבה לדבר ללא הפסקה.
- קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
- מתקשה לחכות לתורו.
- מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.
תהליך האיבחון
ההערכה והאבחון הם קליניים, וכוללים ריאיון עם ההורים ועם הילד בנוסף לבדיקת הילד. לא ניתן להסתמך רק על בדיקת הילד/מתבגר היות ולעתים לא ניתן לצפות בחדר הבדיקה בהפרעות ריכוז וקשב. יש לבדוק תורשה משפחתית והפרעות פסיכיאטריות אחרות.
כמו כן הכרחי להשיג דווח מביה''ס על התנהגות, יכולת למידה וציונים.
חשוב לבדוק יכולת אינטלקטואלית וליקויי למידה באבחונים המתאימים. תצפית על הילד בביה"ס ובסיטואציות נוספות יכולה לספק מידע נוסף.
כחלק מתהליך האבחון יש לעשות הערכה רפואית מקיפה (היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, לבדוק שימוש בתרופות שונות, בעיות שמיעה וראיה, יש לבדוק האם קיימים גורמי סיכון סביבתיים או קליניים (בדיקת רמת עופרת, למשל, כשיש רקע מחשיד לכך).
|
|
|