מדינה בפוסט טראומה
ענבר לבקוביץ M.A., C.T.
אירועים טראומטיים הינם מצבים יוצאי דופן שאדם יכול לחוות ישירות או להיות עד להם, המסכנים את שלמותו הנפשית או הגופנית של הפרט או הקרובים לו ומעמידה את האדם מול חוסר אונים ומצוקה קיצונית. טראומה הינה חוויה רגשית, מכאיבה אשר עשויה לגרום נזק משמעותי, מתמשך בתפקודו הנפשי של האדם ולהתפתחותו.
על פי ה- DSM-IV ( American Psychaitric Association, 1994), תנאי ראשון לקיומה של תסמונת פוסט-טראומטית היא חשיפת האדם לאירוע טראומטי, שבו הוא חווה את האירוע או עד לאירוע. האבחנה הפוסט-טראומטית מתבססת על שלוש אשכולות של תסמינים: שחזור האירוע מחדש (חלומות, תחושה שהאירוע מתרחש שוב, מחשבות חודרניות, מצוקה עזה, תגובה פיזיולוגית), הימנעות עקבית מגירויים המקושרים עם הטראומה וירידה בתגובתיות הכללית ועוררות יתר (קושי להירדם, התפרצויות זעם, קשיי ריכוז, דריכות יתר). כאשר התסמינים נמשכים מעל חודש ופוגעים בתפקודו החברתי או התעסוקתי של האדם וגורמים לו למצוקה קלינית, האדם מאובחן כסובל מתסמונת פוסט-טראומטית (Amir & Ramati, 2002 ).
הממצא העקבי ביותר במחקרי בטראומה נוגע לחשיפה לאירועים טראומטיים. נמצא כי ככל שאדם נחשף לאירועים רבים יותר או קשים יותר, התגובה הפוסט- טראומטית עלולה להיות חמורה יותר (Brodaty, Joffe, Luscombe & Thompson, 2004 ).
לתסמינים פוסט טראומטיים יש השלכות נרחבות על האנשים הסובלים מהן. רבים הסובלים מהפרעה זו סובלים גם מקשיים בהסתגלות חברתית, תעסוקתית, משפחתית ומאיכות חיים נמוכה (Johansen, Wahe,Eilertsen, Wesiaeht & Hanestand, 2007; Schnurr & Lunney, 2008). בנוסף, הם חשופים יותר להתפתחות בעיות רפואיות והפרעות פסיכיאטריות (Vetter, Rossegger, Rossler, Bisson & Endrass, 2008; Roth, Geisser &Bates, 2008).
במחקר שבדק את בריאותם הנפשית של 402 ניצולי הוריקן קטרינה בארצות הברית, נמצא כי החסר של תמיכה חברתית, הקשיים הפיזיים ואבדן הנכסים היו משמעותיים ביותר בהשפעתם על התפתחות תסמיני דחק פוסט- טראומטיים. מחקר שבדק ילדים שחוו אלימות, נמצאו תסמינים פוסט טראומטיים שהתבטאו גם בצמצום רגשי (Tull, Jakupcak, McFadden & Roemer, 2008). נראה כי האדם זקוק לתמיכה ולסיוע, מצד משפחה או אנשי מקצוע בדרך שיוכל להרגיש בטוח ומוגן ולשתף בתחושותיו.
בישראל נמצא שיעור נמוך של כ- 5-20% מהאנשים שנחשפו לאירועים טראומטיים פיתחו תסמונת פוסט טראומטית כתוצאה מהאירוע (Solomon & Mrkulincer, 2006). מחקרים שבחנו את שכיחות ומאפייני התסמונת הפוסט טראומטית בקרב חולות סרטן השד לדוגמא, מצאו בין 10-30% סימפטומים פוסט טראומטיים. נראה כי קיימת שונות בהערכת הסובלות מתסמונת פוסט טראומטית בקרב נשים חולות סרטן השד, בהתאם לשלבי המחלה ולתקופות מזמן קבלת האבחנה (Su et al.,2010; Gandubert et al., 2009).
אנשים עדים לאירועים קשים וחווים חוויות יוצאות דופן, אך רבים מהם מצליחים לעבור את התקופה הקשה והמורכבת ולחזור לתפקוד השגרתי. חלק מן האנשים סובלים מכאב עצום, בעודם נאלצים לחיות שוב ושוב את המראות הקשים שאינם מרפים ואת המחשבות שלא נותנות מנוח.
מטרת הטיפול בפוסט טראומה היא להיטיב את איכות חייו של האדם, ולהחזיר לו את השליטה על חייו. הטיפול כולל עיבוד רגשי של הטראומה, וויסות רגשי והסתגלות מחודשת לתפקידי החיים.
בבליוגרפיה
American Psychiatric Association. Task Force on DSM-IV. (1994). DSM-IV sourcebook Amer Psychiatric Pub Inc.
Amir, M., & Ramati, A. (2002). Post-traumatic symptoms, emotional distress and quality of life in long-term survivors of breast cancer: A preliminary research. Journal of Anxiety Disorders, 16(2), 191-206.
Brodaty, H., Joffe, C., Luscombe, G., & Thompson, C. (2004). Vulnerability to post?traumatic stress disorder and psychological morbidity in aged holocaust survivors. International Journal of Geriatric Psychiatry, 19(10), 968-979.
Gandubert, C., Carri?re, I., Escot, C., Soulier, M., Herm?s, A., Boulet, P & Chaudieu, I. (2009). Onset and relapse of psychiatric disorders following early breast cancer: A case–control study. Psycho?Oncology, 18(10), 1029-1037.
Johansen, V. A., Wahl, A. K., Eilertsen, D. E., & Weisaeth, L. (2007). Prevalence and predictors of post-traumatic stress disorder (PTSD) in physically injured victims of non-domestic violence. Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 42(7), 583-593.
Roth, R. S., Geisser, M. E., & Bates, R. (2008). The relation of post-traumatic stress symptoms to depression and pain in patients with accident-related chronic pain. The Journal of Pain, 9(7), 588-596.
Schnurr, P. P., & Lunney, C. A. (2008). Exploration of gender differences in how quality of life relates to posttraumatic stress disorder in male and female veterans. Journal of Rehabilitation Research and Development, 45(3), 383-394. Solomon, Z., & Mikulincer, M. (2007). Posttraumatic intrusion, avoidance, and social functioning: A 20-year longitudinal study. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 75(2), 316.
Su, C. Y., Tsai, K. Y., Chou, F. H., Ho, W. W., Liu, R., & Lin, W. K. (2010). A three?year follow?up study of the psychosocial predictors of delayed and unresolved post?traumatic stress disorder in taiwan Chi?Chi earthquake survivors.
Psychiatry and Clinical Neurosciences, 64(3), 239-248.
Tull, M. T., Jakupcak, M., McFadden, M. E., & Roemer, L. (2007). The role of negative affect intensity and the fear of emotions in posttraumatic stress symptom severity among victims of childhood interpersonal violence. The Journal of Nervous and Mental Disease, 195(7), 580.
Vetter, S., Rossegger, A., Rossler, W., Bisson, J., & Endrass, J. (2008). Exposure to the tsunami disaster, PTSD symptoms and increased substance use–an internet based survey of male and female residents of switzerland. BMC Public Health, 8(1), 92.
