הפרעת אכילה? מה זה בכלל?
הפרעות אכילה מוגדרות כעיסוק מוגזם באוכל, משקל ודימוי גוף, אשר מוביל למצוקה רגשית ולפגיעה בתפקוד התקין. מדובר בטווח רחב של הפרעות הנעות בין אכילה מופרזת לבין אכילה בררנית חמורה, כאשר בכל אחת מהן קיים מרכיב נפשי עמוק המשפיע על התנהלותו של האדם. התופעה נחשבת לאחת מהבעיות הבריאותיות המשמעותיות של העידן המודרני ומצריכה טיפול מערכתי ומותאם אישית.
לא כל שינוי בדפוסי אכילה מהווה בהכרח הפרעת אכילה, אך כאשר דפוסים אלו הופכים ליציבים ומשפיעים לרעה על איכות החיים, יש לפנות לאבחון מקצועי. הפרעות אלו שכיחות בעיקר בקרב נשים צעירות, אך בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחותן גם בקרב גברים וילדים. קיימות עדויות מחקריות לכך שהפרעות אלו נובעות משילוב של לחצים סביבתיים, נטיות גנטיות והתמודדויות רגשיות מורכבות.
"הפרעות אכילה" זאת מילה גדולה…
קיימים ארבעה סוגים מרכזיים של הפרעות אכילה
אנורקסיה נרבוזה – ירידה משמעותית במשקל הגוף, סירוב לשמור על משקל תקין ופחד מוקצן מהשמנה. מצב זה מלווה לעיתים בהכחשה מוחלטת של חומרת המצב הבריאותי, והוא עלול להוביל לסיבוכים פיזיים חמורים כגון פגיעה בלב, אוסטיאופורוזיס ואי-סדירות הורמונלית.
בולמיה נרבוזה – התקפי אכילה חוזרים ונשנים המלווים בפעולות פיצוי כמו הקאות יזומות, צום ממושך או פעילות גופנית מוגזמת. הפרעה זו עלולה להוביל לנזקים חמורים במערכת העיכול, פגיעה בשיניים, והפרעות במאזן האלקטרוליטים בגוף, שעלולות לסכן חיים.
הפרעת אכילה התקפית (BED) – אפיזודות חוזרות של אכילה מופרזת ללא התנהגויות פיצוי. במקרים רבים מצב זה מלווה בתחושת בושה, אשמה וירידה בערך העצמי, והוא עלול לגרום להשמנה, סוכרת ובעיות לב וכלי דם.
הפרעת אכילה לא ספציפית (EDNOS) – מצב הכולל תסמינים חלקיים שאינם עומדים בקריטריונים של הפרעות ספציפיות. מצב זה כולל לעיתים דפוסים כמו לעיסת מזון ללא בליעה או צריכת כמויות מזעריות על בסיס רגשי.
דפוסי אכילה הם ההרגלים וההתנהגויות הקשורות לצריכת מזון. הם מושפעים מגורמים רבים, כמו תרבות, משפחה, סביבה חברתית, מצב רגשי ובריאותי. דפוסי אכילה בריאים כוללים אכילה מאוזנת, קשובה ומגוונת, בעוד שדפוסי אכילה בלתי מאוזנים עלולים להוביל לקשיים בריאותיים ולבעיות כגון הפרעות אכילה.
בנוסף, לאנשים רבים יש דפוסי אכילה המחוברים למצבים רגשיים, הפרעות אכילה הן מצבים נפשיים המאופיינים בהתנהגויות לא בריאות סביב אוכל, דימוי גוף ומשקל. הפרעות אלו אינן רק קשורות לאוכל אלא גם לרגשות, לתפיסות גוף וללחצים חברתיים.
מהם הגורמים להפרעות אכילה?
הפרעות אכילה נובעות משילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים:
* לחץ חברתי: אידיאל היופי המודרני שם דגש על רזון ומראה חיצוני כמדד להצלחה ולמעמד חברתי. מסרים אלו מחוזקים על ידי המדיה החברתית, פרסומות ותעשיית הבידור.
* קשיים רגשיים: בעיות בדימוי העצמי, תחושת חוסר שליטה וקשיים בין-אישיים עשויים להוות גורמים מרכזיים להתפתחות הפרעה. אנשים רבים עם הפרעות אכילה משתמשים בהתנהגויות האכילה שלהם כדרך להתמודד עם מצבי לחץ וחרדה.
* נטייה ביולוגית: מחקרים מצביעים על כך שלאנשים בעלי קרבה משפחתית למי שסבלו מהפרעת אכילה קיים סיכון מוגבר להתפתחות הפרעה דומה. כמו כן, ישנם גורמים נוירוביולוגיים המעורבים בוויסות תחושת הרעב והשובע.
חשוב לדעת בנושא הפרעות אכילה
אכילה רגשית
אכילה רגשית היא תופעה שבה אנשים פונים למזון בתגובה לרגשות ולא מתוך רעב אמיתי. האוכל מהווה עבור אנשים אלו מקור נוחות וכאמצעי להסתיר את הרגשות
אכילת יתר כפייתית
הפרעת אכילת יתר כפייתית הינה הפרעת אכילה שכיחה בה האדם אוכל כמויות גדולות של מזון, לעתים קרובות כשהוא מרגיש חסר יכולת לעצור.
אכילה בררנית
הפרעת אכילה בררנית הינה הפרעה בה נמנעים מצריכת מזונות מחשש להיחנק, להקיא או למות אם אוכלים מאכלים מסוימים.
אנורקסיה נרבוזה
אנורקסיה נרבוזה הינה הפרעת אכילה המאופיינת בירידה חדה במשקל, מאמץ ניכר להרזות, דימוי גוף מעוות, פחד עז להשמין והימנעות מצריכת מזונות.
מה הקשר בין תזונה לבין בריאות הנפש?
צוות אתר על הספה
הפרעות אכילה, איכות חייםבשנים האחרונות הולך ומתרחב השיח העוסק בקשר שבין תזונת האדם למגוון מצבים פיזיולוגיים. נושא מדובר פחות, אך חשוב לפחות באותה מידה, הוא ההשפעה שיש לתזונה שלנו על המצב הנפשי והרגשי והשאלה האם ניתן להשפיע על בריאות הנפש באמצעות שינוי תזונתי.
מה הקשר בין דיכאון להשמנה?
צוות אתר על הספה
הפרעות אכילהדמיינו מעגל קסמים הרסני, בו האדם משתמש בהתנהגות כלשהי כדי להדחיק ולהרחיק רגשות שליליים, אך מגלה שהאופן הוא הוא פועל, רק מחמיר את הרגשות הקשים, זהו מעגל הקסמים של דיכאון והשמנה, שלא פעם כרוכים זה בזה באופן כה הדוק, עד שקשה להבחין בין סיבה למסובב.
אכילה רגשית בעקבות המצב
צוות אתר על הספה
הפרעות אכילההנה שוב הגיעו שעות הערב ואתם מנסים להחליט אם להתמסר לחדשות מסביב לשעון, כמו בכל יום, ההתלבטות מובילה אתכם למקרר ואח"כ לארון החטיפים ואז שוב למקרר וכך אתם מוצאים את עצמכם מטיילים למטבח לאורך כל הערב ואוכלים מכל הבא ליד.
עודף משקל אצל ילדים
צוות על הספה
הפרעות אכילה, מתבגריםאורח החיים המודרני מוביל לעלייה במספר הילדים שמתמודדים עם עודף משקל. למה זה קורה? מהם הסיכונים החברתיים והבריאותיים של עודף משקל בילדות ואיך אפשר לטפל?
מהם סימני אזהרה להפרעות אכילה?
קיימים מספר סימנים שעשויים להצביע על התפתחות הפרעת אכילה:
* שינוי דרמטי בדפוסי האכילה: אכילה מוגזמת או צמצום קיצוני במזון, לעיתים קרובות בליווי טקסים הקשורים לאכילה.
* עיסוק כפייתי במראה ובמשקל: שקילות תכופות, בדיקות חוזרות מול מראה, והתמקדות מופרזת במראה החיצוני.
* שינויים גופניים: נשירת שיער, פצעים בפה, כאבי גרון, נזק לשיניים, ושינויים דרמטיים במשקל הגוף.
* היעלמות כמויות מזון: צריכת מזון בסתר, דילוג על ארוחות, או אכילה לא מסודרת בשעות מוזרות.
חשוב להכיר בסימנים הללו ולפנות לאבחון מקצועי מוקדם ככל האפשר כדי למנוע נזקים ארוכי טווח.
כיצד מטפלים בהפרעות אכילה?
הטיפול בהפרעות אכילה הוא מורכב ודורש גישה רב-תחומית המשלבת כמה היבטים:
* טיפול פסיכותרפי: מטרתו לשפר את הדימוי העצמי, לחזק את היכולות הרגשיות ולתת כלים להתמודדות עם מצבי לחץ וכאב נפשי. הטיפול עשוי לכלול גישות כמו פסיכותרפיה דינאמית או קוגניטיבית-התנהגותית (CBT). טיפול קבוצתי עשוי גם הוא להיות אפקטיבי, שכן הוא מאפשר למטופלים ללמוד אחד מהשני ולחוש תמיכה הדדית.
* ייעוץ תזונתי: בניית תפריט מאוזן המותאם לצרכים הפיזיים והרגשיים של המטופל. טיפול זה כולל ליווי צמוד של תזונאית מוסמכת, לצד פיתוח הרגלי אכילה בריאים. התוכנית עשויה לכלול גם מעקב אחר מדדים רפואיים כדי לוודא שיפור בתפקוד הגופני.
* מעקב פסיכיאטרי: במקרים בהם קיימת תחלואה נלווית כגון דיכאון, חרדה או OCD, יש לשקול טיפול תרופתי שיסייע בייצוב המצב הנפשי. התרופות עשויות להקל על תסמינים רגשיים ולשפר את יכולת ההתמודדות של המטופל עם הטיפול הכולל.
מטפלים בהפרעות אכילה
פסיכולוגית קלינית שיקומית מומחית, מטפלת זוגית ומשפחתי
עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית
מטפל בפסיכודרמה
עובדת סוציאלית קלינית, מומחית לטיפול בטראומה
הפרעות אכילה אצל ילדים
הפרעות אכילה בקרב ילדים מתבטאות לעיתים באכילה מצומצמת מדי או מוגזמת, כשהן מלוות בקשיים רגשיים והתנהגותיים. גורמים סביבתיים ומשפחתיים משחקים תפקיד משמעותי בהתפתחות הפרעות אלו.
ילדים עשויים לפתח הפרעות אכילה בעקבות אינטראקציות בעייתיות עם סביבתם או בשל אירועים טראומתיים הקשורים לאכילה. הטיפול בהפרעות אלו כולל עבודה משותפת עם ההורים והקניית כלים לשיפור התקשורת והאינטראקציה המשפחתית. חשוב להדריך את ההורים כיצד ליצור סביבה בטוחה ומכילה שתעודד את הילד לפתח הרגלי אכילה בריאים.
מהם גורמי הסיכון להפרעות אכילה?
גורמי הסיכון להפרעות אכילה כוללים:
* דגש חברתי על רזון ומראה חיצוני: מסרים תרבותיים המדגישים רזון כמדד להצלחה.
* קשיים רגשיים: דימוי עצמי נמוך ותחושת חוסר שליטה.
* חוויות ילדות שליליות: אירועים טראומתיים או אינטראקציות בעייתיות עם ההורים.
מודעות גבוהה יותר לתופעה יכולה לשפר את סיכויי ההחלמה באמצעות איתור מוקדם והתאמה של הטיפול לצרכים האישיים.
מידע נוסף בנושא טיפול בהפרעות אכילה
הפרעות אכילה עשויות להימשך תקופות ארוכות אם אינן מאובחנות ומטופלות כראוי. לצד הגישות הטיפוליות המסורתיות, מחקרים מצביעים על יעילותן של טכניקות נוספות כגון טיפול בהבעה ויצירה, המאפשר למטופלים לבטא רגשות שקשה להם לנסח במילים. כמו כן, קבוצות תמיכה ייעודיות מעניקות למשתתפים תחושת שייכות ומעודדות אותם לשתף בחוויותיהם.
נוסף על כך, טיפולי מיינדפולנס (קשיבות) יכולים לסייע בהפחתת מתח ולחץ נפשי, באמצעות תרגול מודעות עצמית וקבלה ללא שיפוטיות. טיפולים אלו נמצאו כמועילים בשיפור יכולת השליטה העצמית ובמניעת הישנות של דפוסי אכילה בעייתיים.
ההתמודדות עם ההפרעה מחייבת סבלנות והתמדה, ולעיתים קרובות מצריכה מעורבות ממושכת של אנשי מקצוע מתחומים שונים. תוכניות טיפול אישיות המתמקדות במכלול ההיבטים – נפשיים, גופניים וחברתיים – מגדילות את הסיכוי להצלחה ארוכת טווח.
