מה עושים אצל קלינאית תקשורת?
צוות על הספה
קלינאות תקשורת הוא תחום פרא-רפואי העוסק באבחון וטיפול של ילדים ומבוגרים עם לקויות בתקשורת. הקלינאית מטפלת בלקויות בשפה - הבנה והבעה, לקויות בדיבור - הגיה, גמגום וקול, לקויות שמיעה ואף לקות חברתית כמו אוטיזם. אל הקלינאית מגיעים לאחר הפניה מרופא המשפחה ולאחר מילוי של שאלון הורים ושאלון גננת, המצביעים על הרקע של הילד והלקות שבה צריך לטפל. המפגש עם הקלינאית הוא חשוב על מנת לאבחן את מקור הבעיה ולבנות תכנית מתאימה עבור הילד שתאפשר את קידומו המיטיבי.
מה עושים אצל קלינאית תקשורת?
אחד התחומים השכיחים שבהם קלינאית התקשורת מטפלת והוא תחום ההיגוי. לקות אפשרית בתחום זה היא החלפת אותיות, מצב שבו הילד מחליף בין אותיות שורקות ואומר ס' במקום ש'. בשלב הראשון הקלינאית מאבחנת ומאתרת את הקושי של הילד ואת נקודות החוזקה שלו. בפגישה הראשונה ולעתים גם השנייה, הקלינאית תקבל רקע כללי על הילד וכן תבקש ממנו לבצע מטלות שפתיות שונות על מנת להתרשם מתפקודו. לאחר מכן היא תבנה תכנית טיפול עבור הילד, מותאמת לגילו, הכוללת הגדרות של מטרות הטיפול, משך זמן הטיפול ומהי התכנית הטיפולית. במקרה של שיבוש בהיגוי, הקלינאית תעזור לילד להפיק את הצלילים בצורה נכונה, כאשר הפקת הצלילים קשורה למיקום הלשון, השפתיים או הלסת בזמן הדיבור. במהלך המפגשים הקלינאית תתרגל עם הילד ותלמד אותו כיצד להוציא את המילים והאותיות בצורה נכונה ותנחה אתכם ההורים כיצד לעזור ולקדם את הילד בתחום השפתי גם בבית, אם זה בתרגול ספציפי או בהנחיה כללית כיצד לתמוך בטיפול.
כיצד לבחור את קלינאית התקשורת?
את קלינאית התקשורת מומלץ לבחור לפי ההתמחות שלה בגיל הספציפי ובבעיה הספציפית של ילדכם. ישנן קלינאיות שמתמחות בתחום השפה, יש קלינאיות שמתמחות בתחום השמיעה, ישנן קלינאיות של הגיל הרך ויש של גיל בית הספר. רצוי שהקלינאית שתיבחר תהיה ממוקדת לגיל וללקות הספציפית וכך הטיפול יהיה אפקטיבי יותר. אם בחרתם לפנות לקלינאית האופן פרטי ולא דרך קופת החולים, חשוב לוודא שלקלינאית יש את התעודות המתאימות ורישיון מטעם משרד הבריאות.
כמו כן אל הפגישה כדאי להגיע מוכנים עם כל הידע הקיים שלכם לגבי הילד. כדאי לתת לקלינאית דוגמאות ומידע מפורט על תפקוד הילד בבית ואיפה הקושי מתבטא ביום יום. שימו לב להתנהגויות הקשורות ללקות. אם זה בתחום ההיגוי, אילו שיבושי היגוי קיימים ובאילו צלילים, האם יש גמגום, צרידות. מבחינת תקשורת שפתית - האם הילד יוצר קשר עין, מגיב לדיבור ולפניות אליו, מסוגל לענות לשאלות, מבטא את רצונותיו ובקשותיו, האם יש לו אוצר מילים ומשפטים כמו רוב בני גילו, ועוד.
כהורים, כדאי להיות שותפים בכל שלבי הטיפול. על מנת לקדם את הילד חשוב שתדעו מהן תוצאות האבחון של הילד, מהי תכנית הטיפול, מהן מטרות הטיפול ומהו משך הזמן שיידרש עבור הטיפול. לאורך כל המפגשים חשוב לקבל הדרכה מפורטת כיצד לעבוד עם הילד בבית, ממה להימנע ואילו תרגילים ניתן ליישם בבית שיתמכו בטיפול ויקדמו אותו. ניתן גם לשאול האם הקלינאית רואה צורך בטיפולי עזר כמו הוראה מתקנת, האם יש עוד מקצועות פרא רפואיים שהילד יכול להיתרם מהם ועוד.
בהצלחה!
