לחץ הוא תוצאה של פחד. פחד שיקרה לנו משהו שלא כרצוננו. אובדן שליטה על חיינו- חוסר ודאות או גורם משבש בתכניות שלנו- יוצרים תחושה של חוסר שליטה ומכאן- כפועל יוצא ובלתי נמנע- מופיע הלחץ.
לחץ הוא גורם המאפיין יותר ויותר את חיינו. מתי ולמה הפך הלחץ להיות חלק בתי נפרד מאיתנו? מתי שלווה הפכה להיות משאב יקר להחריד שעלינו להנדס את כל סביבתנו ולשלם כסף רב בכדי לחוות ולו חמש דקות טעימה של שלווה?
ככל שהחיים המודרניים הופכים לעמוסים יותר והדרישות גבוהות יותר- להצליח בעבודה לבלות זמן איכות עם הילדים, לתחזק בית באופן מושלם, לקחת את הילדים לחוגים, להיראות צעירים בעשר שנים לפחות מגילנו ועוד ועוד, כך גובר הצורך שלנו בשליטה. ככל שהמשימות שלנו לאורך היום רבות יותר, כל דקה הופכת לקריטית וכל עיכוב עלול להפוך את כל סדר היום ולשבש את התכניות שלנו.
המשמעות היא- לחץ. ומדוע?
לחץ הוא תוצאה של פחד. פחד שיקרה לנו משהו שלא כרצוננו. אובדן שליטה על חיינו- חוסר ודאות או גורם משבש בתכניות שלנו- יוצרים תחושה של חוסר שליטה ומכאן- כפועל יוצא ובלתי נמנע- מופיע הלחץ. אנו יצורים חיים -
אנו חרדים להשרדותנו. השרדות בתקופתנו איננה רק איום ממשי על אובדן החיים אלא איום על מקור הפרנסה, איום על מעמדנו החברתי, איום על בריאות ילדינו. כמעט כל גורם משבש- חום של הילד בבוקר, פקק בדרך לעבודה, ואפילו כתם חדש על בגד אותו תכננו ללבוש- ישבשו את לוח הזמנים הצפוף ומיד עלולים להביא לתחשה של אובדן שליטה ואיום על מקום העבודה (אם אאחר? אופיע מרושלת?) וכן הלאה.
הבעיה העיקרית היא התדירות של תחושות אלו. אם פעם בשבוע היינו חווים רגע של לחץ סביר להניח כי לא היה מושג זה הופך לנושא כלהכך מרכזי. כיוון והוא מלווה אותנו לרוב עשרות פעמים ביום יש כאן בעיה. נכון, ישנם אנשים אשר פחות מוטרדים באופן כללי מגורמים משבשים, אנשים המרגישים בטבעם בטוח יותר. בדרך כלל אלו אנשים אשר פחות שואפים להשגת שליטה בחייהם. הם אלו אשר השלימו עם העובדה כי לעולם לא נשיג באמת שליטה על הדברים וויתרו על הצורך הכפייתי בה. אותה הרפיה, "to let go" , צורת מחשבה משחררת זו, שמשמעה השלמה עם המציאות הגדולה מאיתנו, היא המפתח לחיים רגועים יותר.
השחיקה הנוצרת מנוכחותו המתמדת של הלחץ, היא הבעיה העיקרית. אנשים הנתונים תחת לחץ מתמיד, סובלים מבעיות פסיכולוגיות, רגשיות, חברתיות ובריאותיות. לאורך הזמן, מתעצמים הסימפטומים- השינה אינה איכותית ולאחר מכן יופיעו הפרעות בשינה, אותו דבר ולגבי תזונה. בהדרגה מאבדים את היכולת להנות מדברים- כיוון והמחשבות הדאוגות נמצאות כל הזמן בתודעה. בשלב כלשהו אובדת היכולת לחוש רגעים של שלווה ומנוחה, אובדת הסבלנות לעצמנו, לילדינו וחברינו. בשלב שלאחר מכן, ללא טיפול, יופיעו עם בעיות בריאותיות כגו אולקוס, לחץ דם, מיגרנות, ואף התקף לב.
עלינו למצוא לעצמינו תחום ורגע בו נוכל להגיע לפורקן של הלחץ. מקום בו ציפיות החברה אינן נוגעות לנו. גם אם בתחילה באופן מאולץ- עם הזמן מקומות אלו של פורקן יפהכו להיות חלק משגרת יומנו ולא נוכל לבטלם. זה דורש תרגול אבל הרווח- עצום.
