הכירו את ה אבהות החדשה
מיכל דביר קורן
מעורבות גדולה יותר של אבות בגידול ילדים הולכת והופכת נפוצה יותר ויותר בשנים האחרונות. בעבר, אב שהיה מקדיש עצמו רק לפרנסת המשפחה, היה עובד שעות ממושכות מחוץ לבית, או אפילו יוצא לעבודה שבועית וחוזר רק לסופ"ש (בבינוי, במכְרות, חקלאות, עבודת כפיים) היה האב הנערץ. היום לא עוד: הגברים הנחשקים הם דווקא אלו שמשקיעים זמן עם הילדים, המפנים את תשומת ליבם אל הילדים והמשפחה. יותר ויותר גברים מקפידים לנסות ולאזן בין קריירה לבין אבהות ואף לבחור מקצוע או מקום עבודה המאפשרים להם גידול ילדים. הגבר מצפה מעצמו כיום להקדיש יותר למשפחתו וגם אבות הישגיים מדווחים כי היו מעדיפים להקדיש את רוב זמנם ומרצם לגידול ילדים, אפילו על חשבון הקריירה.
רעיון ה'אבהות החדשה' אינו 'טבעי' למרבית הגברים, כשם שהרעיון להיות אשת קריירה שאינה נמצאת עם ילדיה מרבית שעות היום, אינו 'טבעי' למרבית הנשים ועדיין ברוב המכריע של המקרים האחריות לניהול משק הבית וגידול ילדים מוטלת על האמהות. במשפחות מודרניות רבות ממשיך דפוס ההורות המסורתי, ההורות השמרנית, כלומר האב אולי ישתתף באופן חלקי, אבל הוא יחשוב שהוא רק עוזר לאשתו ומקל עליה את הנטל, ולא לוקח את התפקיד על עצמו. התפקיד שלו, מבחינתו, הוא לספק רשת תמיכה לאשתו מבחינה רגשית, פיזית, מעשית וכלכלית, כדי שהיא תוכל לטפל בתינוק. במודל השמרני, גם במשפחות שבהן מנהלים שני ההורים קריירות, לרוב האימהות הן שעובדות למעשה במשרה כפולה: משרה אחת בעבודה, ומשרה אחרת בבית והאבות עדיין יכולים לבחור האם ברצונם להיות שותפים בגידול הילדים ובאיזו מידה. אצל גברים רבים נתפשות הפרנסה והקריירה כתרומתם העיקרית למשפחה, עול ניהול משק הבית אינו מוטל עליהם כלל, וגם בתחום גידול הילדים אחריותם מופחתת בעוד שלאמהות למעשה אין אפשרות בחירה כזאת.
בקרב רוב הזוגות השמרניים האם נמצאת יותר עם התינוק והאב חוזר מהעבודה בערב. במקרה זה ניתן יהיה לראות שסגנון המשחק שלו יהיה שונה ממה שהאם עשתה עם התינוק רוב היום: האב נוטה לשחק בצורה יותר נמרצת עם התינוק, זורק אותו אל האוויר, משמיע קולות רועשים, צובט ומדגדג. רוב התינוקות אוהבים את ההתנהגות הזו ושני דפוסי המשחק – הפעלתני והמווסת יותר המאפיין את האם, שניהם חיוניים לתינוקות. באופן מפתיע, במקרים בהם הגבר נשאר בבית בתור המטפל העיקרי והאישה היא זו שחוזרת בלילה, יש חילופי תפקידים והאם היא שזורקת את התינוק למעלה ומשתוללת איתו.
לאב מדפוס שמרני יש גם רפרטואר קטן יותר של משחק עם התינוק ו'פתיל' קצר יותר – פחות סבלנות ותשומת לב להקדיש לתינוק, אחרי שהוא גומר לשחק את המשחקים הרגילים שלו הוא מפסיק לשחק ומושיט את התינוק חזרה לאשתו כדי לשבת, להירגע, לקרוא עיתון או להסתכל בטלוויזיה – פונה לעולם החיצוני שוב כדי להרגיש יותר נוח. לאחר שאב מהדפוס השמרני מבלה מעט עם התינוק זה פשוט מספיק לו והוא רוצה ללכת הלאה ואם יהיה עליו להישאר עם התינוק הוא יאבד סבלנות, יעביר את התינוק לאשתו בלי לחשוב על רמת העצבנות שלה או על כמה היא עייפה ומותשת. הסבלנות של האב צפויה להשתנות רק אם הוא משנה לחלוטין את מערכת האמונות שלו ואינו תופס עצמו כמטפל שניוני אלא כאב מעורב בגידול ילדים.
לפיכך, המקרים בהם אכן מתקיימת שותפות בגידול ילדים, הם המקרים של ההורות השוויונית אשר הולכים והופכים נפוצים יותר. רוב האבות השוויוניים מתחילים להיות כאלה במקרה, מתוך הכרח, או כאשר השתכנעו למלא תפקיד גדול יותר בגידול ילדים (למשל, מתוך מציאות כלכלית המחייבת שתי משרות מלאות), אך הם מוצאים שתפקיד גידול ילדים זה מהנה באופן בלתי צפוי. אומנם, גם סוג כזה של הורות משותפת באה עם קשיים ומורכבות משלה. קשה לחלק משימות טיפול בדיוק באמצע, הרבה פעמים ההורים מרגישים שצד אחד לא נושא בנטל בצורה שווה, הורה אחד יכול להתחיל לקנא בהורה השני אם נראה לו שהוא מטפל טוב יותר בתינוק או שהתינוק נהנה ממנו יותר. לעיתים הגבר הופך להיות אימהי במידה מסוימת, ומתקשה לשלב זאת עם תפקידיו האחרים כאב ובעל. ועדיין, כשההסדרים השוויוניים מתארגנים היטב, שני ההורים יכולים לפתח תחושה של סולידריות, יש להם את העונג לעשות משהו יחד, להצליח עם התינוק שלהם ולהעמיק את היחסים זה עם זה.
האינטנסיביות שבאינטראקציה בין האב לתינוק תוארה על ידי אבות כמאפשרת להם לחוש אינטימיות ברמה חדשה ושונה וכמפתחת עימם קשר רגשי עמוק. גברים העידו שהמעורבות שלהם כבר מההריון ומהלידה היוותה חלק חשוב בכך שחשו מאוחר יותר מחויבות לטיפול בילדים. אבות שהיו מעורבים מהתחלה בטיפול בתינוק הופכים לאבות שנענים ביתר קלות לסימנים של הילד ובכך מעלים את הביטחון העצמי שלהם-עצמם במידת יכולתם לדאוג לילד. בנוסף, השתפרו היחסים בין בני הזוג החולקים יחד משימה משותפת.
אז מי הם האבות המעורבים בגידול ילדים?
אבות בעלי תפיסות מגדריות שוויוניות יותר, אבות שמחזיקים בעמדה אוהדת לגבי התעסוקה של בנות זוגם, אבות שעובדים שעות מועטות וגמישות יותר ואבות שעובדים בעבודות יוקרתיות המחייבות השקעה רגשית גבוהה הנם בעלי פוטנציאל גדול יותר להיות מעורבים בגידול ילדים. מבחינה אישיותית ורגשית, אבות מעורבים הינם בעלי הערכה עצמית גבוהה, בעלי יכולת כללית להתמודדות בחיים ובעלי רמות נמוכות של דיכאון ועוינות. מרבית האבות המעורבים הינם גברים צעירים, בעלי ביטחון עצמי גבוה, חברותיים והתפיסות שלהם באשר לגידול ילדים מתרכזות בילד. בנוסף, אבות שהביעו שביעות רצון רבה יותר מנישואיהם היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מעורבים בגידול הילדים.
אבות נמצאו מעורבים יותר בגידול ילדים, כאשר האמהות העריכו מעורבות זו, כאשר הן ראו באב כמי שמעניק טיפול קומפטנטי והחזיקו בעמדות שוויוניות כלפי מגדר. מעורבות אבות מתאפשרת כאשר הן יצאו לעבוד במקביל לבן זוגן: כשאם עובדת במשרה מלאה היא יוצרת מצב התובע מהבעל לקחת יותר אחריות ולהשתתף בצורה פעילה בחינוך וגידול ילדים. אבות מעורבים לרוב עובדים פחות שעות, בעוד שהאמהות במשפחות אלו עובדות שעות רבות יותר מאחרות ולכן לרוב ככל שהפער בהכנסה הנו לטובת הגבר ישנה פחות מעורבות.
ועדיין כאשר גברים מתפקדים כאבות מעורבים, הם עדיין מרגישים וחושבים כמו אבות שבחלוקת התפקידים המסורתית. למשל, גברים חשים בהרבה מקרים שהטיפול היומיומי בילד הנו פחות חשוב ממשימות אחרות והם מתקשים לבצע משימות הנתפסות אצלם כפחותות ערך כגון נענוע העגלה והרגעת תינוק בוכה ומתלוננים על השגרה והמונוטוניות. אבות רבים רואים במעורבות שלהם עזרה לאם ולא תחליף לאם.
מיכל דביר קורן - פסיכולוגית התפתחותית מומחית
