על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

ילד בכיתה א - התייחסות ליום השואה

פורום פסיכולוגיה ילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה:  ילד בכיתה א - התייחסות ליום השואה  -  (ירון)


שלום, בעקבות סוף שנה הילד (כיתה א) הביא ציורים ועבודות הביתה ממהלך השנה, היה שם ציור שהוא צייר של איש עם רובה שיורה באנשים אחרים שעומדים בשורה. אישתי ראתה את הציור וצעקה על הילד שלא מציירים דברים כאלו ועוד דברים אחרים כנראה לא פשוטים שלילד היה קשה לשמוע, היא קרעה את הציור והילד היה בסערת רגשות ובכה. לא הייתי נוכח ושחזרתי ראיתי שהילד בוכה, ניגשתי אליו שיסביר והוא אמר שצייר את הציור ביום השואה, ושמדובר על איש טוב שכלאו אותו רק בגלל שהוא משתייך לסוג מסוים של אנשים, האיש הצליח לברוח ממתקן הכליאה והוא חזר למקום עם רובה וירה באנשים הלא טובים שגרמו לכליאה שלו. כנראה כך הוא חווה מהסיפורים של המורה את יום השואה, אני לא יודע בדיוק מה המורה סיפרה לילדים. איך ממשיכים מכאן? מניח שהילד חווה סוג של טראומה מהעניין. לאחר מכן ישבתי איתו בנפרד וגם אישתי יותר ברור כדיי לשמוע אותו.

תשובה:  ילד בכיתה א - התייחסות ליום השואה - (מיכל דביר קורן)


שלום ירון, ראשית חשוב לציין לטובה את העובדה שהתיישבתם עם בנכם לדבר על החוויה הקשה ולתת הזדמנות לעיבוד של האירוע, חוסר האונים שכל אחד מהצדדים חווה: אימו כשנבהלה ולא הבינה את הציור, בנך כשנאלץ להצטדק בפניי אימו, ואתה שהיית קרוע ביניהם. לעיתים קשה לנו כהורים לקבל הצצה לעולמם הפנימי של ילדים, וציור הוא בדיוק הזדמנות כזו. גם אם לא היה זה ציור של יום השואה, הרי שלילד מותר לבטא את כל מחשבותיו ורגשותיו בציור - לזה בדיוק נועדה האומנות: ביטוי עצמי, ואיזה מזל שיש לנו כבני אדם הזדמנות כזו. חשוב לחזור על המסר לפיו אתם אוהבים אותו בכל מחיר וסומכים עליו, ושמותר לו לצייר כל דבר. וגם, להדגיש את המסר שאם הוא נבהל ממשהו או מודאג, הוא מוזמן לבורא לדבר אתכם על זה, בדיוק לשם כך יש משפחה. בהצלחה, מיכל
 X