דיכאון. האתגר והתקווה.
צוות על הספה
ננסה לתאר לעצמנו ולו לרגע את הלך הרוח והמחשבה של האדם המתמודד עם דיכאון; תחושות אפורות של ריקנות, בדידות, כישלון וייאוש עמוק. מחשבות שליליות, חוסר הערכה עצמית ועוד. תחושות ומחשבות אלו מביאות לירידה בתפקוד שרק מעמיקה את כל אלו ומתבלת ברגשות אשם קשות וחוסר ערך וחשק. התמודדות עם דיכאון פירושה התמודדות עם תחושות ומחשבות אלו יום אחרי יום למשך שבועות ארוכים.
תחת מטריית הטיפול בדיכאון מסתופפות שיטות טיפול שונות, כל אחת מהן עונה על צרכים שונים המניעים את הדיכאון ובהם ישאף המטפל לגעת. מכאן מגיעה הבחירה של האדם, בשיטת הטיפול המתאימה לו לטיפול בדכאון. ישנם שיבחרו בטיפול קבוצתי או משפחתי ויש שיפנו לטיפול פרטני דוגמת טיפול דינמי או CBT.
אך כל שיטת טיפול שהיא, פרטנית או קבוצתית, דורשת התגייסות כלשהי של המטופל. ומערבולת הדיכאון ששואבת פנימה, מאיימת על ההתגייסות הזו.
ברוב המקרים ילווה את שיטות הטיפול האלו טיפול תרופתי. טיפול תרופתי נכון ומותאם חשוב לסבילות התהליך הטיפולי ויעילותו. משמעות הטיפול התרופתי הוא לא בהכרח "חזרה לחיים שהכרתי", אלא דעיכת עד הכחדת תסמיני הדיכאון והוא מגיע לרוב כחלק מהתערבות טיפולית-שיקומית נוספת.
מכאן, נקודת המוצא בטיפול בדכאון עוסקת ביכולת של האדם לצקת לתוך המחשבות והרגשות השליליים הנעה ראשונית של תקווה להצלחה, הנדרשת על-מנת לגשת לטיפול. או לפחות להתנהג ככה. מובן שצורך זה בהנעה וגיוס עצמי קשה מאוד ליישום בזמן של דיכאון פעיל. לשם מטרה נעלית זו, מתגייסים לעיתים קרובות בני משפחה, חברים או גורמי שיקום וסיוע שונים לחיזוק תחושות ומחשבות חיוביות או נקיטת פעולות ממשיות יחד עם האדם המתמודד עם דיכאון.
מבט כנה על ההתמודדות בחייו של אבי (שם בדוי), לדוגמה, ימחישו לנו את ההבנות האלו. אבי שירת במילואים כמפקד פלוגה. בסוף כל שירות מילואים היה "צונח" חזרה לשיגרת הבית והעבודה – ממחלק פקודות ומתכנן מבצעים לעובד ציבורי ביום ומחליף טיטולים בלילה. כל הסתגלות חזרה לשיגרה ארכה יותר ויותר. עד שלפני מספר שנים השתחרר מהמילואים ישר לחדר השינה, ממנו לא יצא מספר שבועות. אבי משתף כי לא ראה את האור בקצה המנהרה, מאחר ומבחינתו אור כזה לא היה קיים. מי שסייע לו להדליק את האור היו אישתו ואביו. שני בעלי השפעה עליו, שבתחילה "סחבו" אותו שלא ברצונו לקבלת טיפול CBT. עם חיזוק הברית הטיפולית ובעזרת המשימות השונות שנתן לו המטפל, החל אבי להתגייס אט אט בעצמו לקבלת טיפול רפואי ושיקומי הולמים. כיום, אבי חזר לעבוד במשרה מלאה, מתמיד בטיפול מתוך רצון והשתחרר מהמילואים כשחש שהוא יכול לקבל את תחושות הערך והמסוגלות ממקורות אחרים ופחות מלחיצים בחייו.
מעגל השינוי של פרוצ'סקה ודקלמנטה מלמד כי לפני כל החלטה שמניעה פעולה לשינוי, נמצא ההרהור במהות האפשרות לשינוי. המטרה העיקרית של גורמי ההשפעה היא הבאתו של אדם המאובחן כלוקה בדיכאון שאינו מאמין ביכולת לטפל בו, לשלב ההרהור. לאדם יש כוחות להתמודד ולהביא לשינוי, הוא צריך סיבות טובות לגייס אותם ולנקוט בפעולות.
"גם כשעיני פקוחות, אינני רואה דבר" - כך כתב גבריאל בלחסן על האפיזודות הדכאוניות שלו. די במשפט זה כדי לתאר את חיי ההתמודדות הקשים עם הדיכאון.
הגברת המוטיבציה לשינוי היא מעין מקוש קטן, בעזרתו ניתן לסדוק את אדמת התסמינים השליליים כדי לנטוע זרעים של תקווה שיצמיחו טיפול בדיכאון.
