מאת ד"ר ארז מילר

השבוע האחרון של אוגוסט הגיע. עוד מספר ימים מתחילה שנת הלימודים וההתרגשות – והלחץ והחששות הכרוכים לא פעם אצל תלמיד עם ליקויי קשב עם לימודים – הולכים וגוברים. כיצד להתמודד באופן יעיל ומיטיב עד לפתיחת שנת הלימודים?

להסתגל חזרה למסגרת - אחד האתגרים העומדים בפני רוב הילדים לקראת סופו של החופש הגדול הוא הסתגלות למסגרת של שעות שינה סבירות, אכילה מסודרת והתמודדות עם מטלות לימודיות.

רצוי לבנות סדר יום סביר, בתיאום עד כמה שניתן עם הילד או המתבגר עם ליקויי קשב, ולהסתגל חזרה לשעות עירות ושינה באופן הדרגתי.
עבור תלמידים עם ליקויי קשב הנוטלים טיפול תרופתי, יש לבחון עם הרופא המטפל (רצוי מבעוד מועד, ולא לאחר תחילת שנת הלימודים) שהמינון אותו נוטל הילד מתאים למשקלו הנוכחי. כדאי לשקול לתת את הטיפול התרופתי יומיים-שלושה לפני תחילת הלימודים, בעיקר אם זו הפעם הראשונה שהילד נוטל ריטלין, או נטל בעבר ודיווח על תופעות לוואי שונות – אלו בד"כ מופחתות לאחר מספר ימים. במקביל, כדאי להדפיס וללמד את הילד להשתמש בטבלאות למעקב אחר הטיפול התרופתי עליהן כתבתי בבלוג הקודם.

תקופת הסתגלות: על ההורים לקחת בחשבון שלתלמידים רבים עם ליקויי קשב לוקח זמן רב יותר להסתגל למעברים בכלל ולשינוי הכרוך בחזרה למסגרת (ויציאה לחופשה זמן קצר לאחר מכן). לכן, על ההורים והמורים לקחת בחשבון שמדובר בתקופת הסתגלות, שעשויה להסתיים רק כשבוע-שבועיים לאחר החזרה מחופשות החגים השונות, ושלאחריה ניתן יהיה לראות למידה ועבודה סדירות יותר.

"מכינה רגשית": מה שעשוי להקטין חלק מהחששות והמתחים הקשורים להסתגלות חזרה ללימודים, יהיו שיחות עם הילד על מה שצפוי לו. רצוי לתאם ולקבוע זמנים מראש לשיחות אלה – כדי שהילד יהיה פנוי רגשית לחשוב ולדבר על הדברים שעולים (ייתכן שהדבר ידרוש חשיבה משותפת על סדרי עדיפויות במהלך השבוע האחרון של החופשה, ונובע ממניעים של הדחקה ודחיינות). שיחה כזו יכולה לכלול חשיבה על שיגרת היום הצפויה בתקופה הקרובה (ואם מדובר בתלמיד כיתות א'-ב' – לספר על השבוע הראשון במהלך שנת הלימודים). כדאי לשוחח עם הילד על דברים המעוררים בו מתח או חששות וכיצד יוכל להתמודד עימם. כדאי לסייע לילד לחשוב על הדברים שנתונים להשפעתו (ארגון התיק, למידת סדר היום בכיתה, מה לעשות אם אינו מבין את ההוראות שניתנו ע"י המורה וכיו"ב).
אין חששות או טרדות "נכונים" או "לא נכונים" ובעיקר חשוב לא להיות שיפוטי כשהילד מעלה חששות אלה ולתאם עם הילד ציפיות לאור היכולות שהפגין עד כה – לאו דווקא לפי הפוטנציאל שלדעתכם (או לאור האבחון שעבר) יש לו.

עוד נקודות למחשבה? על כך בבלוג הבא....







< חזרה לבלוג