מזון לנפש. אכילה רגשית
דינה רחמני זילברשטיין, מטפלת באמנות MA.
א | א | א | א | (שנה גודל אות)
המאמר מבוסס על הרצאה שניתנה ביום העיון של החוגים למזון ולתזונה במכללת תל-חי, יוני 2010.
מה זו בעצם אכילה, ולמה אנחנו אוכלים? אכילה היא התנהגות וככזו, היא עונה על צורך. על אילו צרכים עונה האכילה עבורנו? ובכן, אכילה עונה על צרכים מסוגים שונים: צרכים פסיולוגיים (גופניים), צרכים פסיכולוגיים (נפשיים) וצרכים סוציולוגיים (חברתיים).
הצורך הפיסיולוגי ברור לרובנו. אנחנו אוכלים כי אנחנו רעבים, משמע חסרים חומרי מזון בגוף. הגוף זקוק לחומרים אלה על מנת להפיק אנרגיה ולייצר חומרים לקיום תפקודי הגוף השונים וכשחסרים חומרים אנחנו רעבים, אוכלים ואז יש בגוף חומרים. נשמע פשוט, אפילו מכני. נכון?
אך ישנו סוג נוסף של צרכים שכדי לספק אותם אנחנו אוכלים. אלה הם צרכים פסיכולוגיים (נפשיים). במצבים רגשיים ונפשיים שונים, אנשים חשים צורך עז לאכול. במקרים אלה המזון ממלא תפקידים שונים ברמה הנפשית. למשל, אוכל כממלא חלל ריק שאדם חש בנפשו, או כמרגיע חרדות. אנשים כשהם בלחץ, חלקם יאכלו הרבה מאוד, בעיקר פחמימות ואילו אחרים, לא יאכלו כלל. אכילה מספקת את הצורך במגע וגם יכולה "לארח חברה" לאדם בודד.
צורך נוסף שהאכילה משרתת, הוא צורך סוציולוגי: חברתי. האדם הוא יצור חברתי. אנחנו מרבים לאכול בחברה, ולעתים החברה היא עצמה הגורם לאכילה. אנו אוכלים ב"ארוחה עסקית" מזמינים בן/בת זוג או חבר/ה לבית קפה לדייט או לפגישה חברתית, אנו אוכלים באירועים משפחתיים, בחגים, במסיבות ובנשפים. כשאנחנו מחליטים כבר לצאת לטייל בטבע, נעשה פיקניק ובכלל, האוכל הוא חלק בלתי נפרד מכל התרועעות חברתית באשר היא.
אם כך, אנו רואים שהתנהגות האכילה עונה על צרכים רבים מלבד על הצורך הפיסיולוגי "רעב". יש גם רעב נפשי שגם אותו ניתן להשביע, לפחות לזמן מה, עם אוכל. עם זאת, אדם שמרבית האכילה שלו, אינה עונה על הצורך הפיסיולוגי, יש לשער שהאיזון הנפשי שלו איננו אופטימלי. מצב זה אינו רצוי לאורך זמן. גופנו יכול לחיות לזמן מסויים, גם עם כמות ואיכות מזון שאינה מותאמת לו לגמרי, אך כשלאורך זמן, אדם צורך יותר מדי מזון מסוג מסויים או פחות מדי ממנו, הוא גורם לחוסר איזון במערכות הגוף והנפש. זה יכול להתבטא בצורות שונות.
חוסר או עודף משקל
ליקויים ומחלות כגון: סוכרת, לחץ דם נמוך או גבוה, כולסטרול לא מאוזן ועוד ועוד.
תשוקה למזון מסויים: מתוק או מלוח לרב
הפרעת אכילה
דימוי עצמי נמוך
נטיה לאובססיביות בהקשר למבנה הגוף ולמשקלו.
התמכרות למזון
חתירה לאיזון כפתרון בעיה
ניתן להבין, שחתירה לאיזון בהתנהגות האכילה, עשויות להיות לה השלכות חיוביות בהקשר למערכות הגוף השונות והנפש. אם כך, איך ניתן להגיע לאותו איזון מיוחל? כמו בכל מערכת, כשאין איזון יש בעיה, ואם כך, ננסה לגשת לעניין כדרך שניגשים לפתרון בעיות מורכבות.
לעיל, תיארתי דפוסים ומנגנונים שונים שיכולים להתקיים אצל אנשים שונים בזמנים שונים. כדי לשנות את המצב, צריך אדם לברר, מה המנגנונים שפועלים אצלו. למה הוא/יא בוחר/ת לאכול מזון מסוים בזמן מסוים. מה קדם לבחירה הזאת? מה בא בעקבות האכילה? כשאני מדברת על בדיקה, זו יכולה להיות בדיקה ברמות שונות, אך היא צריכה לכלול גם תחושות, מחשבות ורגשות.
בדיקה כזו, תניב כנראה הרגלים ישנים, זכרונות ילדות, תגובות לתחושות כמו ריח מוכר או תחושות אחרות, תגובות ללחץ, למצבים רגשיים שונים וכדומה.
כשאדם עובר תהליך מודעות כן ואמיתי, ומזהה מנגנונים נפשיים שכאלה אצלו, הוא יכול לנסות לבדוק, על איזה צורך ענתה האכילה, והאם אוכל הוא הדבר היחידי שיכול לספק את הצורך הזה.
מכאן, דרושה התכוונות אמיתית, כדי לנסות ולהפנים את הגילויים הללו ולעבור תהליך שינוי שיוביל אותך לאיזון על ידי מתן המענה הטוב ביותר לכל אחד מהצרכים שיש לו לאדם.
כשהתהליך הזה מתקדם, אדם פשוט מרגיש מאוד טוב עם עצמו. ראשית, כי תזונה מאוזנת מספקת לגוף את צרכיו, והוא מגיב בהתאם. הערכים של החומרים בגוף מאוזנים, עייפות כרונית אם היתה, פוחתת ובנוסף לכך, ההרגשה היא שעשיתי טוב לעצמי, מה שמעלה את הערך העצמי ואת הדימוי העצמי. אלה, מהווים תגמול מאוד כדאי לכל המאמץ הזה.
היצירתיות בשרות המודעות
בכל אחד משלבי התהליך המתואר לעיל, ניתן להיעזר באמצעים יצירתיים, המסייעים לנו להגיע למחוזות בנפשנו שנסתרו מעינינו קודם לכן. אמונתי היא שבכל אדם טמונה יצירתיות טבעית. חלקנו מביאים אותה לידי ביטוי וחלקנו, מסיבות שונות, אינם עושים כן. גיוס היצירתיות דרוש בוודאי כשאנו רוצים לעשות שינוי, שיהיה משמעותי ויוטמע בחיינו לטווח ארוך.
יש בכח היצירה, לבטא תחושות, מחשבות ורגשות באופן שמילים לעתים לא מצליחות לתאר. בתרפיה באמנות, אנו יוצרים באופן אינטואיטיבי, מהתת-מודע והיצירה לא צריכה להראות יפה או לעמוד בקריטריונים אמנותיים. תפקידה לבטא אותנו. זה מאוד מסייע בתהליך הבדיקה העצמית וזיהוי המנגנונים המפעילים אותנו. העבודה בקבוצה באמצעים יצירתיים, מאפשרת לשתף אחרים באותן תחושות, רגשות ומחשבות וגם להיווכח במנגנונים שונים ומגוונים, שנחשפים על ידי המשתתפים בקבוצה.
בסדנא "הרומן שלי עם... אוכל", המשתתפים מתחילים בתהליך בדיקה עצמית בכלים יצירתיים. הם מגלים לאט לאט את המנגנונים המפעילים אותם ומנסים להגיע לאיזון בקשר אליהם. הם משתפים את חברי הקבוצה באמצעות ההתבוננות ביצירות שנוצרות בסדנא, ונחשפים למגוון מנגנונים עשיר יותר, כשהם חשופים לבדיקה העצמית של חבריהם לקבוצה. מאחר ומדובר בסדנא שהיא מוגבלת בזמן, כתבתי שהמשתתפים מתחילים בתהליך. חלקם, מקבל בסדנא את הכוחות ואת האמונה בדרך זו וממשיך בה בכוחות עצמו בחייו הפרטיים.
מקורות:
Allen, C. L., Scannell, E. D. & Turner, H. R. (1998). "Guilt and hostility as coexisting characteristics of bulimia nervosa", Australian Psychologist, 33(2), 143-147.
Anzules, C., Haenni, C. & Golay, A. (2007). "An experience of art therapy for patients suffering from obesity", European Diabetes Nursing 4(2), 72-76.
Birch, L. L. & Fisher, J. O., (1998). "Development of Eating Behaviors Among Children and Adolescents", PEDIATRICS 101(3 Supplement), 539-549.
Canetti, L., Bachar, E. & Berry E. M. (2002). "Food and emotion", Behavioural Processes, 60(2), 157-164.
Carrier, K. M., Steinhardt, M. A. & Bowman, S. (1994). "Rethinking Traditional Weight Management Programs: a 3-Year Follow-Up Evaluation of a New Approach", Journal of Psychology, 128, 517.
Frisch, M. J., Franko, D. L. & Herzog, D. B. (2006). "Arts-Based Therapies in the Treatment of Eating Disorders", Eating Disorders, 14(2), 131-142.
Halmi, K. A. (2004). "Obsessive-Compulsive Personality Disorder and Eating Disorders", Eating Disorders, 13(1), 85-92.
Kanon, S. (2004). "Israeli health expert tackles obesity", Israel 21c, http://www.israel21c.org/health/israeli-health-expert-tackles-obesity.
Keffner, B. A. (2009). "Utilizing Art Therapy in the Exploration of Body Image, Attitudes Toward Food, and Perceptions of Physical Beauty Amongst Women of Different Ethnicities within the United States", Thesis, in: Health Sciences Theses and Dissertations, http://dspace.library.drexel.edu/handle/1860/2951?mode=full&submit_simple=Show+full+item+record.
Levin Pelchat, M., Johnson, A., Chan, R., Valdez, J. and Ragland, J. D. (2004). "Images of desire: food-craving activation during fMRI" NeuroImage, 23(4), 1486-1493 .
Oliver, G., Wardle, J., & ,Gibson E. L. (2000). "Stress and Food Choice: A Laboratory Study", Psychosomatic Medicine, 62, 853-865.
Pelchat, M. L. (2002). "Of human bondage: Food craving, obsession, compulsion, and addiction", Physiology & Behavior, 76(3), 347-352.
Rehavia-Hanauer, D. (2003). "Identifying conflicts of anorexia nervosa as manifested in the art therapy process", The Arts in Psychotherapy 30, 137–149.
Riley, S. (2001). "Art therapy with adolescents", West Journal of Medicine, 175(1), 54–57.
Safir, M. P., Flaisher-Kellner, S. & Rosenmann, A. (2005). "When Gender Differences Surpass Cultural Differences in Personal Satisfaction with Body Shape in Israeli College Students", Behavioral Science, 52(5-6), 369-378.
Schwartz, M. B. & Brownell, K. D. (2004). "Obesity and body image", Body Image 1(1), 43-56.
Waller, D. (2006). "Art Therapy for Children: How It Leads to Change", Clinical Child Psychology & psychiatry, 11(2), 271-282.
Wang, G., Volkow, N., Thanos, P. K. & Fowler, J. S. (2004). "Similarity Between Obesity and Drug Addiction as Assessed by Neurofunctional Imaging. A Concept Review" , Journal of Addictive Diseases, 23(3) , 39-53 .
Wolf, J. M., Willmuth, M. E., Cazda, T. & Watkins, A. (1985). "The Role of Art in the Therapy of Anorexia Nervosa", International Journal of Eating Disorders, 4(2), 185-200.
מה זו בעצם אכילה, ולמה אנחנו אוכלים? אכילה היא התנהגות וככזו, היא עונה על צורך. על אילו צרכים עונה האכילה עבורנו? ובכן, אכילה עונה על צרכים מסוגים שונים: צרכים פסיולוגיים (גופניים), צרכים פסיכולוגיים (נפשיים) וצרכים סוציולוגיים (חברתיים).
הצורך הפיסיולוגי ברור לרובנו. אנחנו אוכלים כי אנחנו רעבים, משמע חסרים חומרי מזון בגוף. הגוף זקוק לחומרים אלה על מנת להפיק אנרגיה ולייצר חומרים לקיום תפקודי הגוף השונים וכשחסרים חומרים אנחנו רעבים, אוכלים ואז יש בגוף חומרים. נשמע פשוט, אפילו מכני. נכון?
אך ישנו סוג נוסף של צרכים שכדי לספק אותם אנחנו אוכלים. אלה הם צרכים פסיכולוגיים (נפשיים). במצבים רגשיים ונפשיים שונים, אנשים חשים צורך עז לאכול. במקרים אלה המזון ממלא תפקידים שונים ברמה הנפשית. למשל, אוכל כממלא חלל ריק שאדם חש בנפשו, או כמרגיע חרדות. אנשים כשהם בלחץ, חלקם יאכלו הרבה מאוד, בעיקר פחמימות ואילו אחרים, לא יאכלו כלל. אכילה מספקת את הצורך במגע וגם יכולה "לארח חברה" לאדם בודד.
צורך נוסף שהאכילה משרתת, הוא צורך סוציולוגי: חברתי. האדם הוא יצור חברתי. אנחנו מרבים לאכול בחברה, ולעתים החברה היא עצמה הגורם לאכילה. אנו אוכלים ב"ארוחה עסקית" מזמינים בן/בת זוג או חבר/ה לבית קפה לדייט או לפגישה חברתית, אנו אוכלים באירועים משפחתיים, בחגים, במסיבות ובנשפים. כשאנחנו מחליטים כבר לצאת לטייל בטבע, נעשה פיקניק ובכלל, האוכל הוא חלק בלתי נפרד מכל התרועעות חברתית באשר היא.
אם כך, אנו רואים שהתנהגות האכילה עונה על צרכים רבים מלבד על הצורך הפיסיולוגי "רעב". יש גם רעב נפשי שגם אותו ניתן להשביע, לפחות לזמן מה, עם אוכל. עם זאת, אדם שמרבית האכילה שלו, אינה עונה על הצורך הפיסיולוגי, יש לשער שהאיזון הנפשי שלו איננו אופטימלי. מצב זה אינו רצוי לאורך זמן. גופנו יכול לחיות לזמן מסויים, גם עם כמות ואיכות מזון שאינה מותאמת לו לגמרי, אך כשלאורך זמן, אדם צורך יותר מדי מזון מסוג מסויים או פחות מדי ממנו, הוא גורם לחוסר איזון במערכות הגוף והנפש. זה יכול להתבטא בצורות שונות.
חוסר או עודף משקל
ליקויים ומחלות כגון: סוכרת, לחץ דם נמוך או גבוה, כולסטרול לא מאוזן ועוד ועוד.
תשוקה למזון מסויים: מתוק או מלוח לרב
הפרעת אכילה
דימוי עצמי נמוך
נטיה לאובססיביות בהקשר למבנה הגוף ולמשקלו.
התמכרות למזון
חתירה לאיזון כפתרון בעיה
ניתן להבין, שחתירה לאיזון בהתנהגות האכילה, עשויות להיות לה השלכות חיוביות בהקשר למערכות הגוף השונות והנפש. אם כך, איך ניתן להגיע לאותו איזון מיוחל? כמו בכל מערכת, כשאין איזון יש בעיה, ואם כך, ננסה לגשת לעניין כדרך שניגשים לפתרון בעיות מורכבות.
לעיל, תיארתי דפוסים ומנגנונים שונים שיכולים להתקיים אצל אנשים שונים בזמנים שונים. כדי לשנות את המצב, צריך אדם לברר, מה המנגנונים שפועלים אצלו. למה הוא/יא בוחר/ת לאכול מזון מסוים בזמן מסוים. מה קדם לבחירה הזאת? מה בא בעקבות האכילה? כשאני מדברת על בדיקה, זו יכולה להיות בדיקה ברמות שונות, אך היא צריכה לכלול גם תחושות, מחשבות ורגשות.
בדיקה כזו, תניב כנראה הרגלים ישנים, זכרונות ילדות, תגובות לתחושות כמו ריח מוכר או תחושות אחרות, תגובות ללחץ, למצבים רגשיים שונים וכדומה.
כשאדם עובר תהליך מודעות כן ואמיתי, ומזהה מנגנונים נפשיים שכאלה אצלו, הוא יכול לנסות לבדוק, על איזה צורך ענתה האכילה, והאם אוכל הוא הדבר היחידי שיכול לספק את הצורך הזה.
מכאן, דרושה התכוונות אמיתית, כדי לנסות ולהפנים את הגילויים הללו ולעבור תהליך שינוי שיוביל אותך לאיזון על ידי מתן המענה הטוב ביותר לכל אחד מהצרכים שיש לו לאדם.
כשהתהליך הזה מתקדם, אדם פשוט מרגיש מאוד טוב עם עצמו. ראשית, כי תזונה מאוזנת מספקת לגוף את צרכיו, והוא מגיב בהתאם. הערכים של החומרים בגוף מאוזנים, עייפות כרונית אם היתה, פוחתת ובנוסף לכך, ההרגשה היא שעשיתי טוב לעצמי, מה שמעלה את הערך העצמי ואת הדימוי העצמי. אלה, מהווים תגמול מאוד כדאי לכל המאמץ הזה.
היצירתיות בשרות המודעות
בכל אחד משלבי התהליך המתואר לעיל, ניתן להיעזר באמצעים יצירתיים, המסייעים לנו להגיע למחוזות בנפשנו שנסתרו מעינינו קודם לכן. אמונתי היא שבכל אדם טמונה יצירתיות טבעית. חלקנו מביאים אותה לידי ביטוי וחלקנו, מסיבות שונות, אינם עושים כן. גיוס היצירתיות דרוש בוודאי כשאנו רוצים לעשות שינוי, שיהיה משמעותי ויוטמע בחיינו לטווח ארוך.
יש בכח היצירה, לבטא תחושות, מחשבות ורגשות באופן שמילים לעתים לא מצליחות לתאר. בתרפיה באמנות, אנו יוצרים באופן אינטואיטיבי, מהתת-מודע והיצירה לא צריכה להראות יפה או לעמוד בקריטריונים אמנותיים. תפקידה לבטא אותנו. זה מאוד מסייע בתהליך הבדיקה העצמית וזיהוי המנגנונים המפעילים אותנו. העבודה בקבוצה באמצעים יצירתיים, מאפשרת לשתף אחרים באותן תחושות, רגשות ומחשבות וגם להיווכח במנגנונים שונים ומגוונים, שנחשפים על ידי המשתתפים בקבוצה.
בסדנא "הרומן שלי עם... אוכל", המשתתפים מתחילים בתהליך בדיקה עצמית בכלים יצירתיים. הם מגלים לאט לאט את המנגנונים המפעילים אותם ומנסים להגיע לאיזון בקשר אליהם. הם משתפים את חברי הקבוצה באמצעות ההתבוננות ביצירות שנוצרות בסדנא, ונחשפים למגוון מנגנונים עשיר יותר, כשהם חשופים לבדיקה העצמית של חבריהם לקבוצה. מאחר ומדובר בסדנא שהיא מוגבלת בזמן, כתבתי שהמשתתפים מתחילים בתהליך. חלקם, מקבל בסדנא את הכוחות ואת האמונה בדרך זו וממשיך בה בכוחות עצמו בחייו הפרטיים.
מקורות:
Allen, C. L., Scannell, E. D. & Turner, H. R. (1998). "Guilt and hostility as coexisting characteristics of bulimia nervosa", Australian Psychologist, 33(2), 143-147.
Anzules, C., Haenni, C. & Golay, A. (2007). "An experience of art therapy for patients suffering from obesity", European Diabetes Nursing 4(2), 72-76.
Birch, L. L. & Fisher, J. O., (1998). "Development of Eating Behaviors Among Children and Adolescents", PEDIATRICS 101(3 Supplement), 539-549.
Canetti, L., Bachar, E. & Berry E. M. (2002). "Food and emotion", Behavioural Processes, 60(2), 157-164.
Carrier, K. M., Steinhardt, M. A. & Bowman, S. (1994). "Rethinking Traditional Weight Management Programs: a 3-Year Follow-Up Evaluation of a New Approach", Journal of Psychology, 128, 517.
Frisch, M. J., Franko, D. L. & Herzog, D. B. (2006). "Arts-Based Therapies in the Treatment of Eating Disorders", Eating Disorders, 14(2), 131-142.
Halmi, K. A. (2004). "Obsessive-Compulsive Personality Disorder and Eating Disorders", Eating Disorders, 13(1), 85-92.
Kanon, S. (2004). "Israeli health expert tackles obesity", Israel 21c, http://www.israel21c.org/health/israeli-health-expert-tackles-obesity.
Keffner, B. A. (2009). "Utilizing Art Therapy in the Exploration of Body Image, Attitudes Toward Food, and Perceptions of Physical Beauty Amongst Women of Different Ethnicities within the United States", Thesis, in: Health Sciences Theses and Dissertations, http://dspace.library.drexel.edu/handle/1860/2951?mode=full&submit_simple=Show+full+item+record.
Levin Pelchat, M., Johnson, A., Chan, R., Valdez, J. and Ragland, J. D. (2004). "Images of desire: food-craving activation during fMRI" NeuroImage, 23(4), 1486-1493 .
Oliver, G., Wardle, J., & ,Gibson E. L. (2000). "Stress and Food Choice: A Laboratory Study", Psychosomatic Medicine, 62, 853-865.
Pelchat, M. L. (2002). "Of human bondage: Food craving, obsession, compulsion, and addiction", Physiology & Behavior, 76(3), 347-352.
Rehavia-Hanauer, D. (2003). "Identifying conflicts of anorexia nervosa as manifested in the art therapy process", The Arts in Psychotherapy 30, 137–149.
Riley, S. (2001). "Art therapy with adolescents", West Journal of Medicine, 175(1), 54–57.
Safir, M. P., Flaisher-Kellner, S. & Rosenmann, A. (2005). "When Gender Differences Surpass Cultural Differences in Personal Satisfaction with Body Shape in Israeli College Students", Behavioral Science, 52(5-6), 369-378.
Schwartz, M. B. & Brownell, K. D. (2004). "Obesity and body image", Body Image 1(1), 43-56.
Waller, D. (2006). "Art Therapy for Children: How It Leads to Change", Clinical Child Psychology & psychiatry, 11(2), 271-282.
Wang, G., Volkow, N., Thanos, P. K. & Fowler, J. S. (2004). "Similarity Between Obesity and Drug Addiction as Assessed by Neurofunctional Imaging. A Concept Review" , Journal of Addictive Diseases, 23(3) , 39-53 .
Wolf, J. M., Willmuth, M. E., Cazda, T. & Watkins, A. (1985). "The Role of Art in the Therapy of Anorexia Nervosa", International Journal of Eating Disorders, 4(2), 185-200.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: חרדה ופוביה,דיכאון,הדרכת הורים
אזור בארץ: חיפה,צפון
שפה: עברית
מציאת הדרך להגיע למטופל תעזור לו למצוא את הדרך לעצמו.
פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: חרדה ופוביה,דיכאון,פוסט טראומה,התמודדות עם משברי חיים,טיפול במתבגרים
אזור בארץ: שרון,נתניה
שפה: עברית
כל אדם הוא יחיד ומיוחד וכך אני רואה את הטיפול והקשר הטיפולי עימו. אני מאמינה בטיפול כמסע משותף שמטרתו להביא לשינוי, הטבה וצמיחה.
פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: בריאות הנפש, קושי ביחסים בין אישיים, קשיי זהות וקבלה עצמית, מבוגרים צעירים, משברי חיים, הורות, אל הורות ועוד.
אזור בארץ: שרון,הרצליה
שפה: עברית
פסיכולוגית קלינית מומחית, מטפלת במבוגרים במגוון סוגי בעיות. מאמינה שטיפול הוא עבודה משותפת מטופל- מטפל, דרכה ניתן ליצור שינוי משמעותי בחיים ולהתגבר על קשיים .
עובדת סוציאלית
התמחות: קשישים,נכויות ומחלות כרוניות,אבל ואובדן,הדרכת הורים,התמודדות עם משברי חיים
אזור בארץ: עץ אפרים, אזור השומרון
שפה: עברית
מטפלת רגשית בתחומים ילדים ומשפחה, הריון ולידה ומשברי בריאות.
