שאלה: מכוניות ומשאיות וכל מה שקשור לזה - (ריקי)
שלום, הבן שלי קרוב לגיל 4 ומכור למשאיות מכוניות וכל מה שקושר לזה. כל פעם שהןא ילד עם טרקטור/מכונית/ משאית בידיים, לא משנה איפה נהיה בקניון בים או בפארק הוא שוכח כל מה שתיכננו והוא הולך לבקש מהילד/ה לשחק איתו רק בשביל הצעצוע, ואם היא או הוא לא רוצה הןא בוכה בכי גדול. הןא לא מוכן לוותר, לא שומע את הקולנו (ההורים), הוא מתעצבן כשמנסים להסיבר לו שזה לא שלנו וכרגע אנחנו לא יכולים יש לנו תוכניות, הוא פתאום לא רוצה כלום, גם כל מה שהוא מאוד מאוד אוהב כגון גלישה, שוקולד, המכוניות שלו. כלום! אין עם מי לדבר וצרחות וצעקות עד שהוא משחק עם אותו ילד ובמכונית שלו. פעם אחת היינו בקניון, ראה ילד עם מכונית ביד במשחקי. כלשהי, והוא כל כך שמח, לקח ךי את היד ומשך אותי לבוא איתו לשלק עם הילד, אבל לצערי הרב מאוד חחחח אותו ילד עזב בדיוק עם אמו למקום אחר. הבן שלי התחיל לצרוח ולבכות כאילו זו הייתה המכונית שלו!
1- מה אני עושה במקרים כאלו, כל הזמן צנסים להסביר לו,זה קשוח ולא נעים מהסביבה.
2- בקשר לאותו נושא:
מגיל 0 ניסינו להקביל מסכים. לא מעוניינים שיהיה טבלט וכו....אבל כן , הוא רואה טלוויזיה בדרך אחרי הגן איזו שעה. אבל הוא כל הזמן מבקש לראות כבריות ומשאיות ביוטיוב, סרטטנים לילדים, ואני נכד כל יום אבל לפעמים זה פשוט בלתי פוסק, הוא מנדנד ובוכה אם אני לא מרשה ךו. כבר לא יודעת אם זה יוב או רע, אם זה כזה נורא שיראה קצת כבאיות בטלפון. עד כה גם לא רציתי שיחזיק ויחליף הוא לבד בטלפון, וזה מטורף פעם אחת הספיק בשביל להיות מכור, ובשביל ללמוד . הילדים האלה בדור הזה חכמים כל כך ! לא אוהבת את זה, כי הטכנולוגיה דיי הורסת אותנו. אז מגבילה אותו בחצי שעה גג בטלפון, ואתמול אצרתי לו באוטו אוקיי תראה בטלפון אבל זה במקטם הטלוויזיה בבית
. אשמח לעזרה בנושא.
3- גם בבית אוהב רק לשחק במכוניות ובמשאיות, רק בשבת הוא עושה פאזלים, משחקי זיכרון עם חיות , אבל קצת קשה להושמב אותו בבית יותר מחמש דקות לצייר או דבר בסגנון. הוא אוהב תכלס הכל אבל לכמה דק, ולעומת זאת עם המכוניות ומשאיות יכול לשחק מלא זמן !!! האם זה בסדר לזרום ולתת לו לשחק רק עם זה? כל הזמן?
אשמח לעזרה תודה!
תשובה: מכוניות ומשאיות וכל מה שקשור לזה - (אירית רוזנפלד אשר)
ריקי שלום,
אתחיל משאלתך הראשונה- אז במקרה הזה את לגמרי צודקת וזה אכן סיטואציה קשוחה. אך נראה שלכם אין כל ברירה אחרת אלא לשקף לבנכם את "עקרון המציאות"- שהצעצוע לא שלו והוא לא יוכל לשחק עימו. בנוסף יש לקחת בחשבון שיהיו מקרים שבהם תצטרכו לוותר על התוכניות ולחזור עימו הביתה( באמת לעשות זאת לא רק איומים) כשהמסר הוא "אינך יכול להתנהג כך" (השידולים מיותרים במקרה דלהלן). לגבי תחושת האי נעימות, עם כל הכבוד, יש לכם כאן משימה /מטרה חינוכית חשובה יותר.
לגבי הסוגייה השנייה, יש לזכור שזה דור שחייו מתנהלים ויתנהלו דרך המדיה , השאלה היא איך אתם כהורים שמים גבולות כדי ליצור איזון נכון ומותאם, וניכר שאתם עושים זאת.
בהקשר האחרון- אכן טבעי שלילד יש תחום עניין משלו וגם כאן ישנה שאלה של איזון. בהחלט אפשר לגייס את תחום העניין לטובת שאר הדברים לדוגמה פאזל או יצירה בנושא של תחבורה. הייתי ממליצה באופן הדרגתי לעלות כל פעם את זמן של הפעילויות האחרות ( מחמש דקות לשש דקות וכן הלאה) . מעבר לכך חשוב בהקשר זה, לעבוד בשיתוף פעולה עם הצוות החינוכי בגן.
בהצלחה
אירית
