טיפול בהורים בגיל זקנה בתקופת החגים
שרון האס שופטי גרונטולוגית מומחית לגיל השלישי
רבים מאתנו נמצאים בשלב שבו הורינו הינם אנשים קשישים בגיל זקנה, ואנחנו נדרשים לתשומות לב ורגישות גדולה יותר לצרכיהם, משום שיתכן שהם כבר אינם האנשים העצמאיים והכל יכולים שהכרנו. אמנה כאן כמה נקודות למחשבה ותשומת לב:
ההכנות לחג - יתכן שההורים זקוקים לעזרה מסוגים שונים, למשל: בניקיונות, בישולים, קניית מתנות לנכדים או לנינים ועוד מטלות שונות, החשובות להורים לקראת החג הקרב. במידה ותוכלו להציע את עזרתכם יתכן ותקלו ותשמחו אותם מאוד.
החגים: זמן לבילוי והמצאות עם המשפחה, תחושת בדידות וחרדה אצל ההורים - תקופת החגים יוצרת ציפייה אצל רבים מאתנו, להיות מוקפים בבני המשפחה. לעיתים תקופה זו היא גם זמן נפלא לטיולים ונסיעות וההורים המזדקנים במקרים רבים יישארו בבית. מצבים אלו יכולים לעורר ולהגביר אצלם תחושות של בדידות, עצב ודכאון ולעיתים גם לעורר חרדות שמא יקרה משהו בזמן שהילדים אינם. חשוב להיות ערים לכך, לשוחח על כך עם ההורים
ולבדוק איך ניתן להקל על התחושות הללו ובמידת האפשר, לדאוג שמישהו מהילדים ישאר עם ההורים.
כשההורים במצב של ירידה קוגניטיבית ובלבול –
תקופת החגים כיציאה משגרה - בתקופת החגים יש יציאה מהשגרה היומיומית/השבועית הקבועה. עבור הוריכם הזקנים, במידה וקיימים אצלם שינויים וירידה בתפקודי החשיבה, בזיכרון ובהתמצאות – יציאה משיגרה קבועה יכולה להיות קשה, מבלבלת ומתסכלת מאוד. ההרגלים הקבועים וסדר היום הקבוע מקנים להורה מעט שליטה, במצב של איבוד שליטה במרכיבים חשובים בחייו. חשוב להיות מודעים לקושי, להזכיר להם לעיתים יותר תכופות מה עתיד לקרות (מחר, הערב וכד'), ואולי אף לרשום באופן מובן וברור איזה אירועים ושינויים צפויים.
ארוחות והתכנסויות משפחתיות – חשוב לנו שהורינו יגיעו לערבי חג והתכנסויות משפחתיות וזה בדרך כלל חשוב מאוד גם להם. יחד עם זאת, כדאי שנהיה מודעים לכך שלהורים אשר קיימת אצלם ירידה ביכולות החשיבה (אולי הם אף אובחנו כסובלים מדמנציה כזו או אחרת) - סביבה עם הרבה אנשים והרבה גירויים יכולה להיות מציפה מאוד, קשה להכלה וקשה להשתלבות. מצב כזה עלול ליצור רגשות של תסכול, כעס, תחושת אי שייכות ובדידות. באופנים שונים נוכל לנסות לגרום להורה להרגיש נעים ובטוח יותר: למשל בשירה של שירים מוכרים וישנים, כשאחד מבני המשפחה לוקח אחריות לשבת ליד ההורה ולשוחח איתו.
במצבים של ירידה קוגניטיבית ודמנציה משמעותית וניכרת מאוד, יתכן שההורה כלל לא ירגיש צורך ורצון לקחת חלק ולהיות נוכח בהתכנסות משפחתית. אולי הוא יעדיף להישאר בביתו, בסביבתו המוכרת ובשגרה הרגילה והנוחה. חשוב לראות עד כמה ההורה סובל ולחוץ מאירועים והתכנסויות כאלו ויתכן מאוד שתעשו טוב אם תקבלו את בקשתו בהבנה ובהתחשבות.
ולסיכום - לכל אדם ישנה מערכת יחסים שונה עם הוריו ועם משפחתו. לעיתים היחסים קרובים וחמים ולעיתים טעונים, מתוחים ומורכבים מאוד. החלשות ההורים לא פותרת את מורכבות היחסים. במידה ונצליח כאנשים מבוגרים להתגבר ולהתעלות על משקעי העבר נוכל אולי לזכות לסייע להורינו ברגישות ובכבוד.
חג שמח ושנה טובה לכולנו,
שרון האס-שופטי
