דיכאון קליני
יוסי אוסדון פסיכולוג חינוכי מומחה
אוהו אוהו כמה פעמים שמענו את השיר הזה של אייס אוף בייס כשהיינו בטירונות. השיר הפיח בנו תקווה שיש חיים אחרי המסעות, הטרטורים והלילות ללא שינה, אז כשהוא נוגן ברדיו כולנו שרנו את המילים אותם ידענו על פה. כולם חוץ מאחד.
החיים בטירונות קשים, אין ספק, הניתוק מהבית, המשמעת הנוקשה, חוסר השינה ושאר הדברים שנקראים צבא משפיעים על כל מי שנכנס למסגרת הזאת. אבל, עם החודשים שעוברים כל 'הלומי הבקו"ם' מסתגלים לסביבה, רוקמים קשרים חברתיים חדשים ומבינים איך המערכת עובדת, טוב, מתברר שלא כולם.
למעט זה שהיה נמוך יחסית, יוני היה בחור די ממוצע, לא אחד ששמים לב לנוכחות שלו. לא היה לו כושר ברמה מיוחדת או חוש הומור או יכולת מנהיגות, סתם בחור ממוצע, כך לפחות היה נראה בחודשים הראשונים. עם הזמן, הבנו שיוני במצוקה, את מעט החיוכים שפיזר בחודשים הראשונים החליפה תוגה שגם השטויות שעשה הליצן של הצוות לא הצליחו לגרש. היה נראה שהוא הולך ומתכנס בתוך עצמו. באחת הלילות הוצבנו בעמדת השמירה, אני דיברתי והוא בעיקר הקשיב, בשלב כלשהו הוא פשוט נשכב על רצפת עמדת השמירה ולא הגיב, עליתי מול הבסיס לדווח על מה שקרה והעמדה הפכה באחת לחמ"ל רפואי. אט אט הלכה התמונה והתבררה, יוני נמצא אצל הקב"ן וסובל מדיכאון. כולנו הרגשנו אשמים. איך לא שמנו לב?! באמת איך?
דיכאון קליני, זאת לא עצבות, גם לא דכדוך, דיקי או באסה, זו מחלה נפשית. קשה להסביר לאדם מהשורה מה הכוונה דיכאון קליני. אחת המטופלות שלי הסבירה לי את זה פחות או יותר ככה "יש את המונח באסטרונומיה 'כוכב חור שחור' שנקרא כך כי אפילו האור לא יכול לצאת ממנו כי הוא מושך אותו לתוכו, אז זה אותו הדבר מבחינה רגשית ומוטיבציה. זה כאילו שקשרו לך לגוף ולנפש משקולת עצומה שמושכת אותך למטה, לקום מהמיטה, ללכת לעבודה או דברים אחרים זאת משימה כמו לטפס על האוורסט. אתה גם לא מרגיש הנאה מכלום, האוכל מרגיש כמו אבק בפה והכל נראה חסר משמעות, החיים נשאבים ממך כמו קרני האור בחור השחור, ייאוש מציף אותך והכל נראה אבוד לעולמים". וואו, עם תיאור כזה לא פלא שיש קשר חזק בין דיכאון ואובדנות.
אכן, המאפיין המרכזי של הסובלים מדיכאון קליני הוא ירידה בתחושת ההנאה, מה שמשפיע על המוטיבציה והאנרגיה, התפקוד בעבודה, לימודים, זוגיות, שינה, בטחון עצמי ובעצם על מה לא?!
הסיבות להתפרצות הדיכאון הן רבות ומגוונות: הפרעות הורמונליות, תזונה, גנטיקה, מצב סוציו-אקונומי, שימוש בסמים, מבנה אישיות, אירוע טראומתי ועוד. על כן, לרוב טיפול מוצלח בדיכאון יהיה משולב מטיפול רפואי תרופתי (ובמקרים קיצוניים אף שוק חשמלי מבוקר למוח) וטיפול פסיכולוגי.
הדיכאון הינה הפרעה נפשית עתיקת יומין כפי שמסופר בתנ"ך על שאול המלך ועל ה'רוח הרעה' שליוותה אותו, אך בעשורים האחרונים ישנה עלייה בשכיחות המחלה. לפי ארגון הבריאות העולמי, הדיכאון הינו הסיבה השנייה בעולם הגורמת לנכות. על פי ההערכות אחד מכל שישה אנשים בעולם יחווה דיכאון קליני במהלך חייו.
'המחלה של המאה העשרים ואחת' כך יש המכנים את הדיכאון הקליני לאור השכיחות הגבוהה של המחלה בעולם המערבי. החוקרים חלוקים בשאלה מה במאה הנוכחית הוביל לעלייה בדיכאון, עם זאת, נראה, שקשרים חברתיים ענפים - להיות חלק מקהילה מגובשת, ולהיות בעל מטרה ושאיפות מהווים גורמי חוסן.
יוסי אוסדון
פסיכולוג חינוכי מומחה
