התפתחות גופנית ומינית בגיל ההתבגרות

אחד המאפיינים הבולטים של גיל ההתבגרות הוא השינויים הגופניים הרבים המתרחשים בתקופה זו.

למרות שכמבוגרים היינו שם ועברנו זאת, איכשהוא, כאשר ילדינו מגיעים לבגרות המינית ולגיל ההתבגרות אנחנו נבוכים ומתלבטים. מעבר לכך, כל אדם מתפתח אחרת ולכן גם הילדים שלנו יעברו את הגיל קצת אחרת, יתחילו מאוחר יותר או מוקדם יותר ויושפעו אחרת מאיתנו, בכל זאת הם בני אדם נפרדים ואחרים.

השינויים הגופנים הרבים משפיעים באופן ישיר על נפשו של המתבגר. הוא מתלבט מחדש בדימוי הגוף שלו. אלו המאחרים מאוד או מקדימים מאוד להתפתחות גופנית עשויים לחוש מבויישים ונבוכים בגופם. חלק מהמתבגרים מגלים את גופם המתפתח ונהנים ממנו. חשוב להיות עירניים ולפתח שיח עם המתבגרים המתייחס לתחושותיהם בנוגע להתפתחות הגופנית והמינית שלהם ולשינויים שעוברים.

אצל בנים מתחילה ההתפתחות המינית והגופנית בין גילאים 10-14. התהליך מתחיל בבבלוטת יתרת המוח, כאשר הגוף מתחיל לייצר ולהפריש הורמונים (הורמוני מין- טסטוסטרון ואנדרוסטרון והורמוני גדילה). ההורמונים גורמים לשינויים פיזיולוגיים בגופו של הנער- צמיחה אינטנסיבית של הגוף, התפתחות וגדילה של איבר המין והאשכים, תחילת יצור תאי זרע באשכים, גדילת שיער ערווה באיזור הפין, גדילת שיער באיזור הפנים, בית השחי, ובחזה. בנוסף, מתחיל קולו של הנער להתחלף ולהתעבות.

אצל בנות, מתחיל תהליך ההתבגרות המינית מעט מודם בממוצע מאשר אצל הבנים ומתחיל בסביבות גיל 9. גם אצל הבנות בלות יתרת המוח מתחילה להפריש הורמוני מין (אסטרוגן ופרוגסטרון הנוצרים בשחלה) והורמוני גדילה. הורמונים אלו גורמים לשינויים פיזיולוגיים אצל הנערה- צמיחת השדיים, גדילת שיער ערווה באיזור הפות, גדילת שיער בבית השחי וברגליים ותחילת הופעת הווסת המעידה על הבשלת הביציות ועל הגיעתה של הנערה לגיל פיריון. אצל חלק מהנערות מתחילה בשלב זה גם התרחבות של האגן.

קצב הצמיחה בגיל ההתבגרות משתנה ממתבגר למתבגר אך גם אינו אחיד בין מערכות הגוף השונות. יכול להיווצר פער בין צמיחת השרירים לצמיחת השלד ופער זה ישפיע על הקואורדינציה, על שיווי המשקל ועל המסורבלות המוטורית של המתבגר. מסורבלות זו יכולה להיחוות על ידו כמביכה ולעורר רגשי נחיתות והמתבגר עלול להמנע ממגע ומפעילויות מסויימות ולהסתגר בתוך עצמו. מתבגרים מסויימים ישתמשו במנגנון של השלכה וילעגו לאחרים או ישליכו מבוכתם על תחומי חיים אחרים.

שינויים מהירים אלו מתרחשים לאורך שנים ספורות. יחד עם השינויים הפיזיולוגיים גורמים ההורמונים לשינויים במצב הרוח וגם לתחילת התעוררות הדחף המיני. בהתחשב בכל ההיבטים הרגשיים והחברתים האחרים של גיל זה, השפעתם של ההורמונים של עולמם הפנימי של המתבגרים היא עצומה ומבלבלת.

עליהם לרכוש ידע והבנה של הנורמות החברתיות המסדירות את ההתקשרות הזוגית ואת המגבלות לגבי מה לעשות עם הדחף המיני, עליהם ללמוד לשמור על עצמם ועל גופם אך מכיוון שלא יודעים עדיין בעצמם מה רוצים, הם מבולבלים מהדחפים הגופניים והיצריים שאינם עולים תמיד בקנה אחד עם ההתבגרות והרצונות הרגשיים והחברתיים, שלא לדבר על המסרים שמקבלים מההורים. מתבגרים רבים רוצים להתנסות בכל מה שרק ניתן. הסקרנות מחד והדחפים מאידך, יחד עם ההשוואה החברתית והלחץ החברתי מבאים אותם להתנהגויות מיניות של בדיקה, חקר ולעיתים אף להתנהגות מסוכנת ולא אחראית. מתבגרים רבים מתנסים במגע מיני עם בני מינם. אין זה אומר שהם הומואים או לסביות אלא רק חוקרים את זהותם המינית יחד עם שאר היבטי הזהות שהם מנסים לגבש לעצמם.

ההתפתחות המינית עלולה לעורר רגשות בושה ואשם אצל חלק מהמתבגרים. במיוחד אצל אלו המקדימים להתפתח מינית ואינם יודעים מה לעשות עם הדחפים המיניים המתעוררים אצלם, עם הפנטזיות והמחשבות שיכולות לעורר תחושות אשם קשות. מכיוון והדחפים והעורוות המינית אינה תמיד נשלטת, המתבגרים עלולים לחוש מאויימים וחסרי שליטה מול גופם המתעורר וגורם הם למבוכה רבה. על אחת כמה וכמה אצל בנים אשר עוררותם המינית נראית לעין ועליהם להסתירה כאשר מתעוררת בסיטואציה חברתית. חוויה כזו עשויה לגרום להמנעות ממפגשים חברתיים, התרחקות מבנות המין השני ותחושות אשם כבדות.

עבור הבנות, בגיל ההתבגרות הן מתחילות להבין כי הן מושא פנטזיות ועוררות של הבנים, הן לומדות להיות מודעות למשיכה כלפיהן או אי המשיכה, לסכנות האורבות להן כנשים והצורך לשמור על עצמן מהיריון, מחלות ומהטרדה מינית. שני הקצוות: מחד, העוררות המינית והרצון להינות מהדחפים וההתנסויות הזוגיות ומאידך הרצון לשמור על עצמן, בליווי כל העמדות החברתיות, מאוד מבלבלים אותן ויוצרים תחושות כאוס, כעס ואשמה.

על אף החינוך המיני הנהוג בבית הספר, חלק מהמתבגרים גדלים, אם מבית ואם מאמירות של חברים, בתוך סכימות ודיעות קדומות, אמירות פנימיות בנוגע לנכון או לא נכון בתחום המיניות , אשר מעוות את תפיסתם החברתית והעצמית בכל התחום החברתי מיני. תקשורת פתוחה ויכולת לדבר על הרגשות, כמו גם חינוך מיני נטול הסברים המגיעים ממקום של הסתרה והתחמקות, הם הכרחיים בתהליך של העברת האחריות על חייו של המתבגר לידיו שלו.

חשוב לזכור שההצפה אשר האינטרנט מספק להם הופכת את מה שהצריך פעם תכנון ותהליך (כמו לקנות ירחון פורנו) לזמין, מהיר וקל. הסכנה היא סוג החומרים אליהם חשופים המתבגרים. קיימים היום באינטרנט חומרים קשים ביותר ומסוכנים שרק הצפייה בהם עלולה לגרום לתחושת פולשנות והטרדה מינית. בקלות מדאיגה חושפים אחד בפני השני חומרים אלו לעיתים מתוך רצון לחלוק אך לעיתים גם מתוך קנמה חברתית או הטרדה מבלי לדעת כמה קשה יכולה להיות השפעתם של חומרים אלו. כבר בגיל 11-12 עם טלפון סלולרי מתקדם שולחים נערים צעירים אחד לשני תמונות בבית הספר ושליטתם במחשב וברשתות החברתיות עלולה להיות מסוכנת. חשוב ביותר להשאר על המשמר לגבי התכנים בהן צופים המתבגרים, לדבר איתם על הסכנות הצפונות באינטרנט ובחומרים אלו ולשים על השולחם את הדאגות שלכם ולא לחכות שיעשה מעשה ויהיה מאוחר מדי. הדחפים המיניים וקלילות הדעת המאפיינים את הגיל עלולים להיות פצצת זמן מתקתק ובאחיותם של ההורים לשוחח על זה, לשמור ולהזהיר.

דימוי הגוף, המושג המתייחס לדרך בה המתבגר חווה את גופו, כיצד תופס את מראהו, מה מרגיש כאש מתבונן בעצמו במראה או בעיני רוחו וכיצד מתנהג בכל הקשור לגופו. דימוי הגוף נבנה מילדות בעקבות התנסויות גופניות משפחתיות וחברתיות הקושורת לגוף. דימוי הגוף קשור לדימוי העצמי הכללי. בגיל ההתבגרות, עם כל השינויים הגופניים עוברים המתבגרים שינוי גם בדימוי הגוף שלהם. לחלקם זו הפעם הראשונה שבכלל חושבים על גופן והופכים מודעים לו ולאחרים, במיוחד למתבגרים שעוסקים בספורט או במחול, השינויים הגופניים המשפיעים על היכולות ועל הביצועים הופכים למרכזיים בחייהם. קבוצת השווים מתחילה לחלק את חבריה למושכים יותר ומושכים פחות, יש שאיפה להדמות לדוגמנים המהווים מודלים לחיקוי גם בתחום זה והפערים מתחילים להיות ברורים. במיוחד אצל בנות, אלו המקדימות מאוד להצמיח שדיים הולכות כפופות ומבויישות וחוות לעיתים תגובות לא נעימות כאשר רוכשות את החזיה הראשונה. המאחרות גם כן מנסות להסתיר ומתקשות לפצות חברתית על דופן המאחר להתפתח. בתוך גוף המשתנה כל הזמן קשה מאוד לגבש תפיסת גוף יציבה וחיובית ולכן התקופה של גיל ההתבגרות מאוד לא יציבה. מתבגרים מסויימים המגבשים דימוי גוף שלילי עלולים לפתח הפרעות אכילה שהגורמים להן יכולים להיות נפשיים אך בבסיסן הן הפרעות של עיסוק אובססיבי בתפיסת הגוף. העיסוק בגוף הינו עיסוק מרכזי בחייו של המתבגר. ככל שיגיע לגיל ההתבגרות עם מטען יציב של דימוי עצמי חיובי ותפיסת עצמי טובה יותר, יוכל להתמודד על הלחצים החברתיים מבחוץ ועם השינויים הגופניים מבפנים טוב יותר. דמויות החיקוי אליהן נחשפים בילדותם ובבגרותם בבית משמעותיות ביותר עבור הנער או הנערה. בבית בו יש עיסוק בלתי פוסק בדיאטות, הורים אשר עסוקים ללא הרף בבעיות השמנה, ומביעים חוסר שביעות רצון ממראה הגוף, אין ספק שהדבר ישפיע על המתבגר החווה את השינויים הגופניים. חשוב לאפשר למתבגר להביע את לבטיו לגבי גופו ולהיות מאוד אמינים וישרים לגבי תפיסתכם אותם ולא לזייף מחמאות – דבר אשר ירחיק מאוד את המתבגרים מתחושה שניתן לסמוך על דבריכם.