התקף חרדה
יוסי אוסדון פסיכולוג חינוכי מומחה
משיחה עם הבחור התברר שבנוסף לכל מעלותיו, הוא גם קצין (במיל') ביחידה מובחרת, וכיום תלמיד סטודנט שנה א' בפקולטה יוקרתית. ממה שסיפר, ילדותו עברה עליו בנעימים בחיק משפחתו, היה תלמיד מצטיין, פעיל בתנועת נוער ולא סבל מטראומה או אירועים מיוחדים שזכורים לו, עד לפני חודש.
לפני כחודש, יומיים לפני מבחן, הרגיש לחצים אדירים בחזה בזמן שהה בבית חברתו "הייתי בטוח שקיבלתי התקפת לב" סיפר. חברתו והוריה נלחצו מאוד, אמבולנס הובהל למקום ופינה אותו במהירות לבית חולים. לאחר סדרה ארוכה של בדיקות רפואיות התברר שמצבו הגופני לעילא ולעילא ומה שחווה היה "התקף חרדה". בוש ונכלם, בצאתו מבית החולים לא סיפר לאיש על האירוע המביך "התקף פאניקה? מה אני סטודנטית לחוצה לפסיכולוגיה?". לחברתו ולהוריה המציא איזה סיפור, והדבר נשכח מליבו עד שבועיים לאחר מכן בו התרחש התקף נוסף והסצנה חזרה על עצמה. בעצת הסביבה הקרובה ניגש לקבל טיפול פסיכולוגי וכך הגיע אלי.
אז מה זה התקף חרדה (התקף פאניקה)?
אירוע קצר של חרדה עזה ופתאומית שמלווה בתסמינים פיזיולוגיים כדפיקות לב מואצות, רעד, הזעה, תחושת החנק, צמרמורות, בחילה ותחושת סכנת מוות. מה שמיוחד בהתקף הוא שאין סיבה חיצונית סבירה להסבר ההתקף.
מה ההבדל בין פחד לחרדה?
פעם אחד מהמרצים הסביר לי את ההבדל ביניהם "כשנמר רודף אחריך ויש לך את כל הסימפטומים זה פחד, כשיש לך את כל הסימפטומים ואף נמר לא רודף אחריך זה חרדה".
אז מה בכל זאת גורם לאדם לחוות את כל הסימפטומים למרות שאין במציאות שום דבר שמאיים עליו?
לרוב מדובר על "אזעקת שווא", כפי שנכתב לעיל, כשנמר רודף אחריך, חייך בסכנה, כדי להתמודד עם הנמר, להלן "האיום" הגוף מפריש אדרנלין והורמונים נוספים שמסייעים לגוף להתכונן למצב "לחימה או בריחה", במצב של התקף חרדה המערכת הזאת נכנסת לפעולה כאילו שיש איום קונקרטי על אף שלא קיים שום איום. משהו גורם לה לפעול.
"המשהו" הזה יכול להיות, סמים או תרופות, מחלות נוירולוגיות, הפרעה פסיכיאטרית או נפשית, או כמו במקרה של הבחור שלנו, לחץ ועומס בחיים.
שכיחות התקף החרדה אכן - כדבריו הסטריאוטיפים של הבחור - גבוהה יותר בקרב נשים וכן בקרב בעלי מנת משכל גבוהה מהממוצע, בבחינת " יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב".
אז איך מטפלים בהתקף חרדה?
על פי הפרוטוקולים הטיפוליים, הטיפול בעל ההשפעה הממושכת ביותר על התקפי החרדה, המומלץ על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי הוא CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול כשמו בנוי משני חלקים, החלק הקוגניטיבי: בו מקנים ידע למטופל על ההתקף שחווה ובעצם עוזרים לו "לעשות סדר בראש" עוזרים למטופל לארגן את החשיבה והביטחון העצמי והביטחון בגוף. בשלב השני, ההתנהגותי: מתמודדים עם התנהגויות שהאדם "פיתח" להתמודדות עם החרדה מההתקף ובמצעים חשיפה מבוקרת עם התחושות והאירועים שמהם האדם חרד.
שלושה ימים למבחן הגדול, טיק טק, טיק טק, בזמן השיחה עם הבחור ראיתי את עיניו נמשכות שוב ושוב למחוגי השעון שמאחורי, תיארתי לעצמי שכל שניה שעוברת מתורגמת במוחו לכיווץ נוסף בסיכוייו לעבור את המבחן. הדקות הלכו ונקפו, והמתח בחדר הלך וגאה טיק טק, טיק טק, טיק טק...
יוסי אוסדון
פסיכולוג חינוכי מומחה
