על הספה - פורומי מומחים

פורום הגיל השלישי

הידרדרות התנהגותית אצל אשה בת 83

פורום הגיל השלישי

פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי מנהלת פורום שרון האס-שופטי
עובדת סוציאלית וגרונטולוגית, מומחית לגיל זיקנה. בעלת ניסיון רב בטיפול ויעוץ לאדם הזקן ולבני פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי
משפחתו. עובדת בדיור מוגן לאוכלוסיית הגיל השלישי, בו מעניקה טיפול ויעוץ אישי, זוגי ומשפחתי ומייעצת במגוון רחב של שאלות והתמודדויות הכרוכות עם גיל זיקנה.

בפורום זה אתן מענה לשאלות מגוונות הקשורות לגיל הזיקנה. גיל זיקנה מזמן לאדם המזדקן ולבני משפחתו התמודדויות רבות, שברובן קשורות בשינויים תפקודיים ובצורך להסתגלות והתאמה למצבי חיים חדשים: שינויים פיזיולוגיים וקוגנטיביים, אובדנים שונים ומשברים רגשיים, שינוייים ביחסים הזוגיים והמשפחתיים ועוד. כמו כן עולות שאלות הקשורות במימוש זכויות: מול הביטוח הלאומי, פניה לקבלת עובד/ת זר/ה, מילוי טפסים של יפוי כוח רפואי והנחיות רפואית מקדימות למצב רפואי עתידי ועוד..

אני מזמינה אותכם להתיעץ ולשתף בהתלבטויות ובשאלות המעסיקות אותכם ולקבל בפורום זה מענה אישי ומקצועי. לא אוכל לענות בפורום על שאלות רפואיות.


שאלה:  הידרדרות התנהגותית אצל אשה בת 83   -  (בת מודאגת מאד)


שלום שרון, אני מודאגת מאד מהתנהגותה המידרדרת של אמי שמתקרבת לגיל 83. אמי אלמנה וגרה לבדה בבית פרטי, עם גדר נעולה. היא אמנם עצמאית עדיין ואפילו נוהגת ברכב, אך סובלת כבר כמה שנים ממחלה ניוונית של הגיל, שגורמת לה לכאבים כרוניים קשים. בשנים האחרונות, חלה הידרדרות בהתנהגותה ולעיתים קרובות, אני מרגישה שהיא פשוט עברה שינוי אישיות ולא לטובה. היא מתנכרת אליי, מעליבה אותי ודוחה בגסות ובזעם כל הצעת עזרה בין אם בטיפול בכאבים שלה, בין אם בהצעה להתקין לחצן מצוקה חיוני בביתה (היא מסרבת לתת לי מפתח לבית הנעול, למרות שאמרתי לה שאם חלילה תיפול ותילכד בבית, לא אוכל להיכנס ולעזור לה). אמי גרה בבית מבולגן ומתקשה כבר להתמודד עם הסדר והניקיון אך אינה רוצה שום עזרה וחושדת בבני אדם. היא מאמינה שמנסים לרמות אותה, גם כשזה לא נכון. אותי האשימה לאחרונה שאני מנסה להשתלט עליה, טענה חסרת כל שחר. הצעתי לה כמה פעמים להיפגש עם גריאטר כדי שיבדוק אותה וימליץ על טיפול. ההצעה נדחתה בבוז. אין גם שום אפשרות לזמן לבית עובדת סוציאלית. היא לא תפתח לה את הדלת וזה יחמיר את המצב. אמי הפכה לאדם מסתגר וחשדן, שאינו רוצה להיפגש עם אנשים. איתי היא עושה "ברוגזים" בלי שום סיבה הגיונית. הרושם שאמי יוצרת מטעה. היא מאד מעורה וזריזת מחשבה, מעודכנת מאד במתרחש בארץ ובעולם (צופה המון בחדשות), אך מבחינה רגשית- משובשת מאד, לדעתי. אני מרגישה חוסר אונים. אין לנו כמעט משפחה ובוודאי שלא משפחה חזקה ותומכת. אני חוששת מהידרדרות במצב ואפילו מאסון. אודה על עצתך. בת מודאגת.

תשובה:  הידרדרות התנהגותית אצל אשה בת 83


שלום רב לך בת מודאגת, נשמע שהקשיים שלך עם אמא רבים, מאוד מתסכלים ומעוררים דאגה רבה ונראה שבצדק. מתיאורך ניתן להבין שאמא אכן עוברת שינוי אישיותי ושינוי בהתנהגות שמצריכים התיחסות והערכות. לפי התיאור שלך את מנסה לסייע מכיוונים שונים ואמא חוסמת ולא מאפשרת כל פתח לסיוע. יתכן שהשינויים שאת מתארת: החשדנות, ההסתגרות, התוקפנות והבוטות - הינם סימנים המעידים על שלבים של דמנציה, או איזה שהוא תהליך ירידה ושינוי משולב כתוצאה מההזדקנות. עובדה זאת יכולה מאוד להבהיל ולהדאיג את אמא, שבודאי חשה בכך, מתוך ההבנה שבגילה סביר שתתחיל ירידה בעצמאות והתלות בזולת תגבר. כל אדם זקוק לתחושת שליטה בחייו ויש כאלו שזקוקים לשליטה באופן קיצוני וניכר יותר. אני יכולה לשער לפי התיאור שלך, שאמא, באישיותה, היתה זקוקה לשליטה מוחלטת ואולי גם רצתה שליטה בסובבים אותה. עם אישיות כזו, בשלב זה, כשהיא חשה את הירידה המתרחשת ואת הצורך בסיוע ואת הרצון שלך לסייע, זה מוציא ממנה כעס ותסכול רב אותו היא מוציאה עליך, כשאת מנסה להיות לה לעזר ורוצה להגן עליה. יש כמה דברים שאני חושבת שניתן לנסותם כדי לחדור מעט את ההתנגדות: 1.במידה ויש לאמא רופא/ת משפחה שמכיר אוותה ושהיא מכירה ואולי גם סומכת, חשוב שתשוחחי איתו ותתארי את מצבה של אמא, (כפי שתארת בפניה כאן), תנסי לרתום אותו ליצירת קשר עם אמא, שיזמין אותה לביקור שגרתי, של מעקב והתעניינות בשלומה. רופא משפחה זו דמות יותר נורמטיבית מאשר גריאטר ואולי הוא יוכל לתת לה המלצות שיהיו מקובלות עליה. 2. הייתי מציעה לך לנסות לשוחח עם אמא, בזמן שהיא תחליט שנוח ומתאים לה, אולי להציע לה לצאת למקום שקט ונעים כמו בית קפה שהיא בוחרת, להקשיב לה ממקום אמפטי, לנסות להבין, אם תרצה לשתף בדאגות והחששות שהיא מביעה, שיחדרו לפרטיותה ושינסו לסייע לה, כשהיא רגילה לעצמאות מוחלטת ואולי לא מורגלת כלל לקבלת עזרה. אולי אמא תסכים לעוד פגישות איתך (באופן קבוע), כשמטרתן מבחינתך תהיה נסיון לחידוש קשר ויצירת מעט אמון בך, כרוצה את טובתה. בנוסף שגם את תוכלי לומר לה את הדאגות והחששות שלך כבת, לצד ההבנה לרגשותיה. חשוב לנסות ליצר דיאלוג, (לא ממקום פטרוני שיוצר התנגדות רבה) ובהדרגה אם ניתן, לנהל משא ומתן לגבי איך ומה היא היתה מוכנה לקבל כסיוע ממך. 3. במידה ויש דברים שנהגתן לעשות יחד ושניתן לחזור לעשותם, תנסי להציע לה. ההתיחסות כרגע בעיקר לירידה ולשינוי שאת חשה אצלה, (אשר מעוררים חרדה גם בה), אולי לא מאפשרת לראות ולהנות מהדברים האחרים הקיימים בה וחזקים בה וחשוב להמשיך לראות אותם ולהנות מהם. אשמח לשמוע/לקרוא מה את חושבת על ההצעות הללו והאם זה יכול להיות כיוון אפשרי ונכון לך. בהצלחה ושנה טובה, שרון האס שופטי עו"ס גרונטולוגית נייד: 052-4787983
 X