סמכי על צוות הגן שאת בחרת עבורה, שיוכלו לעזור לה להתמודד עם קשייה ולהיות קשובים אליה ולצרכיה במשך היום כאשר את לא נמצאת שם לידה.
אני רוצה להיעזר לגבי סוגיה קשה שאני מתמודדת עמה. יש לי ילדה בת 3 וחודשיים. השנה החלטתי להכניס אותה לגן ויהי מה. עד היום גידלתי אותה אני. לקחתי אותה לגן וזה סיוט בשבילה, היא פוחדת מילדים אחרים, היא לא רגילה למסגרת.
שמתי אותה בעבר בגן ואחרי יומיים החזרתי אותה הביתה. השנה אני רוצה שזה יצליח. אני מבינה שאני הבעיה, ואני מבינה שאני מה שנקרא: "מפנקת אותה", אבל אני לא יכולה אחרת. אני יודעת שהיא חייבת להיות עם ילדים אחרים במסגרת. איך אני יכולה לשחרר אותה לגן? איך אני יכולה לסמוך על הצוות שידאג לה וישמור עליה?
תשובה: פונה יקרה, ילדתך בהחלט הגיעה לגיל בו היא זקוקה למסגרת חברתית ולימודית על מנת להתפתח, להתקדם, ללמוד ולעבור את תהליכי החברות הנדרשים מאתנו כבני אדם, על מנת להפוך לבוגרים מסתגלים ומתפקדים במשימות החיים השונות שלנו. אם תזכרי ותאמיני כי את עושה את הדבר הנכון עבור ביתך, יהיה לך קל יותר לשחרר אותה. אין ספק כי עבור חלק ניכר מההורים זהו תהליך הדורש הרבה התגייסות, מאמץ רגשי, מודעות, ופעמים רבות הכוונה, הדרכה ותמיכה.
ניתן להבין כי בעבר עשית ניסיון אשר לא צלח וכעת את חוששת. ברצוני להציע מספר נקודות למחשבה. ראשית, נסי להיעזר בידיעה כי אם לא תאפשרי לביתך מעט נפרדות ממך תזיקי לה. ילדים זקוקים לחוויות ולאינטראקציה עם בני גילם, בוודאי בגיל 3. כמוכן, השתלבות במסגרת מכינה אותה לקראת העתיד והשתלבותה במסגרות הלימוד השונות לכשתגדל ותתקדם בחייה, החל מגן חובה ועד לאוניברסיטה. ייתכן שאת חוששת ורוצה להגן עליה מפני התמודדויות עם ה"חיים" כגון מריבות בין חברים, תסכולים בשל כישלונות כאלה ואחרים, ועוד. אך בכך שאת יוצרת עבורה עולם מושלם ומוגן את למעשה לא מאפשרת לה ללמוד כיצד להתמודד עם אתגרים, תסכולים וקשיים שהחיים מזמנים לנו. הדרך היחידה ללמוד היא להתמודד. נסי לזכור זאת גם כאשר לך כאם קשה לראות אותה נאבקת ומתקשה. את יכולה להיות שם לצידה. לתמוך, לעודד, לתווך ולעיתים גם להתערב, אך אינך יכולה להתמודד במקומה.
שנית, נסי לסמוך על ביתך שיש לה את היכולת והכוחות להתמודד ואף ליהנות ולהפיק רבות מאינטראקציות עם בני גילה (אשר כה חשובות
להתפתחות) ומנוכחות של מבוגרים אחרים בחייה מלבדך ומלבד יתר המבוגרים במשפחתכם. סמכי עליה שהיא יכולה להיות אהובה לא רק על ידי אימה.
שלישית, סמכי על עצמך שבעזרת המסירות והאהבה שהענקת לביתך עד כה היא תוכל להתמודד ללא נוכחותך הצמודה. סמכי על עצמך, שיש ביכולתך לבחור עבורה גן מתאים ונכון עבורה. נסי לקבל המלצות על גנים מאימהות אחרות עליהן את סומכת, גשי למספר גנים שאת בוחרת, דברי עם הצוות, תשהי מעט בגן, תצפי ותתרשמי. נסי לשים לב לאווירה בגן, להתייחסות של הצוות לילדים, לאופן בו נפתרים קונפליקטים בין הילדים, כיצד מתייחס הצוות לילדים לא "ממושמעים" וכן הלאה. נסי להרכיב לעצמך רשימה מבעוד מועד של הדברים שחשובים לך שיהיו בגן שתבחרי עבור ביתך. על מה את מוכנה להתפשר ועל מה לא (מכיוון שאין מושלם כנראה...) וחפשי אותם בגנים שאת מבקרת.
ולבסוף, סמכי על צוות הגן שאת בחרת עבורה, שיוכלו לעזור לה להתמודד עם קשייה ולהיות קשובים אליה ולצרכיה במשך היום כאשר את לא נמצאת שם לידה.
לאחר שעשית זאת , קחי הרבה אוויר ונסי להכין את עצמך נפשית לקראת ימי ההסתגלות הראשונים. ייתכן שהשינוי יהיה לא פשוט עבור שתיכן. אחרי הכול אתן רגילות להיות ביחד כל היום כבר 3 שנים וחודשיים. עלייך להיות חזקה עבור ביתך. אם היא תחוש שאת סומכת עליה, על עצמך ועל צוות הגן גם היא תוכל לעשות זאת. נשמע כי יעזור לך מאוד להיות מלווה בתהליך כזה על ידי איש מקצוע. את מבינה כי הקושי לשחרר את ביתך הוא שלך אך אינך מבינה למה ו
כיצד להתמודד עם זה. האם את חרדה לה? ממה את חרדה? האם גם לך כילדה היה קשה להיפרד מאמך? חשוב שתביני את עצמך ואת קשייך בתחום זה הן למען עצמך והן למען ביתך. לעיתים מתוך אהבה גדולה וחיבור לילדינו איננו יכולים לעשות הפרדה בינם לבין עצמינו ובכך אנחנו מפריעים להתפתחותם, לגיבוש הזהות שלהם ולעצמאותם.
אני בטוחה כי כאשר את תעשי נכון את התהליך, ילדתך תפתיע אותך ותקבל בברכה שלב חדש זה בחייה, היא תסתגל הרבה יותר מהר ממה שאת מדמיינת.
אתרוג-מרכז לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ והדרכה
