חרדת בחינות אצל ילדים ומבוגרים ואיך מתמודדים עמה

עולמנו בנוי כך שכולנו נדרשים להיבחן באופנים שונים במהלך החיים. בדרך כלל כדי להצליח בבחינה יש להתכונן אליה ברצינות, להיות מרוכזים במהלך ביצוע הבחינה וכך להפגין את כישורינו במיטבם. מעצם היותן מעמד בו מצפים מאתנו להוכיח יכולותינו, בחינות כרוכות כמעט תמיד במתח.

החיים המודרניים במאה ה – 21 רצופים בבחינות. יש אינספור סוגי בחינות, עיוניות ומעשיות, בחינות בכתב ובעל פה, בחינות לצרכי קבלה לעבודה, בחינות של יכולות טכניות, בחינות הסמכה (לקבלת רישיון נהיגה למשל) אפילו בחינות להערכת כושר גופני, כישורי ירי ועוד.




ישנם יתרונות למתח הנלווה לרצון שלנו להצליח ולחשש שמא לא יעלה הדבר בידינו. תחושות כאלה מדרבנות אותנו להפשיל שרוולים ולעשות את מה שצריך כדי להשיג תוצאות טובות. אולם יש מי שאצלם לא מדובר ברמה סבירה של מתח, הפחד מהבחינה הופך עז כל כך עד שהוא פוגם משמעותית ביכולת להתמודד עמה בהצלחה. תופעה זו מכונה חרדת בחינות, ישנם גורמים שונים העלולים לעורר אותה והיא עשויה להופיע אצל ילדים ומבוגרים.

בעבר מי שסבלו מחרדת בחינות נאלצו פשוט להתמודד עמה בכוחות עצמם ולהשלים עם כך שהם מתקשים להפגין את מלוא כישוריהם. חשוב לדעת שכיום יש מגוון טיפולים יעילים המסייעים לנטרל את העוקץ של חרדת בחינות ולאפשר למי שנוטים לסבול ממנה להשיג תוצאות המשקפות נכוחה את יכולותיהם.

איך מתמודדים עם חרדת בחינות, והאם ישנה דרך למצות את היכולת על אף החרדה המלווה את המעמד? איך ניתן לזהות שאכן קיימת בעיה וכיצד אפשר להפחית את עוצמות החרדה לקראת בחינה משמעותית? על ההתמודדות עם חרדת בחינות – לפניכם.

כשמתח בריא הופך לחרדה משתקת

כדאי לדעת שחרדת בחינות היא תופעה שכיחה מאוד. למעשה, כמעט כל אחד מאתנו יחווה אירוע של חרדת בחינות מתישהו במהלך חיינו. חרדת בחינות הגורמת פגיעה משמעותית לאורך זמן מופיעה אצל כ- 15% מן האוכלוסייה, בשכיחות שווה בין גברים ונשים, בכל הגילאים (החל מילדים בבית הספר יסודי וכלה בסטודנטים) וללא תלות ביכולת אקדמית.

סימנים שצריכים לעורר חשד שכבר אין מדובר ברמה סבירה של מתח עשויים להיות נפשיים, קוגניטיביים (הכרתיים - מחשבתיים), התנהגותיים וגם פיזיים. מבחינה נפשית עשויים להופיע עצבנות, דכדוך (עד כדי דיכאון ממש) והתקפי חרדה משתקים. מבחינה קוגניטיבית תיפגע היכולת להתרכז, לשנן ולזכור, תהיה הערכת חסר של הסיכוי להצליח (עד כדי הרמת ידיים מראש) ועשויים להתפתח דפוסי התנהגות כגון דחיינות, דילוג על שאלות שנתפסות כ"קשות מדי", הימנעות מבחינות (עד כדי בחירת קריירה שאינה מחייבת לימודים) ועוד. כמו בהתקפי חרדה אחרים גם לחרדת בחינות נלווים לא פעם סימפטומים פיזיים כגון דופק מואץ, הזעה, כאבי ראש, תחושות חום או קור, בחילות, הקאות ועוד. סימפטומים של חרדת בחינות עשויים להופיע בתקופת ההכנה למבחן, לקראת המבחן עצמו, ממש במהלך המבחן או כל שילוב בין מועדים אלה.

טיפול מקצועי בחרדת בחינות

מי שסובלים מחרדת בחינות יכולים לנסות להתמודד עמה בעצמם תוך אימוץ הרגלים המפחיתים את רמת המתח שהם חווים, תרגול מדיטציית מיינדפולנס (קשיבות) למשל, עיסוק בפעילות גופנית, למידה בקבוצה, הימנעות מלמידה ביום שלפני המבחן ובמקום זאת דווקא לנוח, לטייל, ללכת לים וכד'. ישנם גם מגוון של טיפולים היכולים לסייע למי שמעוניינים בפתרון מקיף לטווח ארוך ולמי שסובלים מחרדת בחינות חמורה שגובה מהם מחיר כבד. בין שיטות הטיפול השונות ישנם טיפולים פסיכותרפיים (בשיחה), טיפולי ביו-פידבק, טיפול בהיפנוזה, טיפול בשיטת EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing), דמיון מודרך, NLP (Neuro Linguistic Programming) טיפול תרופתי (תרופות נוגדות חרדה) ועוד. ישנן שיטות המתאימות פחות לילדים ולפעמים צריך לנסות כמה שיטות טיפול עד למציאת זו המניבה תוצאה משביעת רצון. חשוב לבחור מטפל שהינו איש מקצוע מנוסה שכבר סייע לרבים אחרים להתמודד בהצלחה עם חרדת בחינות.