על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

ילד שאינו מדבר שהוא לא עם ההורים

פורום פסיכולוגיה ילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה:  ילד שאינו מדבר שהוא לא עם ההורים  -  (יעל)


שלום, הבן שלנו בן 2.1. בבית הוא מדבר המון. כל היום מקשקש. הוא יודע כבר מושגים כמו אחורה וקדימה, גבוה ונמוך, רחוק וקרוב וכו', הוא יודע סיפורים בע"פ והמון שירים, שמות של חיות, ילדים מהגן וכו'. הבעיה היא שהוא לא מדבר בכלל בגן. לא משנה כמה מנסים לדובב אותו, יושבים איתו אחד על אחד. הוא לא מדבר עם הגננת, הסייעים ואף לא עם הילדים. אם הוא רוצה שיחליפו לו חיתול הוא לא מבקש, אם מדלגים עליו שמחלקים משהו הוא לא עומד על שלו. דברים שבבית הוא עושה כל הזמן. בבית הוא יודע להגיד על משהו שהוא שלו ולהתעקש עליו, הוא יודע לבקש אוכל ומים וכו' ובגן כלום. שפונים אליו, הוא מתעלם לגמרי. אם מישהו לוקח לו משהו הוא פשוט בוכה. הוא כאילו שני ילדים שונים לחלוטין ב 180 מעלות. הגננת ואני אובדות עצה ונשמח לעצתך.

תשובה:  ילד שאינו מדבר שהוא לא עם ההורים


יעל שלום, ישנם פעוטות שמתמודדים עם קושי לדבר מחוץ לבית, וזה עשוי לעורר דאגה מאחר ואחרי שהדפוס מתקבע קשה מאוד להתחיל לדבר כדי לשנות אותו: הפחד הופך להיות מעצם השינוי של ההרגל גם כאשר כבר כן רוצים. לא התייחסת בתיאור שלך לאופן בו הוא מתקשר עם אחרים: בני משפחה, מכרים, שכנים וכדומה, אז קשה להעריך עד כמה העיניין מתייחס רק אל זמני השהות בגן או בכלל להתנהלות שלו עם אנשים שאינם ההורים. בכל מקרה נשמע לי שבמידה ואתם מודאגים כדאי לפנות להתייעצות מקצועית של פסיכולוגית התפתחותית או קלינית שמומחית בגיל הרך. במידה ונראה שכן יש קושי ממשי, מוטב שלא להמתין ולפנות לעזרה. באופן ציבורי נעיתן לפנות אל היחידה הייעודית לטיפול במצבים הללו שפועלת בביח שניידר - יחידה לטיפול באילמות סלקטיבית, שם נעשית עבודה מצויינת בשיתוף גן הילדים. בהצלחה מיכל
 X