דיכאון אחרי לידה

דיכאון הוא מצב נפשי מתמשך של ירידה במצב הרוח, שקיעה לתוך עצבות, דכדוך, מלנכוליה וייאוש עמוקים ואיבוד עניין והנאה ברוב תחומי החיים. מצב זה כאשר הוא מתמשך, עשוי לשבש את כל תפקודי החיים (אכילה, שינה או עבודה).

אנשים הלוקים בדיכאון מתארים תחושה של רגשות שליליים, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (מאמינים שהזולת לא אוהב, לא מעריך אותם ולא חפץ בקרבתם). אנשים הלוקים בדיכאון חווים לרוב ביקורת מן הסביבה על כי אינם מתארגנים להתגבר על הקושי. ביקורת זו נובעת מחוסר הבנת הבעיה והיא אף מעצימה את הקושי בכך שמהווה עוד מקור לאכזבה ולמחשבות ביקורתיות כלפי העצמי. דיכאון קליני, שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר. מדובר בתקופה בת שבועיים לפחות של ירידה קשה במצב הרוח. בדיכאון קליני תחושות אלו חורגות מכל פרופורציה של סיבה או גורם חיצוני. אנשים מדוכאים חשים חסרי אונים וחסרי תקווה, ומאשימים את עצמם בתחושות אלו.

בחיי כולנו מתרחשים אירועים שעלולים להביא לעצבות, אבל בניגוד לאנשים שאינם דיכאוניים, הסובלים מדיכאון קליני אינם מסוגלים להתמודד עם אירועים אלו ולהמשיך לתפקד.


עצבות אינה בהכרח הרגש הדומיננטי אצל האדם הדיכאוני. חוויית דיכאון כוללת לעיתים גם תחושת רדימות או ריקנות, או לעתים חוסר תחושה כלל. האדם הדיכאוני בדרך כלל מאבד את יכולתו ליהנות מכל הסובב אותו.

דיכאון נע בטווח שבין הפרעה קלה וקצרה לבין הפרעה ממושכת וחמורה, ואפילו מסכנת חיים.

מאפיינים כלליים של דיכאון:

מצב רוח ירוד רוב היום, כמעט כל יום, הפחתת פעילות, ירידה משמעותית באנרגיה ובהנאה שהיו קודם תקינים. פגיעה בתפקודים שונים (חברתי, תעסוקתי וכדומה). כמו כן חלק או כל הסימפטומים הבאים: ירידה בריכוז ובקשב וביכולות החשיבה, ירידה בהערכה ובביטחון העצמי, חשיבה שלילית ופסימית, הפרעות בתיאבון (ירידה משמעותית במשקל ללא התכוונות לדיאטה או הגברה של תיאבון) ובשינה. אי שקט מוטורי או פסיביות וכבדות מוטורית, מחשבות חוזרות על מוות או מחשבות אובדניות.

הגדרת דיכאון על פי ה השיטה האמריקנית (DSM-IV )

על מנת לאבחן הפרעת דיכאון – לפחות חמישה סימפטומים מהנ"ל צריכים להופיע במשך תקופה של שבועיים לפחות ומייצגים שינוי ממצב קודם. לפחות אחד מהסימפטומים צריך להיות- מצב רוח דכאוני או אובדן עניין והנאה.

1. מצב רוח ירוד ומדוכא רוב היום כמעט כל יום לפי דיווח סובייקטיבי או תצפית של אחרים. אצל ילדים יכול להופיע מצב רוח עצבני.
2. ירידה משמעותית בעניין או בהנאה כמעט מכל פעולות היום יום.
3. הפרעות בתיאבון ובהרגלי אכילה: אובדן משקל משמעותי (מבלי כוונות להוריד במשקל או דיאטה) או עלייה במשקל ותיאבון מוגבר.
4. הפרעות בשינה- קושי להירדם, נדודי שינה, או שינה מרובה ועייפות.
5. פיגור פסיכומוטורי או חרדה כמעט בכל יום.
6. עייפות או אובדן אנרגיה ברמה יום יומית.
7. תחושת חוסר ערך, עודף רגשות אשמה.
8. ירידה ביכולת החשיבה והריכוז לעיתים באה לידי ביטוי בחוסר החלטיות.
9. מחשבות חוזרות על מוות, על אובדנות ללא תכנית ברורה, או ניסיון התאבדות.

דיכאון יכול להופיע ברמות חומרה שונות. מדיכאון קל ועד עמוק בו אנשים יתקשו לצאת מהמיטה או מהבית, לא ידברו ולא יתקשרו עם סביבתם, אינם אוכלים ושותים עד לכדי הזדקקות לטיפול רפואי.

דיכאון אחרי לידה

רוב הנשים מגיעות לרגע הלידה מלוות בסיפורים על ההורמונים הפורצים ברגע הלידה ומביאים את היולדת לידי התאהבות גדולה בתינוק הנולד ובהצפה של תחושת אושר עילאית כמוה לא הרגישה מעולם.

האמת היא שהרבה מאוד נשים לא מרגישות הצפה של אושר וחלקן גם לא מתאהבות מיד בתינוק. וזה די הגיוני. התאהבות היא תהליך הכרוך בהיכרות. התינוק הרך אשר בא לעולם ולו ציפתה כל כך האם, נכנס לחייה ובהינף שניה משנה את עולמה ואת כל מה שידעה על עצמה על יכולותיה. כאשר מדובר בתינוק ראשון זה כמובן קיצוני הרבה יותר. מצבי העייפות, ההורמונים, התלות האדירה והיעלמות חופש התנועה הם עוצמתיים לא פחות מהתוספת החדשה למשפחה.

פעמים רבות נשים מרגישות מאוד אשמות על תחושות אלו וכאשר מגיע הbaby blues לאחר שלושה ימים או "תוגת האמהות" רגשות האשם על תחושות אלו מעצימות את העצב העמוק המחלחל פנימה. מדווח על שישים אחוזים מהיולדות החוות את תוגת האמהות. יתכן וסביר שהאחוזים גדולים יותר אבל נשים רבות לא מרגישות לגיטימציה לדווח על כך.

לקריאה נוספת על דיכאון אחרי לידה

דיכאון אצל צעירים

מחקרים מראים כי כ 5% מבני הנוער סובלים מהפרעת דיכאון.למרות שאין מספרים מדוייקים, כנראה לכ 2% מילדים בגילאים צעירים יותר או מבוגרים יותר. הפרעת דיכאון מופיעה בכל שכבות האוכלוסיה מכל סוגי רקע סוציואקונומי.

לצעירים הסובלים מדיכאון סיכויים טובים יותר להחלים. כ80% מבני הנוער אשר אובחנו כסובלים מדיכאון, שנתיים לאחר האבחון הדיכאון נעלם. חשוב לזכור ששנתיים מחיי מתבגר הן זמן ארוך ומשמעותי מאוד. עדין יכול הדיכאון לחזור באפיזודות חוזרות ולרוב במרווחים קבועים.

סימפטומים העשויים להצביע על דיכאון אצל בני נוער- ירידה בתפקוד בבית הספר, דאגנות יתר, עצבנות וכעס.

סיבות לדיכאון

המחקר העוסק בגורמים לדיכאון אינו יודע להצביע על גורמים ספציפיים אבל התמונה המסתמנת היא כי דיכאון הוא תוצאה של גורמים גנטיים בשילוב עם אירועי חיים קשים. לילד הגדל במשפחה בה הורים אחים או דודים הסובלים מדיכאון יש סיכוי גבוה יותר לפתח דיכאון אם בשל מרכיב גנטי ואם בשל "התנהגות נלמדת" של התמודדות עם משברים. ילדים להם פגיעה גנטית הגורמת לדיכאון לא בהכרח יפתחו דיכאון. גורמים מגנים כמו יחסים בטוחים עם ההורים (התקשרות), בטחון עצמי ירוד וכדומה עשויים לעזור במניעה. לעומת זאת, ילדים החווים אובדנים ומשברים או נמצאים בסביבת הורים בעלי הפרעה נפשית, התמכרות וכדומה ונושאים את הפגיעה הגנטית, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת דיכאון.

ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז הם בעלי סיכון גבוה יותר להפרעת דיכאון בעיקר בשל חוויות כישלון ודחיה מצד הסביבה והחברים.

טיפול ודרכי התמודדות עם דיכאון / טיפול בחרדה

דיכאון הינה אבחנה מורכבת לטיפול. מטפלים רבים יעידו כי הדיכאון ידוע באתגרים הטיפוליים המציב בפני אנשי המקצוע בני המשפחה והסביבה המקיפה את האדם הסובל מדיכאון. יש לכך כמה סיבות. ראשית, אחד ממפייני הדיכאון המרכזיים קשור לחוסר במוטיבציה ואיבוד עניין. מכיון שכך, הסובלים מדיכאון הינם חסרי מוטיבציה וכוחות להיעזור ולשנות את מצבם. גם אם יוכלו לומר כי רוצים להרגיש טוב, אינם מצליחים לאסוף כוחות או רצון לעשות משהו שעשוי לשנות את המצב. שנית, מטפלים רבים מדווחים כי הדיכאון לעיתים כה חזק עד כי המטפל היושב מול מטופל הסובל מדיכאון מרגיש את הכבדות, את ההרגשה "השחורה" המציפה את החדר ומועברת אליו. תחושה דומה יכולים לתאר לעיתים הורים לצעיר הסובל מדיכאון.

טיפול בחרדה הוא תהליך מורכב ובכל זאת, ניתן לטפל בדיכאון. אין טיפול יחיד לדיכאון ומחקרים מוכיחים כי שילוב של מספר סוגי טיפול, שילוב של טיפול תרופתי וטיפול נפשי הוא בדרך כלל היעיל ביותר.

פסיכותרפיה / טיפול פסיכולוגי - מחקרים מראים כי הקשר הנוצר בין המטופל (במיוחד אצל צעירים) למטפל הנפשי (מערכת היחסים הטיפולית) הוא חשוב לפחות אם לא יותר מסוג הטיפול הנפשי או הגישה הטיפולית. המשמעות היא כי חשוב שהאדם ירגיש טוב ונוח עם המטפל. ללא יצירת קשר טיפולי טוב אפקטיביות הטיפול תרד. טיפול נפשי יכול להיות גם טיפול בהבעה ויצירה כאשר המטפל בוא בעל ניסיון וידע בהפרעה זו.

טיפול בחרדה בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי- הוא גישה בפסיכולוגיה אשר הוכחה כיעילה לטיפול בדיכאון. הסובלים מדיכאון קל יפיקו ממנה יותר, לאלו אשר אובחנו כסובלים מדיכאון עמוק, נהוג להתחיל בגישה התנהגותית יותר ולאחר מכן להשתמש בטכניקות קוגניטיביות.

הדרכת הורים – כאשר המאובחן כסובל מדיכאון הוא נער או צעיר- הטיפול צריך לשלב הדרכה של ההורים על ידי הפסיכותרפיסט המטפל. תמיכת ההורים היא קריטית להצלחת הטיפול ועל ההורים לדעת מה בנם/ בתם צריכים מהם.

טיפול / תרפיה משפחתית - על פי הגישה המערכתית כל שינוי החל באחד מחלקי המערכת, ישפיע בהכרח גם על כל חלקיה האחרים. מכאן, חבר משפחה הלוקה בדיכאון, משפיע על כל בני המשפחה ויש לתת לכך את הדעת בבניית המערך הטיפולי. מעבר לכך, טיפול משפחתי מוריד את עוצמת ה IP (החולה המזוהה) ואת האחריות על בן המשפחה הסובל מדיכאון ומקל עליו בדרך להחלמה. הסובל מדיכאון מרגיש את עוצמת התמיכה בהתגייסות של כל בני המשפחה לטיפול.

טיפול קבוצתי- ישנן קבוצות טיפוליות המונחות על ידי פסיכותרפיסט מוסמך לטיפול קבוצתי. הטיפול הקבוצתי מהווה גם קובצת תמיכה והתיחסות. לצעירים הטיפול הקבוצתי נמצא יעיל יותר ליפול בהפרעות דיכאון.

טיפול תרופתי בדיכאון- על מנת להיעזר בתרופות יש לפנות לפסיכיאטר. חשוב לדעת כי לטיפול תרופתי בנוער או בבעלי נכות התפתחותית צריך פסיכיאטר המתמחה בכך. השימוש בתרופות יעיל יותר כאשר משולב בפסיכותרפיה. השימוש בתרופות הוא בדרך כלל לתקופה ארוכה וחייב להיות מלווה במעקב של הפסיכאטר. מציאת המינון וסוג התרופה הוא תהליך שעשוי לקחת זמן כמו גם זמן ההשפעה של התרופה (מספר שבועות). בדרך כלל נוהגים להשתמש בתרופות מסוג SSRI- תרופות המשפיעות על מסלול הסרטונין במוח. לתרופות פיכיאטריות עשויות להיות תופעות לואי וחשוב לברר מה הן.

אשפוז פסיכיאטרי- אשפוז הינה לרוב החלופה האחרונה ויעשה בה שימוש כאשר יש סבירות גבוהה של ניסיון התאבדות או כאשר מצבו של הסובל מדיכאון כה חמור עד כי אינו אוכל או שותה ועלול לפגוע בבריאותו ולגרום נזקים ארוכי טווח. כמו כן אשפוז פסיכיאטרי יכול לעלות על הפרק כאשר הדיכאון משולב עם מאפיינים פסיכוטיים. קיימות היום חלופות לאשפוז. אלו הן מסגרות תומכות ומכילות שמטרתן לספק את ההגנה אך למנוע ממטופלים לפתח מסלול של אשפוזים חוזרים. חלופות אלו יכולות להיות מסגרות יום לטיפול אמבולטורי או מסגרות הכוללת תנאי פנימיה.

השירות הציבורי- משרד בריאות וקופות החולים מעמידות שירותי בריאות הנפש ובהן פיסכיאטרים, קבוצות טיפוליות, טיפולי פסיכותרפיה, ועוד.

מקורות:

פיצפטריק, ק. ושארי, ג. (2009). התמודדות עם דיכאון של צעירים- מדריך להורים.הוצאת "אח", ישראל.

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה