פסיכולוג פוסט טראומה - שיטות עבודה נפוצות

רובנו מנהלים חיים שגרתיים מתוך מקום של ביטחון כללי תקין. כאשר מתרחש מצב קשה ומטלטל, הוא יערער גם תחושת הביטחון האישית ועשוי לגרום בהמשך להתפתחות פוסט טראומה – הפרעה שמופיעה בעקבות חשיפה אישית לאירוע בעל סכנה משמעותית, סכנת חיים, פגיעה מינית או פציעה חמורה, בין אם כקורבן ובין אם כעד. פסיכולוג פוסט טראומה יוכל להשיב את איכות חייו של הנפגע.

הפסיכולוג יוכל להקל על שליטתו בסיטואציה ולספק לו כלי התמודדות נחוצים.

סימפטומים אפשריים של פוסט טראומה

פוסט טראומה נגרמת על ידי חוויה או צפייה באירוע קשה, מטלטל, ברוטאלי או טראגי שמותירים מעין "כתם" תודעתי.

מדובר בהפרעה רגשית ונפשית שמלווה במגוון רחב של סימפטומים:

פלאשבקים, חלומות, חזיונות וחוויה מחודשת של אותו האירוע שוב ושוב באמצעים ויזואליים, כאשר בכל תרחיש של האירוע מתלווה אליו גם מועקה או סטרס נפשי, תחושת חרדה, עוררות פיזיולוגית מוגברת, דריכות, אגרסיביות, קשיים בשינה ובריכוז, פניקה והיסטריה מוגברות וכן הלאה.
במצב כזה, האדם הפוסט טראומטי עשוי להימנע מראש מחשיפה לאלמנטים או גירויים שעלולים להזכיר לו את האירוע (למשל הימנעות מנהיגה אחרי תאונת דרכים) וכן להימנע מאנשים, מכרים, חפצים או מקומות שעשויים להזכיר את האירוע הטראומטי (למשל הימנעות מביקור ברחוב שבו שוכן בית קפה שבו הנפגעת והתוקף שלה ישבו בתחילת הערב).



בנוסף מתרחשת ירידה דרסטית במצב רוחו של הנפגע. הוא עשוי לנתק קשר עם חברים ובני משפחה, להימנע מתחביבים ופעילויות שלפני כן אהב לעסוק בהם, נוטה להתרחק ולהתבודד, להימצא בניכור מסוים מהסביבה, להיפגע תזונתית (ירידה בתיאבון) ובתחומים נוספים כמו לימודים, עבודה ומערכות יחסים.

פסיכולוג פוסט טראומה – שיטות עבודה נפוצות

הטיפול בפוסט טראומה מביא בחשבון פגיעה קשה בכל תחומי החיים: קריירה, משפחה, בני זוג, חברים, לימודים ופנאי.

עם השנים נוצרו מודלים טיפוליים שונים להפרעה זו, כאשר ברמת העיקרון אפשר להפריד בין שני סוגי טיפול אפשריים: טיפול פסיכו-דינמי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

טיפול פסיכולוגי דינמי נוצר במטרה לעבד את החוויה הקשה והמשמעותית, כדי שתבטא הקלה בסימפטומים.

מחקרים רבים ובפרט הנחת העבודה המוקדמת בענפי הפסיכולוגיה, הראו שעיבוד החוויה מפחית את השפעתה על הנפגע בסופו של דבר ולכן מדובר בתהליך ארוך, עיקש וממושך.

הטיפול הפסיכודינמי מתאים על אחת כמה וכמה למצבים של פגיעה מתמשכת ובמיוחד בילדות או בגיל ההתבגרות שגרמו לפוסט טראומה, מכיוון שכאן הטיפול הוא לא רק בסימפטומים, כמו למשל פתרונות להפחתה ברמות החרדה, אלא גם בבעיות ביחסים הבינאישיים ובתפיסת החיים וחוויית החיים של הנפגע או הנפגעת.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא למעשה אסכולה טיפולית שלמה שבמסגרתה מתמקדים בנטרול של הסימפטומים הקיימים.

טיפול זה נחשב כיום לנפוץ מאוד בקרב אנשים הסובלים מפוסט טראומה, מכיוון שהוא יוצר דפוסי רגש, חשיבה והתנהגות חדשים, שמחליפים את אלו הישנים.

כך למשל, מישהי שנפגעה מינית בנעוריה וגורסת כעת שגברים הם "עם מסוכן" ולכן נמנעת לא רק מקשרים זוגיים עם גברים, אלא גם מעבודה מול גברים או אינטראקציה כללית עמם.
הטיפול מזהה את דפוסי החשיבה הללו, שלא תמיד בולטים או מובהקים כפי שהבענו בדוגמה המופשטת הזו ומשנה אותם על ידי חשיפה הדרגתית לגירויים שמהם עד כה הוא נמנע, תוך כדי כלים אסטרטגיים להרגעה עצמית ופיתוח הביטחון.

האם אפשר לראות את זה בא?

כבר עשרות שנים שחוקרים מנסים לענות על השאלה, האם אפשר לזהות מראש התפתחות של פוסט טראומה ולמנוע אותם. ובכן, ישנן מחלות כמו הפרעה דו-קוטבית למשל, שבהן חוקרים כן השיגו פריצת דרך לפיה בדיקות גנטיות מסוימות מנבאות נטייה נמוכה או אפסית למחלה ולכן לטפל בה באופן מניעתי.

ויחד עם זאת, מדובר בבדיקות יקרות שאינן נמצאות בשימוש תדיר ולכן לא נמצאות בהישג ידם של רוב האנשים.

החיזוי האפשרי לפוסט טראומה התקבל במחקר שבמסגרתו נערך שיתוף פעולה בין צוות המחקר לחניכי קורס פרמדיקים במשך שנתיים.

החוקרים נפגשו עם הצוערים בשבוע הראשון לקורס והעבירו ביניהם שאלון לגבי צורת חשיבתם, ההתמודדות האישית עם קשיים, תפיסת העצמיות ועוד.

הקשר חודש אחת לארבעה חודשים במשך שנתיים במטרה לבדוק האם קיימים סימנים מוקדמים לפוסט טראומה או דיכאון.

המחקר אכן מצא שחשיבה חוזרת ונשנית לגבי אירועים מטלטלים ומלחיצים שנחוו בעבר מנבאת פוסט טראומה וגורמת גם להפרעה בשינה, ירידה באיכות החיים והיעדרות ממושכת מהעבודה.

המחלה "שקופה", אבל הסובל ממנה לא שקוף

אייל שירת ביחידה מובחרת עד לשנת 1996 והיה עד להריגתו של חברו הטוב שפעל לצידו במבצע הצבאי שאליו יצאו יחד.

המוות של אותו חבר גרם לאייל לעבור תקופה שחורה ואיומה: הוא חלם פעם אחרי פעם על אירוע המוות, התעורר או התנער בפאניקה מכל רחש קל שהזכיר לו את רחשי אותו הקרב והוא הביע תחושות אשמה לגבי העובדה שחברו מת והוא נותר בחיים.

אייל נהג לשחזר במוחו פעם אחר פעם את הקרב ולחשוב כיצד יכול היה לפעול בדרך אחרת. הוא האמין שמכיוון שהלך פיזית אחרי חברו וכך הוא זה שנהרג, הוא היה צריך להתעקש לעבור קדימה.

הוא הפך לאדם דרוך, עצבני ומתפרץ וכשהשתחרר כעבור כמה חודשים, הסתגר בביתו ונמנע ממפגש עם חברים, מטיסה לטיול שאחרי צבא, ממסיבת שחרור או זוגיות.

הוא נכשל פעם אחר פעם בראיונות עבודה מכיוון שהפגין עצבנות ומתח רבים והתחיל לקשר בין מצבים פשוטים לבין אותו קרב: אזעקה של רכב, יללת חתול, מילה בערבית.

כל אלו גרמו לו להסתגר עוד יותר בביתו עד כדי תחושה של "קיפאון בזמן" מבחינתו.

במהלך עשור שלם הוא לא החזיק עבודה למעלה מחודש, לא יצר תחומי עניין או קשרים והמשיך לשחזר שוב ושוב את האירוע במוחו.
אם אייל היה בחור צעיר שבימים אלה היה משרת, סוגיית הפוסט טראומה ודרכי הטיפול בה כבר היו נפוצות עבורו ועבור משפחתו יותר והוא היה זוכה לטפל בהפרעה ולשקם את חייו במועד מוקדם יותר, מבלי שיחלוף מחייו עשור שלם ועתיר סבל.

כיום אפשר וחשוב מאוד לטפל בהפרעת פוסט טראומה ולגשת לפסיכולוג או פסיכולוגית מתאימים כדי לעשות זאת.

כיום פוסט טראומה מתוארת כמחלה או הפרעה שכיחה מאוד במאה ה-21 והיא מתעוררת הן בקרב גברים והן בקרב נשים מכל המגזרים ומכל הגילאים.

היא מוגדרת גם כ"מחלה שקופה", שבה הפציעה והגריעה מאיכות החיים איננה ניכרת לעין ולכן חשוב להישאר ערניים לסוגיה ולהימנע מחוסר טיפול.

חשוב לזכור שלפוסט טראומה פנים רבות והיא מרימה את ראשה במגוון רחב של אופנים, סיטואציות ומועדים.

היא סובבת סביב חוויה של האירוע הטראומטי והזיכרון ממנו ולכן במסגרת הטיפול ייערך דיון על האירוע עצמו, אך גם על דפוסי החשיבה שנובעים ממנו והגיוני שצריך לטפל גם בהם.

סובלים מפוסט טראומה? פנו לעזרה

אתר על הספה מספק מענה מקצועי, נגיש וזמין בכל עת למגוון סוגיות מעולמות הפסיכולוגיה.

באתר תוכלו למצוא אנשי מקצוע מעולמות הטיפול והפסיכולוגיה, המסייעים במציאת העזרה המקצועית הנכונה עבורכם. בחרו פסיכולוג פוסט טראומה המתאים לכם, וצרו עימו קשר.