על הספה - פורומי מומחים

פורום דיכאון

סיוע לחבר מתעוור

פורום דיכאון

פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת פורום דיכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
נסיון רב בטיפול בדיכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.


דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דיכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.




שאלה:  סיוע לחבר מתעוור  -  (ליאור)


שלום רב, יש לי חבר טוב בן 38 כבר מספר שנים, חייו היו קשים מאד, בגיל 18 גילו אצלו מחלת ניוון רשתית שמביאה להדרדרות איטית בשדה הראייה, כיום הוא רואה מעט מאד. בנוסף הוא הומו. הוא מעולם לא קיבל תמיכה אמיתית ממשפחתו, שהתנכרה ופגעה בו בצורות שונות, הוא חי לבד והצליח לאחרונה למצוא עבודה. הוא מרגיש שהדבר היחיד שיעניק לו משמעות בחיים היא הורות משותפת, מאחר והוא חש ניכור גדול מהקהילה הלהטב"ית ונסיונותיו למצוא בן זוג לא צלחו. כאשר הוא נפגש עם נשים לצורך מימוש הורות משותפת הוא לרוב נתקל בטענה כי בשל חוסר יכולתו לנהוג ברכב יהיה קשה לנהל איתו הורות, לאחרונה פגש מישהי שהסכימה להורות משותפת רק בתנאי שיעבור לעיר אחרת, מאחר ומעבר לעיר הזו קשה מאד עבורו הוא אמר שיוותר ושהוא בתהליך של "אבל" על כך שאינו יכול להיות אבא, לפני מספר ימים סיפר לי על תחושותיו הקשות, שהוא מרגיש שהיה מוטב לו לא היה נולד, ושיש לו מחשבות לסיים את חייו. מלבד תמיכה רגשית מעולם לא הצלחתי באמת לעודד את רוחו, בשיחות עלה השם של העובדת הסוציאלית שליוותה אותו בתקופה של ההסתגלות למגבלה בראייה, מאז שנותק הקשר לפני כחצי שנה אני חושב שזה השפיע עליו לרעה, בכל מקרה לאור דבריו הקשים, האם נכון יהיה לפנות למטפלת שלו לשעבר ולעדכן אותה על מצבו? אודה לכל עצה בעניין, תודה רבה ליאור

תשובה:  סיוע לחבר מתעוור - (הלה רובין מי-טל)


שלום ליאור, אכן נשמע שחברך עובר דברים לא פשוטים, ואפשר להבין את דאגתך אליו. להיות שם בשבילו, ללוות אותו ולתמוך רגשית זה טוב וחשוב, גם אם הקושי ממשיך. הייתי ממליצה לשתף אותו בזה שאתה דואג וחושב שכדאי שיחזור לטיפול, ובמידת הצורך לסייע לו בפניה לעובדת הסוציאלית. אם הטיפול עזר לו בעבר, אני מקווה שזה יגרום לו לרצות ללכת שוב גם הפעם. שיהיה בהצלחה!
 X