שאלה: ילד בן שנה ו 9 חודש - תשומת לב יתרה - (דני)
יובל הוא ילד חיובי ושמח כמעט בן שנתיים. כשהוא נמצא אצלנו כנכד או אצל הוריו . הדרישה לשחק איתו או להתיחס אליו לא מפסיקה לרגע .הוא ממש דורש תשומי . ואנחנו כרגע מספקים את הדרישה (גם רוצים ואוהבים). אנחנו משחקים איתו מדברים איתו מספרים סיפורים . אבל הבעיה שזה מתיש ונראה קצת מוגזם. הייתי מצפה שידע גם להעסיק את עצמו לבד לפחות לפרק זמן כלשהו.אפילו 10 דקות.
אם מדברים לא אליו או עושים משהו שאינו איתו אז הוא מתחיל לזרוק חפצים למשוך תשומי. או ניגש אליך ומחבק חזק או קורא לך סבא סבא וכדומה.
זה קורה גם עם ההורים
מה עושים איך מתנהלים נכון ?
בברכה סבא דני
תשובה: ילד בן שנה ו 9 חודש - תשומת לב יתרה - (אירית רוזנפלד אשר)
היי דני,
גבולות ...ועקביות
לאור הסוגייה שהעלת בפורום, חשוב שכבר בשלב הזה לשקף לו את הצורך של האחר. לדוגמה לומר משהו כמו: "אני מבין שאתה רוצה.... אך כרגע סבא....." ולחזור אחר המסר כמה פעמים(להתעקש). כמו כדי לתחום לו את הזמנים ( באופן מוחשי כמובן). לדוגמה: "אנחנו נקרא כעת את הסיפור וברגע שנסיים את הסיפור סבא..... ואתה תשחק ב....".
בנוגע ליכולת להעסיק את עצמו זה צריך עבודה בשלבים ובד בבד לעלות, בהדרגה את טווח הזמן( להתחיל ממש בקטן) כשאתם נמצאים כמתווכים ברקע( לא שותפים במשחק/ פעילות). בעניין זה שווה לשקול שיתוף פעולה עם המסגרת החינוכית של הילד.
אין ספק שמדובר בתהליך שמצריך סבלנות רבה וכמובן אמונה בדרך, וזו בדיוק העת להתחיל.
בהצלחה
אירית
