להיות בן ערובה - להיות בשורש ההוויה

ב-6 בספטמבר 1970, הייתי במטוס נוסעים של TWA שנחטף על ידי טרוריסטים של PFLP-(החזית העממית לשחרור פלסטין) לאגם עתיק במדבר בירדן בשם 'זארקה', בצפון מזרח אממן, כ-60 דקות נסיעה ברכב.

הוחזקתי כבן ערובה במטוס, אשר היה מכוסה בחומרי נפץ, במשך שבוע.

הלהקה שלי של המוסיקאים ניגנה את "The Core" של קלפטון לאחרונה. אני לא משוגע על השיר וכסולן אני עדיין לא מוצא את עצמי בשיר , אבל השם מעורר בי השראה.

עמוק בתוכי בזמן שהייתי על המטוס ידעתי ש'הכול בסדר', ש'הכול יהיה בסדר'.

בתור מטפל, אתה צריך להקדים קצת המטופלים, כלומר, אתה חייב שיהיו בידיך כמה שיטות, אידיאולוגיות, ערכים, חזון, טכניקות וכו' כדי להיות מסוגל להציע לאנשים משהו.



רבים מאיתנו התראפיסטים צללו אל תוך המקום הרוחני הזה. כאשר ידעתי ש'הכל יהיה בסדר' במטוס, אני מאמין שהגעתי לאותו מקום בתוכי שהינו מעבר ל"סיפור שלי", כפי שהמורה הרוחנית שלי תיארה זאת.
מקום שהינו מעבר לחוויה, שבו כל היקום נמצא בשקט קיומי או בריקות ובכל זאת יש שם עצמי עצמאי ושקט שהעולם החיצון אינו יכול לגעת בו. אפילו הטבע מחפש הרמוניה, איזון והוא כל הזמן עושה התאמות ואיזונים על מנת להשיג זאת.

במקרה של חיי היתה פרידה גדולה במשפחה, שהחטיפה באופן מוזר החזירה אותנו להיות שוב ביחד. כפי ש ה- 7 באוקטובר והמלחמה בישראל יגרמו לשינוי במחלוקות הגדולות ובפרוד שהיה בעם.

כאשר אתה מקבל עץ צעיר, הוא מגיע עם במבוק או מקל תומך על מנת להגן עליו מפני הרוחות העזות. חקלאי חכם לימד אותי להסיר את התמיכה הזו כדי שהעץ יפתח שורשים רחבים הודות להתמודדותו עם הרוחות ויתחזק יותר במקום להסתמך אך ורק על מקורות חיצוניים של יציבות ולהעקר ברוח החזקה הראשונה.

החטיפה חיזקה את השורשים שבתוכי ומאוחר יותר הבנתי ש"האני" שבתוכי, אותו מקום שהוא המקור והשורש בתוכי, הינו בלתי משתנה, מקום שאף אחד לא יכול לגעת בו והינו חלק מתודעת האהבה, או כפי שאמר בוב מארלי בשירו, "אהבה אחת, לב אחד".

כתראפיסט, אני לא יכול להרשות לעצמי לא לגור במקום הזה בתוכי. אני צריך להיות שם בשביל עצמי ובשביל האחרים. אבל אתה לא צריך להיות מטפל כדי לזהות את השורש של מי שאתה.

זו לא פריבילגיה המותרת רק לנו התראפיסטים, זו זכותו של כל אדם להכיר בטבעו האמיתי. השורש שבתוכנו הוא מקום שאינו מוגבל בניגוד לאורגניזם של הגוף/נפש אשר בא והולך, כמו בגדים ישנים הנקרעים ונזרקים.

הנשמה שבתוכנו מתחדשת כפי שנאמר במסורות היהודיות וההודיות למשל. הידיעה של המקום הזה בתוכנו יכולה להקל מעט על הכאב של האובדן הנורא שחווינו לאחרונה.

מי שאתם הינו מעבר לטראומה ואנחנו יכולים לבחור להתכוונן לתוך מקום זה בתוכנו ולמצוא בו הגנה וכח שאינו תלוי בדבר.

אנו מחזירים לעצמינו את הכוח כאשר אנו מסכימים להתחבר אל העצמי האמיתי שבתוכנו ולקהילה תומכת שמוכנה לגדול מתוך הכאב ביחד למקום חזק יותר וטוב יותר בתוכנו ומחוצה לנו.

להיות אור לעצמנו. אנו חופשיים לעזור אחד לשני לעשות את העבודה וליצור את השינוי הנדרש במיוחד עכשיו בעולמינו הפנימי והחיצוני. כמי שהיה שם, אני כאן בשבילך.



אהרון רוי ספונגין, Ph.D.