טיפול לקהילה הגאה

אפרת ומיכל, זוג לסביות, פנו לטיפול זוגי לאור קשיים שחוו בקשר ורצון לשפר את התקשורת ביניהן, לפני לידת ילדם הראשון. הן חיפשו ומצאו מטפלת רגשית בעלת ניסיון בטיפול בזוגות להט"ב, אשר ידעה לשקף להן כיצד הקשיים הזוגיים שהן חוות, קשורים באופן הדוק בתחושות אשמה ובושה, שהופנמו על ידן במשך השנים, לאחר שחוו דחייה ממשפחתן על רקע נטייתן המינית. תובנה זו, שלא עלתה על דעתן טרום הטיפול, סייעה להן לגלות חמלה זו כלפי זו והקשר ביניהן הלך והתחזק.

מטפלים רבים, מנוסים ככל שיהיו, נתקלים באתגר בבואם לטפל באנשי קהילת הלהט"ב, אם לא ביצעו טיפולים כאלה בעבר.
הסיבות לכך רבות, ובראשן העובדה שהנטייה המינית או הזהות המגדרית משפיעות באופן נרחב על כל תחומי החיים, גם כאשר המטופל לא הגיע לטיפול בגינן, וחברי הקהילה הגאה מתמודדים עם גורמי דחק ייחודיים שאינם מוכרים לציבור ההטרוסקסואלי.

גורמים ייחודיים למצוקה רגשית של חברי הקהילה הגאה

מחקרים שנעשו לאורך השנים מראים באופן עקבי, כי להט"בים נמצאים בסיכון מוגבר למצוקה נפשית, חרדות, דיכאון והתנהגויות פוגעניות כמו הפרעות אכילה, שימוש בסמים, פגיעה עצמית ואף אובדנות.
החוקרים תמימי דעים, כי המקור למצוקה אינו אינהרנטי לנטייה המינית או המגדרית, השונה מהנורמה, אלא ביחס החברתי והממסדי כלפיה.

דחק מיעוטים

קהילת הלהט"ב היא מיעוט, וגם כיום, כאשר מידת הפתיחות כלפי הקהילה גדולה מתמיד, נאלצים חבריה להתמודד לעיתים עם מצבי דחייה, אפליה ולעיתים אף תחושה של איום פיזי. כל להט"ב התמודד בחייו עם הערות פוגעניות וחווה חוסר קבלה. מספיק להסתובב בחצר בי"ס ממוצע בישראל, לשמוע את היקף השימוש במונח "הומו" כקללה, כדי להבין מה עובר על הומו/לסבית צעירים ששומעים את הדברים ומפנימים את האיום ואת תחושת השונות.




חיים שלמים של דריכות ומוכנות לסימנים של היעדר קבלה, דחייה או ניכור – גובים מחיר נפשי ועלולים להביא למצבי דחק ומצוקה נפשית, בהיקף גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

יציאה מהארון – פעם אחר פעם

בניגוד לתפיסה הרווחת, גם לאחר שיתוף המשפחה והסביבה הקרובה בדבר הנטייה המינית או זהות המגדר שאינן נורמטיביות, האדם הלהט"ב נדרש להמשיך "לצאת מהארון" לאורך החיים - בכל סביבת מגורים, מקום עבודה או מעגל חברתי חדשים. מאחר ורוב האנשים הם הטרוסקסואליים, הנחת היסוד של כל אדם חדש בו פוגשים היא הנחה הטרוסקסואלית, וחברי הקהילה הגאה נדרשים לתקן את ההנחה ולהציג עצמם כלהט"בים, כדי למנוע דיסוננס בין התפיסה החברתית לזהות הפנימית, המשמעותית כל כך.

אידיאל יופי בלתי מושג

בקהילה הגאה, בעיקר בקרב הומוסקסואלים, מושם דגש משמעותי על מראה חיצוני, והציפייה החברתית היא לשמירה על אידיאל יופי מסוים (גוף צעיר, חזק, חלק ובריא). באופן טבעי, רוב האנשים מתקשים לעמוד בציפייה זו וחווים לחץ וקושי על רקע זה.

שונים – גם בתוך המשפחה

להט"בים רבים מתמודדים, בשלב כלשהו בחיים, עם בדידות והיעדר מעגלי תמיכה טבעיים. בעוד שדחייה חברתית על רקע מוצא, גזע, דת או תרבות לא קיימת במעגל המשפחתי המיידי של מושא הדחייה, במקרה הלהט"בי, האדם חש שונות בתוך המעגל המיידי שלו ועלול לחוות תחושת בדידות קיצונית על רקע זה. כמעט כל חבר בקהילה הגאה, גדל בתוך משפחה הטרוסקסואלית ובתוך מעגל קרבה מיידית של אנשים הטרוסקסואלים, וניתן בקלות להבין את מידת המצוקה שעלולה להתעורר במצב כזה, בעיקר בגיל הצעיר.

מתי כדאי לגשת לטיפול ולמה חשוב לשים לב

כאשר אדם להט"ב חווה מצוקה רגשית אשר פוגעת באיכות חייו, בין אם מקור המצוקה קשור בנטייה המינית ובין אם לאו, כדי לפנות לטיפול רגשי.
מומלץ לחפש מטפל בעל ניסיון בטיפול בלהט"ב, אשר מכיר את המאפיינים הייחודיים של הקהילה ומבין את השפעתם הפוטנציאלית של מאפיינים אלה, על המצב הנפשי.