בבסיס השיטה עומדת האמונה ההומאנית ביכולתו של האדם לפתור את מצוקותיו ולשפר משמעותית את הרגשתו בעולם, באמצעות טיפול מבוסס דיבור.
טיפול פסיכודינמי הוא שם כולל לספקטרום של גישות טיפוליות הדוגלות בחקר העצמי, בעיקר על היבטיו הפחות מודעים, כפי שבאים לידי ביטוי בחלומות, זיכרונות, אסוציאציות וקשרים בין-אישיים, ביניהם הקשר בין המטפל למטופל.
מקור המילה דינמי הוא שינוי במבנה הנפש ו"תיקונו" במהלך הטיפול, באמצעות הפנמה של תובנות, אליהן הגיע המטופל בעזרת המטפל, במסע המשותף שעוברים שניהם.
הנחות היסוד של טיפול פסיכודינמי
ההנחה המרכזית שעומדת בבסיס כל הזרמים של טיפול פסיכודינמי היא הנחת קיומו של אזור לא מודע בנפש האדם, שם מתחוללים תהליכים משמעותיים, נשמרים זיכרונות מרכזיים ושוכנים החרדות, הפחדים והקונפליקטים הבסיסיים ביותר של האדם. על פי תיאוריות של טיפול פסיכודינמי – הגישה אל הלא מודע, אינה נגישה לאדם בחיי היום-יום שלו, מאחר והתכנים המתקיימים בלא מודע הם פעמים רבות קשים, מפחידים או מעוררי בושה מכדי להיות מודעים.
הטיפול הפסיכודינמי מבקש, אם כן, לסייע לאדם לסלול דרך אל הלא מודע שלו, במטרה להבין את האופן בו הוא חושב ופועל, להכיר באירועי העבר שעומדים בבסיס מקורות הקושי הכמוסים ביותר של הנפש ולנסות לטפל בהם, כדי
לשפר את איכות החיים של המטופל, ה- WELL BEING שלו.
מושגים משמעותיים בעולם של טיפול פסיכודינמי
אנשי טיפול פסיכודינמי משתמשים במספר מושגים מרכזיים, דרכם ניתן ללמוד הרבה על אופי השיטה:
1.
סטינג (setting) – קיום המפגשים במקום קבוע ובמועד קבוע בכל שבוע.
2.
התנגדות – פרשנות טיפולית הרואה בתגובות מסוימות של המטופל ביטוי לקושי בהתמודדות עם תכנים שעולים במהלך הטיפול. על פי הגישה הפסיכודינמית, ככל שההתנגדות קשה יותר, המשמעות היא שהתוכן חשוב יותר למהלך הטיפול. בקישור ישיר לנקודה הקודמת – ניסיונות של המטופל לשנות את שעות המפגש הקבועות עם המטפל עשויות להיתפס כביטוי להתנגדות ולסמן למטפל שחלה התקדמות בטיפול ועולים בו כעת תכנים שקשה למטופל להתמודד איתם.
3.
העברה והעברה נגדית – גישות פסיכודינמיות מייחסות חשיבות גבוהה ליחסים שבין המטפל למטופל ועושות שימוש ביחסים הללו במהלך הטיפול. מסיבה זו, מטפלים פסיכודינמיים רואים בדפוסי היחס של המטופל אליהם מעין ראי לדפוסים אופייניים של יחסיו עם אחרים בעולם, המבוססים על אירועי עבר משמעותיים שיש לחשוף ולהבין.
4.
מטפל נוכח ואקטיבי – בשונה מהמטפל בפסיכואנליזה המסורתית של פרויד, שהיה דמות מרוחקת ששימשה מעין "לוח חלק" להשלכות של המטופל, המטפל הפסיכודינמי מביא לידי ביטוי את אישיותו במהלך הטיפול ולא חושש למלא תפקיד פעיל במפגשים הטיפוליים.
5.
אינטרוספקציה – התבוננות פנימית של האדם, בסיוע המטפל, על דפוסי ההתנהגות שלו, על מחשבות ורגשות מטרידים ועל אירועים משמעותיים מהעבר, במטרה להבין את המקורות לתפיסותיו העצמיות של המטופל וליחסיו עם אחרים.
6.
חלומות – מהווים כלי משמעותי בטיפול פסיכודינמי, אך בשונה מהתיאוריות של פרויד ויונג, שמצאו חשיבות עצומה בסמלים (סימבולים) קונקרטיים, פסיכולוגיה דינמית מתמקדת בנרטיבים המרכזיים בחלום ורואה בהם ביטוי לקונפליקטים נפשיים לא מודעים שיש לעבד.
כיצד טיפול פסיכודינמי מסייע לאדם
הנחת המוצא של גישות טיפוליות פסיכודינמיות היא ש'ברית טיפולית' טובה ובטוחה בין מטפל למטופל, יכולה להוביל את המטופל לזהות דפוסים מכשילים או אפילו הרסניים, אליהם הובילו אותו אירועי חייו, ולסייע לו בשינוי משמעותי של תפיסות ודפוסים, כך שיוכל לחיות חיים טובים ומספקים יותר.
בבסיס השיטה עומדת האמונה ההומאנית ביכולתו של האדם לפתור את מצוקותיו ולשפר משמעותית את הרגשתו בעולם,
באמצעות טיפול מבוסס דיבור.
