גן ילדים: כניסה בלי פחדים
מיכל דביר קורן
יציאת הפעוט אל גן ילדים הינה הצעד הראשון בהשתלבות שלו בעולם החברתי ולכן הכניסה למסגרת חינוכית היא שלב משמעותי מאוד עבורו ועבור ההורים. עם הכניסה לגן הילדים מתרחשים במקביל שני תהליכים משמעותיים: פרידה מהבית ומההורים, וכן קליטה במסגרת חדשה. לאופן בו הילד יצליח להתמודד עם תהליכים אלה, ישנה השפעה ניכרת על הדימוי העצמי שלו, על סיכוייו להשתלב במקום החדש, ועל מידת יכולתו לפתח עצמאות בבית ובגן.
הכניסה לגן ילדים הינה מטלה התפתחותית חשובה: יש בה סיכוי לגדילה, אך היא יכולה להיחוות כמשבר. לפיכך, במידה והילד יחווה בתקופה זו חוויה לא חיובית, עשויה להיווצר קטיעה ביחסי האמון שלו במבוגרים, או במידת יכולתו לסמוך עליהם.
הפרידה מההורה היא אירוע משברי מכמה סיבות: לילדים חסרה הבנה למושגי זמן, מרחק והפיכות - הם מתקשים להבין שההורה חוזר לקחת אותם ("בצהרים"); ילדים חסרי אונים בתחומים בהם אינם עצמאיים: דיבור, טיפול בגופם. עליהם להיות תלויים במבוגרים זרים שאינם מכירים ושאינם מכירים עדין את צורכיהם; עליהם להתקשר לדמות זרה שתהווה מקור לביטחון; עליהם להיפרד מסביבה פיזית מוכרת ולהסתגל לסביבה פיסית חדשה; עליהם ללמוד לקבל סמכות וחוקים שלפעמים שונים מאלה של הבית; עליהם ללמוד להתחלק עם ילדים אחרים, שאינם מכירים, על תשומת לב המבוגרים.
תהליך הפרידה קשה עבור כל הילדים, ובעיקר בקרב ילדים עם קשיים התפתחותיים, הסתגלותיים או משפחתיים. היכולת להתמודד ולעבור תהליכים אלה משתנה מילד לילד, אבל להורים תפקיד חשוב ומרכזי ביותר בתהליך. כדי שילד יוכל ללכת לגן ילדים, עליו להיות בטוח לחלוטין בהמשכיות הקשר עם המשפחה. גם ילד שקשור מאוד להוריו ומעולם לא נפרד מהם זקוק כעת לאישור יומיומי על כך. חשוב להדגיש את המפגש המחודש הצפוי בסוף כל יום, להקפיד להגיע בזמן שהובטח, לפנות זמן לשהות ולמשחק משותף אחרי הצהריים.
בנוסף, יש להימנע משינויים נוספים בתקופה זו: גמילה ממוצץ ומחיתולים, מעבר דירה או חדר, שינוי בהרגלי השינה. אם אלו לא נעשו עד כה, זה לא הזמן כעת. מדובר בתהליך הדרגתי שבו הצלחות לצד נסיגות. לכן צריך לחזק את הילדים, להחמיא על הצלחותיהם, להתפעל ולהאמין ביכולתם להתמודד; ומאידך להמשיך את הדאגה לצרכים הראשוניים, תוך הבטחה לקרבה, זמינות ונגישות.
חשוב להסביר ולהתכונן לקראת גן הילדים גם עם ילדים שעדיין אינם מדברים. חשוב להסביר שפרידה הכרחית: הילד הולך לגן הילדים וההורים הולכים לסידורים/ לעבודה (וגם אם נשארים בבית כדי לשמור על תינוק חדש יש להגיד את האמת...). חשוב לספר על הגננות והמטפלות ולהזכיר את שמותיהן בתור אלו שידאגו וישמרו, ואליהן יש לפנות. אפשר להביא לגן הילדים חפץ מהבית אשר בהמשך הילדים יוכלו לאחסן במגירה או בתיק (חפץ בטיחותי, לא שביר, לא קטן מידי או גדול מידי, לא יקר). חשוב שהדרך מהבית אל גן הילדים תהיה נעימה ולא לחוצה ולכן יש לפנות דיי זמן לכך. חשוב לבוא בשעות הבוקר כאשר הצוות פנוי לקבל את הילדים.
ובתוך הגן: אין לצפות שהילד ישתלב בעצמו. פרידה מוצלחת תהיה כאשר ההורה מפנה זמן וממתין עד שהילד משתלב באחת הפינות השונות, מחכה עד שהילד שקוע במשחק עצמאי. אין לצפות שהילד ישתלב עם ילד אחר כי זה דורש מאמץ נוסף, ויש ילדים שזקוקים לזמן התבוננות מהצד ואין להאיץ בהם. עצירה והמתנה ליד הדלת לא תורמים כיוון שאז הילד יישאר עם ההורה ולא ישתלב - הקושי להיכנס הינו בגלל הרצון להישאר עם ההורה ולא בגלל אי רצון להיכנס לגן ילדים. חשוב להשקיע מאמץ בהשתלבות במשחק באחת הפינות ולא בשכנועים להישאר ולהיפרד (מבחינתו זה לא הכרחי...).
אפשר להסתייע בצוות או בטקס פרידה כמו ליווי אל השער או נפנוף מהחלון. ובעיקר: אין להיעלם לילד ללא הסבר! 'בריחה' לעיתים מפחיתה את הבכי המיידי, אך היא פוגעת בחוויית האמון של הילד. חשוב להגיד 'שלום' כדי שהילד יהיה בטוח שלא תלכו ללא הכנה. ברגע שהחלטתם שזה הזמן, לכו מידי ללא היסוסים! אל תחזרו אל תוך הגן, אל תאריכו בשיחה עם הצוות, או עם אחד ההורים. צאו מיד! הילד צריך ללמוד אחרי שאומרים שהולכים, אכן הולכים. כמו כן עליו לדעת שאתם בטוחים שזה בסדר שהוא נשאר בגן לבד
במקרים בהם הפרידה היא מהירה מידיי וחד צדדית - כשההורה צריך ללכת ולא עושה זאת לפי שלבי ההסתגלות של הילד, הילד ינסה להשאיר את ההורה בבקשות שונות - היצמדות, בכי, בקשות שונות ("תקני לי" וכו'). פרידה מוקדמת מידיי עשויה להשאיר 'עקבות' של בכי אשר יופיע בהמשך היום, בתגובה לתסכול קל אחר, ומבלי שברור לצוות מה מקור הבכי. יש ילדים שנראים כאילו אין להם שום קושי בפרידה ואליהם צריך לשים לב במיוחד - ילד אמור לחוש אי נוחות מלהישאר במקום שאינו מכיר ואצל ילדים אלה הקושי יכול להופיע מאוחר יותר.
חשוב לחזק פרידה מוצלחת: ילדים צריכים לקבל שבחים ותשומת לב על התנהגויות טובות, ולא רק תשומת לב על התנהגויות לא טובות. וכמובן, חשוב לשים לב למצב הרוח של הילד אחרי שעות הגן. שיחה על קורותיו בגן עשויה להקל את קליטתו ולסייע לו.
ולסיום, חשוב לדעת כי גם ההורים עוברים תהליך מורכב בעת הפרידה מהילד. עליכם להעביר את הטיפול בו לידיים זרות, אתם חווים געגועים, אשמה, חרדה לילד שנשאר לבדו. הורה שמודע לקשיי הפרידה שלו, אשר מבין שהם נורמטיביים וחיוניים לתהליך הגדילה של הילד ושלו כהורה, יוכל לאפשר תהליך פרידה הדרגתי אשר לוקח בחשבון את הרגשות והמחשבות יוכל להגיב טוב יותר אל הילד
מיכל דביר קורן - פסיכולוגית התפתחותית מומחית
