על הספה - כתבות ומאמרים

---

בתקופה הנוכחית, של משבר בריאותי וכלכלי מתמשך, המשימות נערמות והמרדף האין סופי אחר המטלות בבית ובעבודה גורם לרוב האנשים לחוות דפיקות לב, מחשבות מדאיגות ואפילו כאב פיזי.

התחושות הללו גורמות לרבים לחשוש שהם חווים התקף חרדה ולהגיע לטיפול כשהם מבולבלים ומתקשים להסביר כיצד הם מרגישים.

חשוב לדעת – בעוד לחץ וחרדה מעוררים לעיתים סימפטומים דומים, למעשה מדובר בשתי תופעות שונות לגמרי, הנבדלות זו מזו בסיבות להופעתן, בהשפעה שיש להן על נפש האדם ובטיפול הנדרש כדי להתמודד איתן.

מה בין לחץ וחרדה ?

לחץ – המכונה גם סטרס או דחק הוא תגובה אוטומטית, רגשית וגופנית, למצב שבו האדם חווה עומס משימות, קונפליקטים ואירועים וחש שאין בידיו את המשאבים להתמודד עמם. בדרך כלל, תחושת לחץ תתעורר אל מול גירוי/ אירוע חיצוני שנתפס ככזה העלול לאיים על האיזון הרגשי של האדם. לעיתים, גירוי כזה יכול להיות אפילו אירוע חיובי בעיקרו, כמו לידת ילד חדש, מעבר דירה או חתונה מתקרבת.



במצבי לחץ, האיום שהנפש חווה, מעורר תגובה גופנית של מוכנות לפעולה מיידית, שמתבטאת בדרך כלל בדפיקות לב מואצות, מתח שרירים ועלייה בלחץ הדם.

חרדה -בשונה מלחץ, חרדה אינה זקוקה לטריגר או גירוי חיצוני קונקרטי שיפעיל אותה והיא ערטילאית יותר, ממוקדת פחות ויכולה להתעורר רק מעצם המחשבה על הגורם מעורר החרדה, גם בלי שנפגוש בגורם הזה בפועל.

איך מבדילים בין לחץ לחרדה ?

כשאתם מנסים להבין האם מה שאתם חווים הוא חרדה או "רק" לחץ יום-יומי שנוצר מעודף משימות, שאלו את עצמכם ארבע שאלות:

1. האם אתם מתמודדים עם מחשבות טורדניות ובלתי פוסקות על נושא מסוים, משחזרים בראש שוב ושוב סיטואציה קשה, מתקשים להתרכז או מרגישים שמשהו נורא עומד לקרות?

2. האם נלוות למחשבות הללו תחושות כמו עצב, עצבנות, אשמה, בושה, דיכאון ואי שקט, גם אם לכאורה אין לתחושות הללו הסבר הגיוני?

3. האם אתם חווים תגובות פיזיות כמו דפיקות לב מואצות, הזעה, מתח או רעד בשרירים, בחילות, כאבי ראש או תחושת מחנק, כאשר אתם חושבים על מושא החרדה או פוגשים בו?

4. האם ההתנהגות שלכם השתנתה לאחרונה ואתם חשים שהפכתם לסגורים, אדישים ומרוחקים יותר? תלותיים יותר? עצבניים יותר משהייתם בעבר? האם אתם יוצרים מגדרכם כדי להימנע מהגורם המפחיד?

אם התשובות לשאלות הללו, כולן או רובן, חיוביות - רוב הסיכויים שאתם מתמודדים עם חרדה שיכולה להיות כללית או ממוקדת בנושא מסוים (מצבים כמו שהות במקומות סגורים, אובייקטים כמו חרקים ועוד).

מה עושים עם זה?

טיפול בלחץ או סטרס הוא פשוט יחסית, ופעמים רבות מספיק להפחית את עומס המשימות והאירועים בחיי היום-יום ובכך לאפשר הקלה מיידית על תחושת הלחץ. פרקטיקות נוספות שנמצאו כמסייעות בהפחתה משמעותית של תחושת הלחץ הן אימוץ טכניקות הירגעות מותאמות (מיידפולנס, מדיטציה ועוד), שיחות עם אנשים קרובים ושיתוף בתחושות, ארגון מחדש של משימות היום ואימוץ אורח חיים בריא שכולל תזונה מאוזנת ופעילות גופנית קבועה.
חרדה שאינה חולפת מעצמה תדרוש, בדרך כלל, התערבות מקצועית, על ידי אנשי מקצוע מדיסציפלינות פסיכולוגיות שונות:

טיפול רגשי-דינמי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ביופידבק ולעיתים אף טיפול תרופתי שיסייע בהפחתת תסמיני החרדה עד או תוך כדי הטיפול.