דיכאון אחרי לידה?
האמת היא שהרבה מאוד נשים לא מרגישות הצפה של אושר וחלקן גם לא מתאהבות מיד בתינוק. וזה די הגיוני. התאהבות היא תהליך הכרוך בהיכרות. התינוק הרך אשר בא לעולם ולו ציפתה כל כך האם, נכנס לחייה ובהינף שניה משנה את עולמה ואת כל מה שידעה על עצמה על יכולותיה. כאשר מדובר בתינוק ראשון זה כמובן קיצוני הרבה יותר. מצבי העייפות, ההורמונים, התלות האדירה והיעלמות חופש התנועה הם עוצמתיים לא פחות מהתוספת החדשה למשפחה.
פעמים רבות נשים מרגישות מאוד אשמות על תחושות אלו וכאשר מגיע הbaby blues לאחר שלושה ימים או "תוגת האמהות" רגשות האשם על תחושות אלו מעצימות את העצב העמוק המחלחל פנימה. מדווח על שישים אחוזים מהיולדות החוות את תוגת האמהות. יתכן וסביר שהאחוזים גדולים יותר אבל נשים רבות לא מרגישות לגיטימציה לדווח על כך.
אצל כעשרה עד חמישה עשר אחוזים מהיולדות, אותה תוגה שאמורה היתה לעבור לאחר מספרי ימים עד שבועיים, הולכת ומחריפה ונמשכת זמן רב יותר עד מספר חודשים. כאשר זה קורה האישה מרגישה מצב רוח ירוד, איבוד עניין בפעילויות שבעבר חוותה כמהנות, קושי בריכוז ובקבלת החלטות, עייפות מתמשכת, קשיים בשינה הבאים לידי ביטוי בקשיים להירדם או קושי להתעורר, לצאת מהמיטה ולווסת את השינה, או קשיים באכילה- תיאבון מוגבר או חוסר תיאבון, במקרים קשים יותר מבטאות מחשבות חוזרות על מוות או על התאבדות, תחושות אשם וחוסר טיפול מספיק טוב בתינוק. סימפטומים של דיכאון אחרי לידה מופיעים בדרך כלל בששת השבועות הראשונים שלאחר הלידה וצריכים להמשך במשך לפחות שבועיים.
הקושי העיקרי בטיפול הוא חוסר הפניה לטיפול. חשוב להבין כי זו הפרעה העלולה להיות בעלת השלכות רבות וקשות על כל המשפחה. הדיכאון משפיע על הקשר שיווצר בין האם לתינוק וידוע היום כי להתקשרות הראשונה הזו השפעה מכרעת על התפתחותו הרגשית של התינוק. האם חווה חוסר הצלחה בטיפול בתינוק ולעיתים אכן מתקשה להיענות לצרכיו או לצרכים של חברי המשפחה האחרים. הדכאון מלווה בירידה בתפקוד היום יומי, ולעיתים אף מביא למחשבות על אובדנות. במקרים קשים יכול הדיכאון שלאחר לידה להתפתח להפרעות נפשיות חמורות יותר ועד לפסיכוזה.
הפניה לטיפול היא קריטית. הטיפול הוא כמו כל טיפול בדיכאון ויכול לשלב פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. נשים רבות מדווחות כי עצם הפניה כבר מסמנת את תחילת השינוי והלגיטימציה החברתית משפחתית לתחושות של היולדת הן קריטיות לתהליך ההחלמה.
דכאון והפלה
אומנם אחרי הפלה אין תינוק הפולש לחייה של האם ובו צריך לטפל אך האובדן תופס מקום רב וההורמונים נמצאים שם, ומשפיעים על מצב הרוח כמו לאחר לידה.
כמובן שבמקרים של הפלות חוזרות, של הפלות בהריונות ראשונים כאשר עוד אין ילדים בבית, ההשפעה של ההפלה גדולה יותר מבחינה נפשית. נשים מסויימות מתארות כי לאחר הפלה, גם אם יש ילדים בריאים בבית, וברור כי זו סטטיסטיקה ולא נודע הגורם לאובדן ההיריון, עדיין מרגישות ריקנות מסוימת אשר מקשה על החזרה לתפקוד היום יומי. הקושי הנוסף הוא כי במצבים אלו אין לגיטימציה של ממש לרגשות אלו והאשה מוצאת עצמה מתמודדות לבד עם רגשות לא מוכרים ותחושות של חוסר שליטה עם גופה ועל רגשותיה. כמובן שגם כאן לדבר על זה- עוזר וחשוב. זו גם עיקרה של המניעה אם כי כמו בדכאון שאינו קשור להיריון וללידה, יש נשים הנמצאות בסיכון רב יותר ללקות בדיכאון במיוחד אם יש בני משפחה אחרים הסובלים מדיכאון או מסיבות מסכנות אחרות
