פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי ומשפחותיהם
גיל זיקנה מזמן לאדם המזדקן ולבני משפחתו התמודדויות רבות, שברובן קשורות בשינויים תפקודיים ובצורך להסתגלות והתאמה למצבי חיים חדשים: שינויים פיזיולוגיים וקוגנטיביים, אובדנים שונים ומשברים רגשיים, שינוייים ביחסים הזוגיים והמשפחתיים ועוד. כמו כן עולות שאלות הקשורות במימוש זכויות: מול הביטוח הלאומי, פניה לקבלת עובד/ת זר/ה, מילוי טפסים של יפוי כוח רפואי והנחיות רפואית מקדימות למצב רפואי עתידי ועוד
שלום ליאור,
כפי שכתבת ובצדק, זהו מעשה אסור וחמור וחשוב לדווח ולידע במיידי את חברת הסיעוד על המעשה האסור שעשתה המטפלת המועסקת על ידם.
מאמינה שהם יטפלו בעניין מול המטפלת וידאגו להחזרת הכסף.
ניתן גם לדווח לביטוח לאומי ולמשטרה.
אירנה שלום,
שאלה חשובה וברור מדברייך שאבא במצוקה.
לא ציינת מה מומחיות הרופא שבדק את אבא.
במידה ואבא לא נבדק ביסודיות אצל גריאטר חשוב לעשות זאת. יתכן מאוד שרופא גריאטר - מומחה לגיל זיקנה, יברר יותר לעומק ויאבחן פרמטר/ים בבדיקות שגורם/ים לחוסר האיזון אצל אבא ויוכל להמליץ על טיפול שיקל עליו את ההרגשה הכללית הלא טובה ואת ההזיות והבלבול.
ממליצה לך לבקש בהקדם תור לאבא לבדיקה אצל רופא גריאטר/ית.
בהצלחה ובריאות לאבא
שרון האס-שופטי
מצבה הפיזי והנפשי של אימי - (רפאלה)
שלום.כתבתי לפני כמה חודשים וכותבת שוב.
אימי בת 85.גרה עם אחותי ונמצאת עם מטפלת בטוח לאומי ואחר כך מישהי שמגיעה להיות איתה בתשלום עד שאחותי מגיעה.
בשנה וחצי האחרונות חייה וחיינו הפכו לגיהנום.
היא מתלוננת על כאבים בכל הגוף,בכל הראש מה שגורם לה מרבית השבוע להכנס למצב רוח קשה ולשכב במיטה כל היום.
כל הבדיקות הרבות מאוד שנעשו לא מצאו מימצא ולכן המסקנה של הראומטולוגית,מרפאת כאב ופסיכיאטרית היא שהכאבים נובעים ממצבה הנפשי.
מטופלת בלוסטרל ובלמיקטל.
פיזית-אני מנהלת את הניקיון,הקניות,הסידורים והרופאים שלה.מאחר ואני גרה רחוק)לא סולחת לי על כך(אני מגיעה בכל שבוע ושוהה עימה יומיים ובחופשות-נרבית השבוע .לאחרונה זה קשה לי-,אין שום שיח אלא רק תלונות רפואיות,טרטור אינסופי של תבואי,תביאי,תיקח ותעשי,מסרבת לקחת כדורים שהוצעו. מתלוננת כל היום שקר לה ולובשת סוודר.לא הגיוני לחלוטין.על מזגן אין מה לדבר.אני מרגישה מצוקה נפשית ולא יודעת לאן ולמי לפנות.פיזית-מותשת לגמריי.חרדה שאוליי בכל זאת יש סיבה לכאבים ולא עולים עליה.מגיעה לראשונה למצבים שאני כבר מאבדת סבלנות וכועסת ואחר כך ליבי נכמר.יש עוד אחים אך אני בעיקר.בנוסף ברקע נמצאת אחותי שכל היום מתלוננת על כל צעד שלי עם אימי,מותחת ביקורת אך לא יוזמת דבר ולא עוזרת ומקלה.מה עושים עם מצבה? וחמי אני יכולה לפנות לעזרה?מיואשת לגמריי
לחץ לתשובה מאת שרון האס-שופטי
רפאלה שלום רב,
ניתן להבין מכתיבתך עד כמה קשה לך.
נשמע שאת לוקחת על עצמך אחריות רבה מאוד בכל הקשור לטיפול באמא ובדאגה למשק הבית שלה. יתכן שבעבר הסיוע לאמא היה אפשרי לך, אך כעת המצב של אמא הורע והנטל הולך וגדל ומתמשך (גם מבחינה נפשית וגם פיזית) וצריך באופן דחוף לעשות שינוי במצב כדי לשמור עליך.
נשמע לי מכתיבתך שיתכן ואת מרגישה חובה לפצות את אמא מסיבות שונות, שאולי קשורות במערכת היחסים שלך עם אמא בעבר ואולי העובדה שאת גרה רחוק.
יחד עם זאת חשוב מאוד שתשמרי על עצמך ותהיי ערה לכוחותייך הנפשיים והפיזיים ולא תעברי את הגבול שיכול לפגוע בך ולהזיק לך וכך גם לקשר שלך עם אמא.
עולות אצלי שתי אפשרויות שיכולות לסייע בעומס ולגרום לשינוי שיקל עליך:
1. לעשות פגישה של כל האחים ובפגישה לדבר על המצב ועל המטלות השונות הכרוכות בטיפול באמא, לשתף אותם בתחושותייך ובעומס שאת חשה ולחלק את הנטל בין כל האחים. לשיקולכן/ם - יתכן שכדאי להעזר באיש מקצוע כמו עובד/ת סוציאלי/ת מקופ"ח או מהרווחה, או באופן פרטי שתסייע לנהל את הפגישה ולקבל החלטות על חלוקת הנטל ביניכן/ם.
2. להכניס עובדת זרה שתגור עם אמא ותהיה לצידה 24/7 (פחות או יותר) וכחלק מתפקידה היא תישא בהרבה מהמטלות. כמובן שגם במצב הזה תידרש עזרה מכם האחים וחשוב גם באופציה הזו לחלק את הנטל ביניכם בדברים שתחליטו שאינם באחריות המטפלת.
מאחלת לך רפאלה, בהצלחה בשינוי הנחוץ והחשוב של המצב שתארת בפנייתך ושתרגישי הקלה בהקדם.
אם יש לך עוד שאלות תכתבי ואשתדל לענות.
שלום לילך,
תודה לך על הפניה והשאלה.
חשוב מאוד שברווחה בעיר או ברשות המקומית בה אבא מתגורר (השרות לאזרח הוותיק/גימלאי) יכירו את אבא וידעו על מצבו.
יש בתי אבות שניתן להתקבל אליהם במימון משרד הרווחה. דיור ציבורי. יתכן ואבא עומד בקריטריונים הכלכליים והתפקודיים ויוכל להתקבל.
יתכן שהמצב שנוצר כרגע, בו הוא צריך לפנות את החדר השכור בדירה בה מתגורר, יאפשר התארגנות מחדש, באופן שיותר תואם את מצבו. מקווה שבסיוע הרווחה, אך את זה הם יצטרכו לבחון.
לכן חשוב מאוד שתפני לרווחה במקום מגוריו של אבא ותסייעי בקשר שלהם איתו ובתיווך לגבי מצבו.
חשוב לי להוסיף שנשמע מהדברים שכתבת שאת מאוד דואגת לאבא, רגישה למצבו ועדינה אליו, באופן ההתערבות שלך ובניסיון להקל עליו ולשפר את איכות חייו.
בהצלחה לאבא ולך.
שרון
רפאלה שלום לך ותודה על השאלה,
ניכר מכתיבתך שאמא כבר תקופה ארוכה במצוקה גדולה ואת/אתם ביחד איתה.
יתכן מאוד, על סמך תיאורייך שאמא סובלת מהפרעת חרדה קשה שגורמת למצוקה גדולה ומשבשת ופוגעת באיכות חייה ויתכן מאוד שמלווה לכך גם דכאון.
חשוב ונכון שבמקביל אתם מבררים ובודקים מקורות נוספים לסימפטומים שהיא מתארת.
אני מבינה שאמא בטיפול אצל פסיכיאטרית וזה מאוד חשוב ורלוונטי.
אינני רופאה ולכן אינני יכולה להתערב במתן טיפול תרופתי. יחד עם זאת רצוי מאוד ומשמעותי להמשיך בטיפול והמעקב אצל הפסיכיאטרית שפגשה את אמא ולתאר לה ולעדכן אותה במצבה של אמא לאחר שהחלה טיפול שהיא המליצה עליו.
התאמת טיפול תרופתי פסיכיאטרי (נוגד חרדה, דיכאון ועוד) דורשת לעיתים זמן רב של ניסוי וטעיה, עד אשר ימצא הטיפול והמינון הנכון ומתאים עבורה, ולכן המעקב והדיווח לרופאה הפסיכיאטרית הוא מאוד מאוד חשוב.
במקביל ובמידה שאמא תהיה מוכנה לכך, מומלץ להתחיל בטיפול רגשי ובשיחות עם איש/אשת טיפול מהתחום.
דבר נוסף- במידה ואין רופא/ה גריאטר/ית בתמונה כדאי לשקול ולהתחיל גם מעקב גריאטרי, בכדי שירכז ויקח בחשבון את כל המחלות והתרופות ויתן את חוות דעתו.
מקווה מאוד להקלה אצל אמא.
במידה שיש עוד שאלות בשמחה תכתבי או שנתאם שיחת טלפון ונשוחח.
שלום רב,
כאשר מדובר באדם ערירי חשוב מאוד שיהיה מוכר ע"י מחלקת הרווחה ברשות המקומית - ובטיפול של הצוות לאזרחים ותיקים.
עו"ס מטעמם תוכל לסייע בתהליך של התאמת מסגרת.
יתכן שאותו אדם ערירי מינה מיופה כוח לענייניו וכדאי שיהיה מעורב בתהליך.
דוד שלום,
מבינה מפנייתך כמה אתה דואג לאביך, רוצה לסייע לו לחיות חיים בריאים יותר ומתקשה לראותו במצבו.
כתבת שמדובר בהתמכרות שקיימת אצל אביך שנים.
לא צינת האם קיימת אצל אביך מוטיבציה או רצון לשנות את המצב.
לא יודעת מה מצבו התפקודי של אבא ותפקודו הקוגניטיבי, אך בעיקרון לא ניתן לכפות עליו שום פעולה שהיא בניגוד לרצונו וזכותו לחיות את חייו כפי שהוא בוחר על אף הסבל שכרוך בכך עבור בני המשפחה.
הייתי מציעה לנהל שיחה רגועה ומכבדת עם אבא ולנסות לברר איתו האם הוא מעוניין לשנות את המצב ואת הרגליו ובמידה וכן לחשוב ביחד כיצד ניתן לסייע לו בכך.
מסגרות רגילות של בתי אבות או דיורים מוגנים אינן מסגרות שיכולות לטפל ולסייע בתהליך גמילה.
יחד עם זאת יתכן שחיי הקהילה מבחינה חברתית והפעילות היומיומית המוצעת במסגרות אלו יספקו תוכן, עניין ותעסוקה שאולי יפחיתו את הצורך בעישון ובאלכוהול.
לכן שוב אני חוזרת על כך שחשוב לחזור לאבא ולנהל איתו דיאלוג אמפטי.
יתכן מאוד שכדאי להסתייע ולערב גורם טיפולי בשיחה, כמובן שבהסכמתו של אבא (עובד/ת סוציאלי/ת או אנשי טיפול אחרים, רצוי עם הבנה בהתמכרות), כדי לסייע לכם בדיאלוג ובהבנה את מצבו של אבא ובמידה ויש רצון מצידו אז להציע אפשרויות ותהליכים שאולי יתרמו לשינוי במצבו.
בהצלחה,
ואפשר לפנות שוב ואשמח לנסות לייעץ
שרון
שלום רב,
קראתי את שאלתך המשמעותית והחשובה ומבינה מאוד את הלחץ והצורך שלך לחשוב ולהתארגן לקראת מצב בו היכולות התפקודיות שלך ירדו ויעלה הצורך במעורבות של אדם נוסף בניהול ענייניך במישורים שונים בחיים, כולל הדאגה לטיפול מיטבי בך.
לצערי אין לעניין הזה פתרון ברור וקל.
יש גופים ציבוריים שיכולים להתמנות כאופטרופסים במידת הצורך וכאשר בית משפט יחליט שהמצב שלך דורש זאת.
ניתן לרשום ביפוי הכוח המתמשך, שנעשה אצל עו"ד הוראות שבעתיד כאשר יפוי הכוח יכנס לתוקף, האופטרופוס שיתמנה ידרש לבצע. אך אין פיקוח צמוד על האופטרופוס שיתמנה.
במידה ותרצי נוכל לתאם ולשוחח ולחשוב ביחד על פתרונות אפשריים נוספים.
שרון
מריבות עם אמא בגילי המתקדם - (עידית בן שושו)
כן, אני לא נערה, אני בת 58!!
עצמאית, דירה משלי, עבודה, רווקה.
יצאתי אתמול ואימי סימסה לי שאלה: האם אני כבר בדרך הבייתה. אמרתי לה שכן. כעבור שעה הבנתי שהיא לחוצה אז שקרתי וכתבתי לה שאני כבר בבית, לילה טוב.
היא התקשרה אילי כניראה מתוך רצון אמיתי לשאול איך היה. אמרתי לה שהכל בסדר תוך כדי שאני מנסה שהיא לא תשמע את רחשי הרחוב ותבין שאני עדיין לא בבית, כפי שכתבתי לה. כעבור 20ד׳ היא התקשרה אילי בוידאו, בטעות לטענתה, ובזמן שלטענתה היא רצתה למחוק מספרי טלפון של שיחות עבר.
לא רציתי לענות כי אז היא תדע שאני עדיין לא בבית אבל עניתי בכל זאת כדי שלא תתדאג מזה שאני לא עונה ואולי לא עונה כי קרה לי משהו.
עניתי בכל זאת ואז היא גילתה וצעקה ״אני לא אוהבת שמשקרים לי״. ניתקתי ואמרתי לה שאתקשר בפרטי ולא בוידאו כי באמת לא נעים לי שאמא שלי צועקת על ביתה בת ה-58. התקשרתי ואמרתי לה שאני לא מקבלת את זה שהיא מתקשרת בלי סוף. היא אמרה ״אני בת 80 אי אפשר לעבוד עלי״ והשבתי שאני בת 58.
הגיע הבוקר ולאחר שהייתי עצבנית כל הערב וכל היציאה הפכה לטוטל לוס, הגעתי לבקר אותה, כהרגלי פעמיים ביום, ואמרתי לה בכעס רב שמה שהיה אתמול לא יחזור על עצמו אף פעם ושאני בגילי לא חייבת לדווח לה כלום: לא איפה הייתי, לא עם מי דיברתי, לא מה אני עושה. הזכרתי לה שגם היא בגילי לא דיווחה לאמא שלה.
ממש כעסתי, בין השאר, כי הסיבה שאני לא משתפת את אמא זה גם כי מאז שהייתי ילדה ועד היום התגובות שלה קשות מאוד כשמשתפים אותה למשל שנרשמתי לטיול או רחמנא ליצלן דברים נועזים יותר.
אז עכשיו, כמובן וכמו תמיד, אני מרגישה חרא ומלכה את עצמי על זה שהיא נעלבה ממני בגילה המתקדם.
HELP
לחץ לתשובה מאת שרון האס-שופטי
שלום לך עידית,
מהתיאור שלך ניתן להבין שהקשר שלך עם אמא הוא קרוב מאוד גם פיזית - העובדה שאת מבקרת אותה פעמיים ביום וגם נפשית ורגשית.
הקשר בין אם לבת הוא קשר ראשוני, בסיסי ומשמעותי מאוד. קשר זה הינו מקור לתחושות ולרגשות מורכבים ולקונפליקטים שונים לאורך כל שלבי החיים.
הסוגיה הדומיננטיות ביחסים בין אם ובת בפרט ובין הורים לילדים בכלל היא סוגיית הקרבה והמרחק או תלות מול עצמאות. וזו בדיוק הסוגייה שהבאת בפנייתך.
מבינה מאוד את הכעס שלך ואת התחושה שאמא אינה סומכת עליך.
יתכן שמה שאת זקוקה לו כעת הוא לנסות ולהגדיר לעצמך באופן יותר ברור את גבולות הקשר עם אמא והעצמאות והפרטיות שלך
כאשה בוגרת ועצמאית. יתכן שהגבולות האלו היו ברורים יותר בעבר וכעת צריך לחזור ולהזכיר ולהציב אותם.
הייתי מציעה לך לשוחח על כך עם אמא בזמן ששתיכן נינוחות ובאווירה טובה, אולי אפילו בטיול/ישיבה מחוץ לבית
ולא כאשר את מגיעה כועסת וטעונה מאוד.
בשיחה חשוב שתגידי לאמא שאת מבינה את הדאגה שלה, אך גם לתאר מה את מרגישה כאשר היא מתקשרת כפי שעשתה באותו אירוע שתיארת.
אינני יכולה להתייחס יותר ממה שכתבתי, מכיוון שאין ספק שהדברים מורכבים מאוד (כפי שכתבתי בתחילה) ואולי יש צורך
בייעוץ אישי וקרוב יותר, אולי בתהליך טיפולי מסוים שיתכן שתרצי בו בעתיד.
בהצלחה,
שרון
שלום טלי, נשמע מהתיאור שלך שאמא נמצאת במצוקה נפשית, באי שקט ובתחושה של אובדן בטחון ושליטה בחייה. מאוד יתכן שזה נובע ממצב של חרדה. חשוב מאוד לפנות אל רופא/ת המשפחה ולידע אותו/ה במצבה של אמא. נראה שיש מקום ודחיפות להתייעצות עם פסיכיאטר/ית שיתרשם מאמא וחשוב מאוד גם מהדיווח שלכם על מה שאתם רואים שעובר עליה בשנתיים האחרונות וכן שנראה שהחריף לאחרונה ומקשה עליה גם בלילה. כמובן שמצבה של אמא משפיע באופן משמעותי ביותר על אבא שסביר להניח שנמצא איתה בקרבה הגדולה ביותר, לאורך היום והלילה אך גם וכמובןעליכם הילדים ובני המשפחה הקרובה. רופא/ה פסיכיאטר/ית יאבחן את מצבה וסביר להניח שימליץ על טיפול תרופתי שיקל עליה ויאזן את מצבה הנפשי בהדרגה. לעיתים לוקח קצת זמן עד שנמצא הטיפול התרופתי המתאים, המינון הנכון וכד'. בנוסף יתכן שאמא זקוקה גם לשיחות ולטיפול נפשי/רגשי שאינו מהווה תחליף לטיפול התרופתי, אך ובמידה ואמא תסכים לכך כמובן - זה יכול להוות השלמה וגורם מיטיב ומסייע להטבה במצבה. שיהיה בהצלחה. אני כאן וניתן לחזור אלי עם עוד שאלות והתייעצויות.
שלום צליל,
שאלה חשובה מאוד שאלת.
יחסים מהסוג שתארת מתרחשים לא מעט כאשר מדובר באנשים זקנים שפעמים רבות ומסיבות שונות, הם יותר חסרי אונים וניתנים יותר בקלות לניצול ולמניפולציות רגשיות שונות.
במקרה שלך העובדה שאמא מתגוררת בדיור מוגן מאפשרת ואף מחייבת דיווח לעובד/ת הסוציאלי/ת בדיור המוגן.
חשוב שעובד/ת הסוציאלי/ת תברר את העניין ובמידת הצורך תמליץ או תבקש על התערבות של פקידת סעד שהיא אמונה לבחון ולשקול כיצד להתערב והאם יש כאן עברה על החוק.
שיהיה בהצלחה.
שלום רב לך, ותודה על השאלה.
מבינה שהמצב של הורייך ובעיקר של אביך אינו יציב מבחינה תפקודית. ונראה שגם לאמא לא קל ובנוסף היחסים ביניהם טעונים ומתוחים.
הרבה פעמים המצב הבריאותי והתפקודי הוא דינמי ונע בין צורך בעזרה רבה בגלל חוסר עצמאות לבין שיפור וחזרה לעצמאות מסוימת,
שמביאה איתה פעמים רבות את הרצון להיות עצמאי ואוטונומי ולא להרגיש את התלות בזולת ואת אובדן הפרטיות.
כלומר ניתן להבין את אביך ותחושותיו.
יחד עם זאת חשובה גם דעתה של אמך שנראה שזקוקה לסיוע בבית ובטיפול באבא וגם הדעה שלכם הילדים, שרואים את המצב והקשיים וגם זקוקים להמשיך לחיות את חייכם.
העניין של כניסת עובד/ת זר/ה הביתה הינו עניין לא קל שלהרבה אנשים מהווה קושי רב מהמון בחינות.
כאשר מדובר בבני זוג לעיתים הקושי הוא אף גדול יותר. כל האפשרויות שהעלית אשר יכולות לגרום לקושי עבור אבא יתכן ונכונות.
פעמים רבות כניסת עובד/עובדת הביתה יוצר קנאה ומתח כאשר המטפל הוא בן המין השני והאשה או הגבר מרגישים אי נוחות או לגבי עצמם או לגבי בן/בת זוגם.
אני מבינה ממה שכתבת שאולי אבא השלים עם הצורך במטפל/ת בבית, אך אולי מתקשה לקבל הימצאותו של מטפל גבר בבית ואולי המטפל הספציפי הזה
אינו טוב עבורו. ניתן להבין את הקושי של אבא ולא משנה מאיזו סיבה הקושי. יחד עם זאת כדאי וחשוב לנהל שיחה ולפרוס את האפשרויות והחיובי והשלילי לאפשרויות השונות.
ניתן וחשוב להסתייע בעובד/ת הסוציאלי/ת מהסוכנות/תאגיד של העובדים הזרים ולבקש להזמין אותו/ה לשיחה עם ההורים לגבי הקשיים הקיימים ומה גורם לקושי ומה יכול להקל ולהיות פתרון ופשרה
שאולי מקובל על שניהם.
כדאי לדעת שהתשלום השנתי לתאגיד/לסוכנות עובדים זרים (מיסי התאגיד) הינם בין היתר עבור סיוע של התאגיד בתיווך ובשיחות של תיאום ציפיות והבנת קשיים ונסיון לסייע בפיתרונן, גם אם צריך להחליף מטפל/ת.
בנוסף נשמע ממה שכתבת שאת עצמך חשה קושי רגשי ומצוקה רבה עם הקשיים שצפים ועם הזדקנות והחלשות ההורים.
אולי יוכל לסייע לך לתאם עבור עצמך שיחות עם איש/ת טיפול. יכול להיות שהעו"ס בקופ"ח תוכל לסייע.
מקווה שסייעתי מעט.
חג שמח ושבוע טוב
עו"ס גרונטולוגית שרון האס שופטי
נייד: 0524787983
פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי ומשפחותיהם
מנהלת פורום שרון האס-שופטי
עובדת סוציאלית וגרונטולוגית, מומחית לגיל זיקנה. בעלת ניסיון רב בטיפול ויעוץ לאדם הזקן ולבני משפחתו. עובדת בדיור מוגן לאוכלוסיית הגיל השלישי, בו מעניקה טיפול ויעוץ אישי, זוגי ומשפחתי ומייעצת במגוון רחב של שאלות והתמודדויות הכרוכות עם גיל זיקנה.

לחץ כאן לכרטיס המטפל של שרון
בפורום זה אתן מענה לשאלות מגוונות הקשורות לגיל הזיקנה. גיל זיקנה מזמן לאדם המזדקן ולבני משפחתו התמודדויות רבות, שברובן קשורות בשינויים תפקודיים ובצורך להסתגלות והתאמה למצבי חיים חדשים: שינויים פיזיולוגיים וקוגנטיביים, אובדנים שונים ומשברים רגשיים, שינוייים ביחסים הזוגיים והמשפחתיים ועוד. כמו כן עולות שאלות הקשורות במימוש זכויות: מול הביטוח הלאומי, פניה לקבלת עובד/ת זר/ה, מילוי טפסים של יפוי כוח רפואי והנחיות רפואית מקדימות למצב רפואי עתידי ועוד..
אני מזמינה אותכם להתיעץ ולשתף בהתלבטויות ובשאלות המעסיקות אותכם ולקבל בפורום זה מענה אישי ומקצועי. לא אוכל לענות בפורום על שאלות רפואיות.