שלושה צעדים ראשונים לקראת טיפול מוצלח

א | א | א | א | (שנה גודל אות)

אומרים שהכרה בבעיה היא כבר חצי מהפתרון. האומנם? בתקופתנו המודרנית בה הכל נאמר ומושם על השולחן קשה מאוד להשאר אדישים למשוב ולביקורת שאנחנו מקבלים מהסביבה. נכון שיש בעיות שאנחנו נוטים להכחיש וכשמדובר בהפרעות של התמכרות, יש קושי להשתייך לאותה קבוצת מתמכרים אבל המודעות כי ישנה איזושהי בעיה- קיימת.

גם אותם אנשים המגיעים למצוקה כלכלית וממשיכים לקנות ללא הפסקה, גם אם אינם אומרים לעצמם "אני קונה מותרות שיבואו על חשבון עתיד הילדים" הם יודעים שיש להם מינוס בבנק. הם יודעים שעומדים על סף התהום. מה שהם לא – זה בעלי מוטיבציה לשינוי.

אנחנו אומרים שחצי הדרך עוברת פחות או יותר במקום בו יש מוטיבציה ורצון לשינוי. על כן הצעד השני הוא להבין מהו הרווח שיש לנו מאותה בעיה טורדנית אותה אנחנו רוצים למגר או לצמצם בחיינו. לכל פעולה בחיינו, לכל החלטה שניקח- יש מחיר ויש רווח. אם נזמין בסוף הארוחה קינוח מושחת- יש לו רווח(טעם גם עדם והנאה מיידית) וגם מחיר (בקלוריות ובכסף). הדבר נכון גם בתחום הרגשי.

אם ניקח לדוגמה זוג המגיע לטיפול זוגי בשל תקשורת לקויה, דפוס של וכחנות ומריבות קולניות. לשניהם ברור כי יש בעיה, לא טוב להם בדרך בה מתנהלים היחסים. האם לשניהם מוטיבציה זהה לעשות שינוי? המטפל אינו קוסם ומטרת הטיפול אינה להעלים בעיות. המטפל היא כלי. הוא משענת מכוונת מדריכה אבל את הישנוי עליכם לעשות בעצמכם. על כן כל מטפל, המצטיין והותיק מכולם, לא יוכל לעזור למי שאינו רוצה שינוי. לשלוח את בן זוגכן, את בתכם או מי שלא יהיה לטיפול מבלי שהוא ירצה את השינוי הזה- הטיפול נידון לכשלון מלכתחילה. המוטיבציה חייבת לנבוע ממשוואה פשוטה. עלינו להרגיש כי המחיר שבעיה זו גובה מאיתנו גבוה מהרווח.עלינו להחליט לוותר על הרווחים המשניים שיש לנו מאותו קושי ואליהם התרגלנו.

הצעד השלישי יהיה לזהות את הרווח שיש לנו מאותה בעיה וכאן החלק הקשה. רוב האנשים יאמרו כי איך יכול להיות שמצוקה כל כך קשה וטורדנית מהווה רווח שאי אפשר לוותר עליו? מי לא ירצה חיים איכותיים ושלווים ויעדיף להתבוסס בביצה של עצמו? אז מסתבר שכולנו, בשלב כזה או אחר של החיים שלנו, מתקשים מאוד להפרד מדפוס התנהגות, קשה ככל שיהיה.

נחזור לאותו זוג שבא ליעוץ. הם מצהירים שהיו רוצים שיחסיהם יזרמו יותר, יהיו נינוחים ומכבדים יותר. הם יוכלו להגיד בקלות כיצד היו רוצים שבן/ בת הזוג ישתנו. אבל זוגיות היא מערכת וכל זינוי בבן או בת הזוג בוודאות תשפיע גם על החצי השני במערכת. לכל אחד מהם יש רווחים משניים מהתנהלות הדברים כפי שהם כעת. שינוי בדפוסי התקשורת, יפנה מקום לדברים שאינם מורגלים בהם יותר: שיחה רגועה, חשיפה אינטימית, צורך לקבל דעתו של האחר (שפעמים רבות משמעה איבוד שליטה על החלטות הקשורות לבית או לילדים). האומנם כל אלו נתפסים על ידי כל אחד מבני הזוג כתוצאות טובות? כשאני צועק חזק, אני לא צריך להקשיב. לאבד שליטה על המוכר, להתמודד עם דברים חדשים ולא מוכרים זה קשה. אין דבר קשה מחוסר ודאות, בכל רמה שהיא. כדי שטיפול יצליח, עלינו להיות מוכנים לכך.