על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

רגשות קשים...

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
אודות הפורום

הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


שאלה:  רגשות קשים...  -  (מיכל)


היי, אני בת 33, בהריון ראשון. אני ואמא שלי היינו בקשר מורכב כשהייתי נערה.. דיברתי אליה ממש לא יפה, פגעתי בה הרבה פעמים.. הייתי אומרת לה משפטים כמו: אני בחיים לא אחנך את הילדים שלי כמו שאת חינכת אותי את אמא זוועתית את נוראית אני שונאת אותך תראי מה את עשית ממני לא אכפת לך ממני, אני מתעבת אותך ועוד ועוד ועוד... גם אני הייתי ממש לא פשוטה.. לא פעם ולא פעמים הבאתי אתה לסף שברון.. ממש אבל, היא הייתה מגיעה למצבי בכי קשים בגללי כשהייתי בת 17, היא אמרה לי משהו שפגע בי ורציתי ממש לפגוע בה אז לקחתי חפיסת כדורים ועשיתי כאילו אני באה לבלוע את הכל כדי להתאבד. (זה לא משהו שבאמת הייתי עושה, כן...? רק להלחיץ אותה באותו רגע..) מאז שעברתי דירה עם בעלי, היחסים בנינו מדה מדהימייייםםםם! עד כדי כך שאני באמת לא מבינה איך פספסתי את אמא שלי כל השנים האלו... עכשיו אני בהריון ראשון, עוד מעט אהפוך לאמא בעצמי.. אמא שלי כל הזמן מספרת על דברים שהיא הייתה עושה בשבילי.. היא נתנה את כל החיים שלה בשבילי, עד היום... ואני הייתי בת פשוט נוראית וכפוית טובה! אמרתי לה דברים שהם בלתי נסלחים.. ואני מרגישה עם זה ממש רע.. זה מעיק עליי, מעציב אותי... קשה לי מאוד עם המחשבה על מה שעשיתי לה כל השנים האלו כשהיא רק רצתה את כל הטוב בשבילי... היא עד היום אומרת לי ולעצמה כמה שהיא הייתה אמא גרועה והתייחסה אליי נורא כשאני אשכרה, אז, גרמתי לה להאמין שהיא זו שממש לא בסדר כשאני זו שהייתי הלא בסדר.. מה עושים עם כל הרגשות האלו?לא משנה כמה אני אתנצל, זה לא יחזיר שום דבר לאחור ואני מרגישה שאת הצלקות כבר עשיתי.. שגרמתי כבר את העוול... אוףףףףףףףףףףף :(

תשובה:  רגשות קשים... - (נעה מצגר גרנות)


מיכל שלום חרטות ותחושות אשמה הם רגשות קשים שמלווים את כולם מעת לעת. לא מפתיע שהמעבר שלך לאמהות מעורר אצלך ואצל אמך מחשבות על העבר, חלקן קשות. אבל צריך לזכור שגיל ההתבגרות הוא גיל מאוד סוער ויש לכך סיבות רבות. לשפוט בגיל 33 את עצמך בת ה 17 לא הוגן כלפי הילדה שהיית. בגיל 17 שיקול הדעת שונה, כל דבר נראה הרה גורל והמרד בהורים הוא גם חלק מתהליך טבעי של יצירת נפרדות. אם הזמן והשיחות לא עושים את שלהן ואתן מרגישות צורך לעשות משהו מעבר, מציעה לך ללכת עם אימך למספר פגישות לטיפול דיאדי. (כלומר טיפול של שתיים) זה יכול מאוד לעזור. נעה
 X