על הספה - כתבות ומאמרים

---

עבור רבים, מיינדפולנס היא רק שיטת הירגעות בדומה למדיטציה וטכניקות "רוחניות" נוספות שמקורן בתורות המזרח, אך תפיסה זו רחוקה מאוד מהאמת, והיא הולכת ומתרחקת ממנה ככל שמיינדפולנס תופסת מקום נרחב יותר בתוך הגישות הטיפוליות הקלאסיות המוכרות.

על מיינדפולנס בכמה מילים

קשיבות, mindfulness, היא תהליך שבו האדם, באופן מודע, מכוון את הקשב שלו להווה ומנסה להתבונן בו ללא שיפוטיות.

תהליך הקשיבות אמור לסייע לאדם להשקיט חלק גדול מהגורמים המתערבים בתפיסת המציאות שלו - ביניהם פחדים וחרדות, זיכרונות מהעבר, אמונות שהשתרשו, תפיסות של האדם על עצמו ועל סביבתו – כך שיוכל להתמקד בהווה בצורה הנקייה ביותר האפשרית, להגיב אליו ברוגע ולקבל החלטות מושכלות ביחס לדברים שיש לעשות.

מתי משתמשים בשיטה

מיינדפולנס עשתה את הדרך מהאזורים האזוטריים של הפסיכולוגיה, אז נתפסה כטכניקה ניו-אייג'ית להירגעות אשר שימשה להגברת הריכוז, אל המיינסטרים הטיפולי.

התהליך הזה התאפשר מכיוון שמיינדפולנס, במהותה, היא שיטה המפיגה מתח ואילו המתח - ובעיקר הפרשנות שלנו אליו - הם מה שעומד בבסיסן של הפרעות נפשיות והתנהגותיות רבות.




ואכן, עם השנים, התחילו פסיכולוגים להשתמש בכלים מעולם המיינדפולנס כדי לטפל בהפרעות שינה ואכילה ורופאים החלו לעשות בה שימוש כחלק מטיפול באנשים הסובלים מכאבים כרוניים בעקבות פציעה או מחלה ממושכת.

מיינדפולנס ודיכאון

על אף העלייה הניכרת בהיקף השימוש בכלים מעולם המיינדפולנס, היא נשארה במשך שנים מחוץ לסט הכלים של מטפלים המתמחים בדיכאון ובחרדה.

אך בשנים האחרונות, מחקרים הראו שמיינדפולנס יעילה מאוד בהפחתת מחשבות טורדניות, שכידוע מהוות חלק ניכר מהסימפטומים של הפרעות דיכאון וחרדה ולעיתים אף גורמות להן.

האם האפקטיביות של מיינדפולנס הוכחה מחקרית כיעילה בטיפול בדיכאון?

התשובה המעניינת היא - בהחלט כן.

מחקר מקיף שנערך בשנת 2012 ערך השוואה בין שתי קבוצות אנשים: מחציתם תרגלו מיינדפולנס בכל יום במשך 8 שבועות ומחציתם לא עשו זאת.

לאחר חודשיים בוצעו בדיקות FMRI (הדמיה מוחית) לכל המשתתפים ונמצא כי אצל האנשים שתרגלו מיינדפולנס בקביעות נפח ההיפוקמפוס היה גדול יותר ונפח האמיגלדה היה קטן יותר, מאשר אצל האנשים שלא ביצעו את התרגול בכלי השיטה.

מאחר שההיפוקמפוס אחראי, בין היתר, על יכולת הוויסות הרגשי והאמיגלדה היא המקום ממנו מגיעות תחושות פחד, סכנה ורגשות שליליים אחרים – החוקרים יכלו להסיק, ברמת ביטחון גבוהה, כי תרגול מיינדפולנס מסייע בהפחתת רגשות שליליים ומחזק את יכולת הוויסות הרגשי של האדם.

תרגול מיינדפולנס מפחית את הסיכון להישנות אפיזודות של דיכאון

אחד הקשיים המשמעותיים בטיפול בדיכאון הוא האחוז הגבוה של הישנותו, כלומר הופעת אפיזודות נוספות של דיכאון בקרב אנשים שכבר התמודדו עם דיכאון בעבר.

קבוצת חוקרים מקנדה ובריטניה אשר חקרה דיכאון בתחילת שנות האלפיים, מצאה כי אצל חלק מהאנשים שחוו דיכאון בעבר, פעילים דפוסי חשיבה שליליים שמגבירים באופן ניכר את הסיכון לדיכאון נוסף. בחיפוש אחר דרכים לשנות את דפוסי החשיבה ההרסניים הללו, הגיעו החוקרים לעולמות המיינדפולנס, ומשם הדרך כבר היתה קצרה לשילוב השיטה כחלק מטכניקות טיפוליות קוגניטיביות והתנהגותיות להתמודדות עם דיכאון.

מחקר שנערך באוקספורד בשנת 2016, מצא שאנשים שעברו טיפול קוגניטיבי קצר וממוקד המשלב תרגול מיינדפולנס, היו בעלי סיכוי נמוך יותר ב 23% לחזרת סימפטומים של דיכאון מאשר אנשים שקיבלו טיפול קלאסי נגד דיכאון אשר כלל שיחות ותרופות.

מיינדפולנס - כלי חשוב בהתמודדות עם עולם בדיכאון

הנתונים במחקרים על דיכאון מצביעים על עלייה דרמטית בשכיחות התופעה במציאות של ימינו: חוקרים מצאו עלייה של 50% בהיקפי אבחנת דיכאון בין השנים 1990-2015 ומחקרים עדכניים מראים כי אחד מכל עשרים אנשים יתמודד עם דיכאון בשנה הקרובה (כאשר המספרים הללו אף גבוהים יותר אצל נשים ואצל אנשים מבוגרים).

אל מול הסיכוי הגבוה כל כך ללקות בדיכאון, חשוב להיות קשובים (משחק המילים מכוון) לכל התקדמות מחקרית ומעשית ולעשות שימוש בכל כלי אפשרי העומד לרשותנו בהתמודדות עם אחד האתגרים הנפשיים המשמעותיים ביותר שידעה האנושות במהלך ההיסטוריה.

כך, בחלק מהמדינות המפותחות ניתן כיום לקבל הפנייה מהרופא לקורס מיינדפולנס, כדי להתמודד עם דיכאון ובמדינות רבות נפוץ השימוש בקורס MBCT (Mindfulness Based Cognitive Therapy), אשר אורך שמונה שבועות וכולל למידה ותרגול של כלי מיינדפולנס כאמצעי לטיפול בדיכאון.