ידע הוא כוח! נהלו שיח שגרתי ופתוח על המציאות החדשה, שתפו במידע, מותאם גיל ומווסת כמובן, ובכך תייצרו בקרב ילדיכם תחושה טובה יותר של שליטה במצב.
בין אם הוא נדרש מאיתנו כאמצעי בטיחות ומניעה להתפשטות הקורונה, ובין אם הוא "בחירה" הנובעת מאופי ומצב חברתי של הילד, עלול גרור גם בדידות קשה.
בעמותת רקפת אנו מאמינים כי כל הילדים ראויים וזכאים למעגל חברתי תומך ומכיל, תמיד. בשגרה, אנו מתמחים בתוכניות ומענים שנועדו למגר בדידות כזו הקשורה בילדים עצמם: ילדים מופנמים, ביישנים והמתמודדים עם הימנעות וחרדה חברתית.
בימים אלו - כשיש חשש או מניעה לצאת מהבית דווקא המציאות היא שכופה בידוד ובדידות, ולאו דווקא על הילדים המופנמים והנמנעים מולם אנחנו פועלים בשוטף.
כך או כך - זוהי בדידות העלולה להימשך ימים, ואטבעי שתהיה מלווה בחרדה, תיסכול, שעמום ואף כעס – מהמצב החדש עמו מתמודדים הילדים לבד.
אנחנו ההורים, נדרשים כאן לשיח לא פשוט עם ילדינו – בכדי להרגיע, להקל ולהפיג שעמום ומתח, שהם חלק בלתי נמנע מהמצב החדש.
מתוך הידע המעשי ואנשי המקצוע המיומנים הפועלים בעמותה אספנו וגיבשנו עבורכם כמה טיפים ועקרונות חשובים עבור ההורים, בכדי להפוך את השיח הזה לאפקטיבי ומועיל, ואף מחזק ומלכד משפחתית:
1. נסו לייצר ולאפשר שגרה חלופית מותאמת, במסגרת המגבלות. גם בתוך הבידוד אפשר וכדאי שיהיו משימות ופעילויות - אקטיביות מסיחה את הדעת מהתיסכול, השיעמום והמתחים. פאסיביות מייצרת עוד מאלו.
2. בתוך השגרה החלופית – נסו לשלב כמה שאפשר ספורט ופעילות גופנית. ספורט כמו גם צחוק, שיחה טובה, חיבוק, ריקוד וכל סוג של אקטיביות מעודדים שחרור אנדורפינים, המעניקים תחושה טובה לגוף ולנפש ומסייעים בהפגת מתחים.
3. חשוב לתת לגיטימציה מלאה לכל קשת הרגשות - פחד, שעמום, תסכול, לחץ, כעס, מירמור. אלו רגשות טבעיים ולגיטימיים בתוך מצב של חוסר ודאות וחוסר שליטה –
בכדי שהילדים ירגישו נוח להמשיך ולשתף נסו לאפשר להם מרחב בטוח לשיתוף והבעת כל הרגשות, גם אלו ה"לא פוטוגניים" והמאתגרים יותר מבחינתנו ההורים.
4. ידע הוא כוח! נהלו שיח שגרתי ופתוח על המציאות החדשה, שתפו במידע, מותאם גיל ומווסת כמובן, ובכך תייצרו בקרב ילדיכם תחושה טובה יותר של שליטה במצב. מנגד, חשוב שלא לזרוע בהלה – התעדכנו באמצעי התקשורת המבוקרים והעבירו רק מידע ענייני עובדתי ובדוק, ולא ב"שמועות במדיה".
5. אם בשגרה אנחנו יודעים לומר כי גם מתבגרים זקוקים לנו, אפילו אם לעתים הם משדרים לנו שלא – הרי שבמצב החדש הם בוודאות זקוקים לנו יותר. נסו להיות נוכחים יותר,, קשובים וזמינים לשיח. נסו לשהות יותר בקרבתם, בחללים המשותפים של הבית – מטבח, סלון, להקשיב, לשתף לפנות זמן ואורח רוח להקשבה.
6. הבחינו בין אמפתיה והזדהות. הילדים שלנו זקוקים להורה חזק ובטוח, כזה שאפשר לסמוך עליו, העוגן שלהם. כמובן שההורה הוא אנושי ומרגיש גם הוא – לחץ וחשש. האמפתיה באה לידי ביטוי בהבנה וכבוד למגוון הרגשות. עם זאת – ההורה ישדר שליטה במצב, אחריות ויציבות.
7. "לא טוב היות האדם לבדו".... הבידוד הוא אמנם כפוי – אך אינו מחייב בדידות.
חשוב מאד לייצר מענה חברתי חלופי – ולשמחתנו מענים כאלו קיימים היום ברשת, אונליין – גם ב"רקפת". בדקו את קבוצות האונליין שלנו, והזמינו את המתבגרים לקחת בהן חלק.
מדובר ב"חדרים וירטואליים" של משחק, צחוק ושיח, בחלוקה גילאית, מונחים ע"י מנחי רקפת. תוכן הקבוצה אינו תלוי בתוכנית הלימודים – אלא נועד למענה רגשי ויצירת חיבור קבוצתי.
מוזמנים ליצור עמנו קשר לגבי קבוצות רקפת, בשגרה ובחירום:
עמותת רקפת 077-2017032 / https://www.rakefet-group.org.il
