התקווה שאם נעשה עוד סקירת מערכות ועוד חמש בדיקות גנטיות נוכל להבטיח לידת ילד בריא היא בסופו של דבר אשליה. אין לנו שליטה על רוב הפקטורים שיכולים להשתבש במהלך ההיריון כמו שאין לנו ממש שליטה על תאונות הדרכים, מחלות או פיגועים.
הפרעות חרדה הופכות שכיחות יותר ויותר בעידן המודרני. קצב החיים, ציפיות חברתיות הולכות וגדלות לתפקוד אופטימלי בתחומי חיים רבים כל כך, נגישות המידע, והחשיפה התקשורתית הגדולה לכל הנעשה מסביבנו, כנראה יוצרים עומס על המערכת הפיזיולוגית והנפשית של האדם. היכולת להתנהל בעומס זה, "למיין" את הדברים לפי סדרי חשיבות, שונה מאדם לאדם.
עבור נשים, הנמצאות במעגל הפיריון, וחוות את ההיריון והשלבים המקדימים אותו יום אחר יום ושעה אחר שעה, ניהול העומס מורכב הרבה יותר.
קיים כנראה קשר בין המציאות הבטחונית בארץ, אינטנסיביות האירועים, וההיסטוריה היהודית מוכת האסונות לבין הרצון העז להיאחז בכל אשליה של שליטה, והמצאותה הממשית של החרדה ברמה היום יומית בחיינו.
סביב נושא ההיריון, תופסת החרדה נוכחות גדולה עוד יותר והיא זו שיצרה תרבות ישראלית של בדיקות היריון אין סופיות ללא כל פרופורציה לנעשה במדינות אחרות בעולם המערבי.
התקווה שאם נעשה עוד סקירת מערכות ועוד חמש בדיקות גנטיות נוכל להבטיח לידת ילד בריא היא בסופו של דבר אשליה. אין לנו שליטה על רוב הפקטורים שיכולים להשתבש במהלך ההיריון כמו שאין לנו ממש שליטה על תאונות הדרכים, מחלות או פיגועים. הסכנות נמצאות שם, ובישראל בעוצמות גדולות פי כמה והן יוצרות מציאות של חיים לצד חרדה.
אותה חרדה מלווה את האישה הישראלית בהריונה ולאחר מכן לאורך כל
שנות גידול הילדים. אצל רוב הנשים היא נמצאת ברקע, והן מצליחות להתנהל היטב בחיי היום יום, גם מול גורמי דחק מעוררי דאגה.
אצל חלק מהנשים, במיוחד בתקופות מסוימות ובתקופות היריון, עלולה החרדה "לנהל" את האישה. נשים מדווחות על שינוי סדר היום והרגלי חיים במטרה לנסות לשלוט בגורמים מדאיגים, על תחושות כאב בעטיין רצות לבדיקת רופא אחת לשבוע רק כדי לראות באולטרסאונד שהכל בסדר, או לחילופין, מדחיקות את החרדה שמעורר ההיריון ומחליפות אותה בדאגות אינסופיות לדברים "שוליים" או קטנים בחיי היום יום, הדברים עליהם מרגישות שיש להן שליטה גדולה יותר. דוגמה לכך היא אישה אשר עסוקה ללא הרף לאורך ההיריון בהתלבטות סביב עיצוב חדר התינוק, צובעת שוב ושוב את החדר, מחליפה את דגמי המיטה והעגלה שהזמינה, משקיעה ימים רבים בעיסוק בו יכולה בהינף יד לשנות את מהלכו, רק כדי שלא לעצור ולחוות את החרדה לשלומו של העובר.
לפעמים לאחר הלידה פוחתת החרדה ולפעמים להיפך. מכיון ולחרדה גם היבטים פיזיולוגיים וככל שהיא מחריפה ההשלכות הגופניות של החרדה גדלות, יש הטוענים כי אותה חרדה שעלתה כדי להגן על האישה ועל התינוק עלולה להפוך לגורם סיכון. אין עדות מחקרית ברורה על הקשר שבין חרדה להפלות או תופעות לואי אחרות של ההיריון אך מומלץ לטפל בחרדות כאשר הן מתגברות ומפריעות לתפקוד ולאיכות חייה של האישה.
