עקרון השייכות מתפיסה ליישום- מאמר המשך

במאמר קודם כתבתי על תחושת השייכות ומשמעותה לאדם בכלל ולילד בפרט.


הרעיון המדבר על כך שכדי שילד יוכל לתפקד בצורה בריאה במעגלי חייו ( לימודים,חברה ומשפחה) חייב הוא לחוש לא רק שהוא משתייך למשפחה וחברה כי אם חש ומאמין כי הוא שייך ומשמעותי במעגלים אלו.
במאמר זה אפרט כיצד מסייעים לילד לחוש שייך ולבסס את נחיצותו ומשמעותו בביתו, בסביבתו וכך לגבש תפיסה חיובית באשר למקומו ולתרומתו לזולת ולחברה.

קודם לכן חשוב להדגיש כי עקרון השייכות עומד בבסיסה של התפיסה החיובית של הילד, משחר ילדותו מתבונן הילד על השדה החברתי בו הוא מתנסה, באופן בלתי מודע שואל עצמו מה עלי לעשות כדי למצוא מקום? לצורך הדוגמא ילד הנולד למשפחה מבחין כי ישנם תפקידים בבית אשר תפוסים, והילד מסיק כי אין לו סיבה להתאמץ ולהאבק על תפקיד קיים, מכאן שעליו למצא את הדרך להבליט את יחודיתו, כאשר הדבר מתאפשר בצורה חיובית יחוש הילד שייך ובעל משמעות. למעשה לא יצטרך לבזבז מאמץ ומשאבים על מאבק, בעוד כאשר הדרך איננה מונגשת לו יאמץ התנהגויות חדשות בכדי למצוא מקום. התנהגויות אלו מכונות "דרכים מוטעות לתחושת שייכות" דרכים אלו הם בבחינת " עדיף לי שיכעסו עליי מאשר שלא אמצא לי מקום" וכך התנהגויות בלתי חיוביות זוכות לתגובות בלתי חיוביות מה שלעיתים קרובות מייצר קבעון התנהגותי, הילד מגבש לעצמו דימוי שלילי של "הילד הרע" וזהו למעשה מעגל קסמים לא חיובי שמאוד קשה לצאת ממנו.

אם כך כיצד אנו כהורים יכולים לאפשר ולייצר דרך חיובית להשתייך? להלן חמישה עקרונות מרכזיים:

התייחסות אישית- עקרון מנחה השם דגש על המימד האינדיווידואלי של הילד, היחס האישי הוא זה אשר מקנה לילד תחושת משמעות גבוהה ומבססת אצלו את החוויה כי הוא מורגש, חשוב ובעיקר שייך. כיצד מרגיש ילד שמגיע לכיתה עם תספורת חדשה והמורה מבחינה ומיד מתייחסת? בוודאי בעל ערך. כאשר ילד בא הביתה ואמא אומרת " הכנתי את התבשיל האהוב עלייך" אילו הם דוגמאות לייחס אישי אשר גורם לתחות ערך וביטחון באשר למקומי.

ערך- " אני בעל ערך ואני שווה" התחושה היא שאני שווה ערך לאחרים מבוגרים וילדים כאחד. המקום ניתן בעיקר כאשר דעתו של הילד ורצונותיו מקבלים הקשבה ויחס. כאשר ההורים מחליטים להתחדש במכונית חדשה ומתייעצים עם הילד לגבי הצבע שלה, לא משנה מה ייבחר בסוף עצם הרעיון שדעתך חשובה לנו מבססת חוויה בעלת ערך וכבוד לקיומי.

צמיחה גדילה והתפתחות – ההכרה בשלב הפסיכולוגי, ההתנהגותי, הפיזיולוגי והרגשי שכל אחד מהילדים נמצא בו והעידוד שהשלב זוכה לו. כל אחד מהילדים נמצא ברמת מסוגלות בהתאמה לשלב בו נמצא, כאשר הורה מעודד זאת הילד חש כי יש הכרה ביכולותיו מה שמעיד על כך שהוא משמעותי. לדוגמא: ילד הגיע לבשלות כזו שמאפשרת שילך למכולת השכונתית לבדו כאשר ההורה מעודד זאת ומקנה תחושה של סומכים עלייך כי אתה יכול! לדבר זה משמעות גדולה ברצון הילד להמשיך להתפתח כאשר הכיוון הוא תמיד בעד התפתחות.