זוגיות בימי קורונה - כיצד נתמודד חלק א'

"הוא לא אבה לראות שהחיכוכים עם אשתו אפשר שיש לתלותם באווירה הדחוסה השוררת בבית, ונוח היה לו לתלותם בעצם טיבם של הנישואין" (גבריאל גרסיה מארקס, אהבה בימי כולרה)

הזוגיות המודרנית מעמידה בפנינו אתגרים מורכבים, גם בימים כתיקונם, ורבים הזוגות שכורעים תחת הנטל המשותף ומתקשים למצוא את הזמן והאנרגיה הדרושים כדי לשמור על תחושת היחד, בתוך העומס היום יומי של ניהול חיי העבודה, הבית והילדים.

משבר הקורונה והשלכותיו הבריאותיות, החברתיות והכלכליות, העצימו לאין ערוך את האתגרים העומדים בפני זוגות בישראל ובעולם כולו והביאו עמם מערכת חדשה של לחצים, חרדות ודאגות קיומיות, כמעט לכל בית.

הסיבות לקשיים שחווים זוגות רבים בתקופת הקורונה

השפעות נפשיות של המצב

בישראל, כמו בעולם כולו, מדווחים גורמי בריאות הנפש על עלייה חדה בהיקף האנשים המדווחים על סימפטומים של חרדה ודכאון ועל ריבוי הפונים לקבלת עזרה ותמיכה נפשית. משהו בסיסי בהנחות היסוד שלנו על החיים התערער בעקבות המשבר ותחושת האיום על הבריאות, על החופש ועל זכויות רבות נוספות שתפסנו כמובנות מאליהן – מובילה, פעמים רבות, להתנהגות קשה ואף הרסנית מול בן או בת הזוג.

סיר לחץ מבעבע

במשך שנים הורגלנו לעבוד במשרד בבוקר, לגדל את הילדים בבית אחר הצהריים ומדי פעם לצאת יחד למסעדה או לחופשה זוגית. בכל יום לבשנו כמה פרסונות שונות ויכולנו לשנות פוזיציה במעבר בין זירות החיים השונות. סגרי הקורונה יצרו מצב חדש ולא מוכר, בו כל המשפחה נמצאת ביחד בבית, כל הזמן, בעוד ההורים מצופים להמשיך ולתפקד בתוך העומס הזה – לעבוד, לדאוג לילדים, לטפל בבית, לנקות, לבשל, לקנות ועוד ועוד. המעבר הטבעי לו היינו רגילים- בין בית לעבודה אפשר "אוורור", מרווח בו יכולנו להיות קצת שונים, לבצע כל תפקיד בזמנים שלו. הסגרים, בהם אנחנו נאלצים להיות בו זמנית בתפקוד מלא של כל הפרסונות והתפקידים שלנו, מחייבים תפקוד בסביבה דחוסה ולחוצה וכך מביאים, לא פעם, לנקודות רתיחה ולהתפרצויות שעלולה להיות להן השפעה שלילית ארוכת טווח על הזוגיות.

כשמנקים את כל הרעש – מה בעצם נשאר?

החיים בעידן שלפני משבר הקורונה היו מלאים בגורמים מסיחי דעת, שלעיתים אפשרו לבני הזוג להתעלם ממוקדי קושי וחיכוך ביניהם או מתחושת קבעון וקפאון בקשר הזוגי. זוגות שנהגו להקיף את עצמם בחברים, לארח, לצאת, לבלות ולנסוע - נאלצו לפתע לחדול מכך בבת אחת, ולחוות את הקשר שלהם כשהוא נקי מכל המסיחים הללו. מה שנחשף לא תמיד מוצא חן בעיניהם ולעיתים נדמה שבקשר עצמו לא נותר הרבה.

כשהכסף לא נכנס בדלת – האהבה בורחת מהחלון

מילים רבות מספור נכתבו על הקשר בין בעיות כלכליות לקשיים בזוגיות ועל האתגר בהתמודדות עם מצוקה כלכלית תוך שמירה על שלמות התא המשפחתי. לצערנו, משבר הקורונה גרם לפגיעה בפרנסתן של מאות אלפי משפחות בישראל וחייב אותן לרדת ברמת החיים אליה הורגלו. הצורך לומר לעיתים לילדים ש"אין כסף" ו"אי אפשר", בשילוב הקושי הקונקרטי להסתדר עם תקציב מצומצם, עלול לגרום לפגיעה בתחושת הערך העצמי והזהות המקצועית של ההורים ולהביא למתחים קשים בזוגיות.

שוני מהותי בדפוסי התמודדות

המבנה הנפשי השונה של אנשים, יוצר אסטרטגיות שונות להתמודדות עם תחושת איום, בעיקר כאשר האיום נחווה כקיומי-הישרדותי. דפוסי ההתמודדות השונים - ולעיתים אף המנוגדים - של בני הזוג, יכולים לפגוע משמעותית באיכות הקשר וביכולתם לפעול כיחידה מאוחדת. כך למשל, הצורך של אחד מבני הזוג לשתות בצימאון כל ידיעה חדשותית ולחפור באינטרנט בחיפוש אחר מידע נוסף על הנגיף עלול להיות מנוגד לצרכים של בן הזוג אשר מרגיש ששטף המידע מאיים עליו ומגביר את חרדתו. הניסיון של כל אחד מבני הזוג להתמודד באמצעות הדפוס המוכר לו, מבלי להבין את הצורך השונה של בן/בת זוגו, עלול להיות הרסני.

מה עושים עם כל האתגרים הללו והאם יש תקווה לאיכות הקשר הזוגי? קראו כאן