
איך מגייסים את הילדים לניקיונות הפסח?
צוות על הספה
סמכו עליהם שגם אם הם מדברים ומשחקים תוך כדי, הם הבינו את המשימה ויבצעו אותה. בדרכם שלהם. הם נהנים. לא עדיף? אם לא הצגתם את זה כעונש למה להפוך את זה תוך כדי לעונש? אולי עבורינו נקיונות הם עונש. אבל כל המטרה של דבר הזה היא שלא לעביר להם את התחושה שניקיון שווה עונש.
יש לי זיכרון נעים מאוד מהילדות, איך השבוע של חופשת הלימודים שלפני פסח מוקדש למיון חפצים, ניקיון המגירות, ומציאת אוצרות אבודים. כל שנה, אני וחברותי היינו מחלקות את הימים שלפני החג בתורנות- כל יום אצל חברה אחרת. היינו מגיעות בבוקר, לוקחות הרבה שקיות ניילון, סמרטוטים וקופסא מלאה במי סבון ושוקעות במשך שעות במלאכת הניקיון.
הכיף האמיתי היה להוציא את כל תכולת המגירות, הקופסאות והארונות ולמיין-מה לפח, מה לשמור, ואילו חפצים יעברו חלוקה מחדש בינינו. בתוך מלאכת המיון נמצאו אצל אחת חפצים של השניה, אוצרות קטנים שאבדו, סודות שהוחבאו וזכרונות שנשכחו. כמובן שהמלאכה ארכה שעות והיינו שקועות ימים ארוכים בעבודה הניקיון. לאחר שהכל מוין הגיע הרגע המרענן לטבול ידיים במי הסבון, לקרצף ולנקות ולהחזיר הכל למקום. כל אחת יצאה עם שקית חצפים משלה שתמוין מחדש ביום שלאחר מכן כאשר נגיע אליה. מה שעשה את הימים האלו כל כך נעימים היתה העצמאות שבהם. מלבד קערת פירות או כריכים שהוכנסו באמצע היינו לגמרי עם עצמנו, החלטנו לבד מה לזרוק ומה להשאיר וההסכם היה שדברים גדולים בעלי ערך יכנסו לערימה עליה צריך להתיעץ עם ההורים ועליה עברנו בסוף היום.
מנקודת מבט של אמא, כיום, אני חושבת לעצמי, כמה שעות של שקט היו לאמהות שלנו במהלך הימים האלו. שעות שלא רבתי עם אחיותי, לא שעמם לי. כמה הן הספיקו לעשות בינתיים בבית! הרבה פעמים ניסיתי לגייס את הילדים לנקות ביחד איתי. אבל כאשר הקצב שלהם אינו הקצב שלי, איכות העבודה שלהם אינה בסטנדטים שלי (אחרי הכלל, זה פסח ואין מקום לטעויות) היה שם בעיקר הרבה תסכול. והנה לפני מונח הפתרון. הם יכולים להיות שותפים ולעזור אם נשמור על כמה כללים פשוטים:
האחד, תנו להם להיות המשפיעים בממלכה שלהם. במקום שאנחנו נפלוש לתך הקופסאות שלהם וננסה לשכנע אותם (ללא הישגים בדרך כלל) לזרוק ולהפרד מדברים ובכך לבזבז זמן ואנרגיה מיותרים, תנו להם את האחריות. תנו להם להחליט איך הם עושים את מה שהטלנו עליהם. הציבו להם מטרה- למלא שקית אותה תתרמו למי שאין לו ושקית של דברים שיזרקו כדי לפנות מקום לדברים החדשים שיגיעו השנה. תנו להם לשחק את הניקיונות ולהנות מהם. מעבר לזמן שיפונה לכם לעשות דברים אחרים, מעבר לאנרגיה שתחסך מוויכוחים על מה לזרוק ומה להשאיר, אתם מעבירים מסר שאתם סומכים, מסר של אחריות ואחריות הדדית, ובעיקר מסר שזה החדר שלהם – הבאלאגן שבו כמו הניקיון שיהיה בו.
השני, תנו להם את הזמן. את הטורבו השאירו לתחומי האחריות שלכם. תנו להם לשקוע ולהנות ממה שהם עושים מבלי להאיץ בהם. מבלי לבקש מהם להגביר את הקצב, לדבר פחות או לא לשחק תוך כדי עבודה- סביר להניח שאלו יביאו לויכוחים (שגורמים לבזבוז הזמן שלכם), שיוציאו להם את החשק מכל העניין ויחזיר את כל הסיטואציה לויכוח הקבוע של "הילדים שלא עושים כלום ולא עוזרים בבית מספיק" או "הילדים כפויי הטובה" וכו' וכו'. המנעו מזה. המנעו מזה בכלל. כדי לגייס מישהו לעשות משהו, נזיפה איננה הדרך. מצד שני, בקשת עזרה, הסבר מדוע חשוב לכם שהילדים יקחו חלק, שיחה על עזרה הדדית, ערכים ומשמעות תעשה את העבודה ותשפיע יותר. ילדים שעוזרים בבית הם ילדים שמבינים שהעולם מתנהל באופן בו לכל אחד יש חובות וזכויות, מתוך הבנה שמשפחה תפקידה לסייע אחד לשני ולעשות את חיינו משמעותיים ונעימים יותר.
הכלל השלישי הוא להשתדל להתערב כמה שפחות. אם יש דברים שממש ממש חשוב לכם שישמרו- אמרו את זה מראש. אל תבדקו אותם כל רגע, גם לא תוך העמדת פנים "שרק הבאתי משהו לשתות" ותוך כדי אני גם בודקת מה יש בשקית הזבל. תנו אמון אמיתי כדי שלאחריות שרציתם להעביר תהיה משמעות אמינה.
סמכו עליהם שגם אם הם מדברים ומשחקים תוך כדי, הם הבינו את המשימה ויבצעו אותה. בדרכם שלהם. הם נהנים. לא עדיף? אם לא הצגתם את זה כעונש למה להפוך את זה תוך כדי לעונש? אולי עבורינו נקיונות הם עונש. אבל כל המטרה של דבר הזה היא שלא לעביר להם את התחושה שניקיון שווה עונש.
עם ילדים קטנים יותר, סביר להניח שלא יוכלו להתמודד עם ניקיון של חדר שלם. מן הסתם הם יצטרכו מבוגר אחראי תוך כדי התהליך. אבל ניתן לתת להם "איים" של עצמאות- למיין קופסא אחת לערמות שונות, אחרי שמיינתם ביחד איתם קופסא אחרת. לתת להם לנקות את מטבח הצעצוע ואת כליו בתוך גיגית של מים וסבון באמבטיה. שימור מסורות של תפקידי הילדי בניקיון הפסח רק תגביר את המוטיבציה בשנים שיבואו לקחת חלק במפעל הזה.
וחשוב מאוד שגם תאפשרו להם – אם הזמינו חברים לעזור, ללכת לעזור בבית של החברים בימים האחרים. אי אפשר רק לקחת. הרי אנחנו רוצים שהילדים ילמדו עזרה- אז המסר הזה חייב להיות עקבי גם כשזה פחות נוח לנו.
חג שמח!
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

פסיכולוג קליני ומטפל זוגי
התמחות: חרדה, טראומה, משברים, דריאליזציה, דיכאון, קושי בינאישי, טיפול זוגי, בעיות במיניות, ופיתוח מנהלים. מט
אזור בארץ: רמת גן, גבעתיים, טיפול אונליין
שפה: עברית,אנגלית
אני מאמין בתהליך טיפולי מעורב והדדי המאפשר פיתוח חוסן נפשי, פתיחות רגשית והשגת מטרות אישיות ומקצועיות. עובד עם מבוגרים וכן עם מנ

פסיכותרפיסטית CBT
התמחות: חרדה, פוביה, OCD (מחשבות טורדניות), התמודדות עם משברי חיים, התמודדות עם תקיעות, דימוי עצמי נמוך, דיכ
אזור בארץ: טיפול אונליין בכל הארץ, ראשון לציון, נתניה, רמת גן, תל אביב וגוש דן
שפה: עברית, אנגלית, צרפתית, הולנדית
בטיפולים אני משלבת CBT, פסיכודרמה ומיינדפולנס, וכך הטיפול נעשה ממוקד, מדויק, חוויתי ובדרך כלל קצר מועד. אני מאמינה שהשימוש בהומור

מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך, מטפל פרטני ויועץ להדרכה הורית
התמחות: תואר שני בעבודה סוציאלית מוסמך האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי. בעיות התנהגות של ילדים ונוער. דיכאון ,
אזור בארץ: חיפה
שפה: עברית
המטרה שלי היא ליצור שיתוף פעולה, הבנה משותפת וזיהוי של מוקדי הקושי והכוחות. לא מוותר על המקצועיות והישירות . יוזם תהליכים שהבסיס ש

עובדת סוציאלית קלינית
התמחות: פוסט טראומה, טראומה מורכבת, טראומה מינית, בעיות משפחתיות וזוגיות, התמודדות עם משברי חיים, אימהות, חר
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,אונליין
שפה: עברית
עו''ס קלינית M.S.W, מטפלת במבוגרים בגישה דינאמית אינטגרטיבית וב-EMDR. מומחיות בטיפול בטראומה וטראומה מורכבת, משברי חיים, קושי במער
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
לבסוף בוחרים - בחירת בן זוג וינר שרי
בחירת בן זוג הינה נושא שכול בני האדם באשר הם מתמודדים איתו. בעבר בחירת בן הזוג כביכול היתה פשוטה יותר. למשפחה היה את הכח לבחור על ידי שידוך את בן הזוג ובחירה זו הושפעה מגורמים סביבתיים ומנורמות חברתיות. מעמד המשפחה, מצבם הכלכלי, מצבם של האחים ועוד.
לחוד וביחד השלבים החשובים בטיפול הזוגי דליה אראל פסיכותרפיסטית
השלבים החשובים בטיפול הזוגי הם: אבחנה והערכה. תפקידה של ההערכה הטיפולית הוא : בנית תוכנית טיפולית מתוך התכנים הבעייתיים שאובחנו ,בהתאם לגישתו הטיפולית של המטפל.
מה קורה לילד שלי בבית הספר? הילה שבורון
מה קורה לילד שלי בבית הספר? כמה פעמים ילדיכם קמו בבוקר והתלוננו מיני תלונות כדי לא ללכת לבית הספר? מתי בקשתו של ילד ותחנוניו להשאר בבית הם בדיקת גבולות וחלק ממשהו טבעי ומוכר שהגורם לו הוא רצון להתפנק בבית, ומתי זה סימן אזהרה?
וויסות רגשות וכלים להתמודדות אלעד מיכאלביץ'-סוקר, פסיכולוג חברתי, קואצ'ר לחיים ודוקטורנט לפסיכולוגיה
מתי בפעם אחרונה מישהו הוציא אותך מהכלים? זרק לך מילה לא במקום ונוצרה אצלך סערה רגשית? מתי התעצבנת לא רק על מה שנאמר אלא גם על עצם העובדה שזה הצליח לעצבן אותך ושלא ידעת לווסת את הרגשות שלך כמו שצריך?