על הספה - פורומי מומחים

פורום היריון ולידה

התמודדות עם ילדה שלא מרגישה טוב

פורום היריון ולידה

פורום אמהות, היריון ולידה מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
מטפלת בעלת ניסיון רב במבוגרים ובבוגרים צעירים. עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית פורום אמהות, היריון ולידה
בשילוב גוף נפש ורוח, אמא לשלושה.


להיות אמא- פירושו כניסה לעולם רחב, אינסופי, של התמודדויות ומורכבויות. זוהי רכבת הרים רגשית בה אנו נעות במהירות בין רגעים של אושר, סיפוק עילאי, אהבה בעוצמה לא מוכרת ומשמעות קיומית ובין רגעים רבים של אי שקט, קונפליקטים, חוסר שליטה ופחד. המעבר בין תחושת הביטחון לבין הספק יכול להיות חד ומטלטל.

להיות אמא - פירושו מפגש מחודש עם הילדות שבנו, הילדות שבתוכנו- הניבטות אלינו מעיני הילדים שלנו ומתוך הקשר שאנו בונות עימם. זהו מפגש ייחודי ומרגש עם מי שהיינו ומי שעודנו, ולא פעם זהו מפגש המעורר חרדה ושאלות שאנו מפנות כלפי עצמנו- האם אני האם שקיוויתי להיות? האם ומתי אני פועלת כשם שאימי נהגה כלפיי?

פורום זה נועד לכן, אימהות ונשים חשובות, במטרה ללוות, לסייע ולעודד אתכן במסע האימהות, להיות אוזן קשבת וחושבת ביחד איתכן. רבות נכתב, נאמר ונשאל על מה הילד צריך. אבל כאן תישאל קודם לכן השאלה- מה אני, אמא, צריכה? וברור לכולנו כי כאשר אנחנו רגועות וברורות לעצמנו- גם לילדים שלנו ולמשפחות שלנו קל יותר.

אני מזמינה אתכן לשתף, להתלבט ולהתייעץ על כל נושא אישי המעסיק אתכן, ומאמינה כי בכוחן של התמיכה וההכוונה לאפשר לכן למצוא את הדרך הנכונה עבורכן.


שאלה:  התמודדות עם ילדה שלא מרגישה טוב  -  (עומר)


שלום, אני אמא לתינוקת בת 11 חודשים. ילדה ראשונה ומהממת. הכנסתי אותה למטפלת עם 5 ילדים נוספים בגיל חצי שנה. כמו כולם, גם היא נדבקת בוירוסים ובמחלות ויראליות למיניהן. העניין הוא שכל פעם שהיא לא מרגישה טוב אני נכנסת לעצבות לא נשלטת, מתהפכת לי הבטן ממש, אני לא מסוגלת לאכול ובכלל כל החיים שלי מתהפכים עד שהיא חוזרת לעצמה. ייתכן וזה חלק מהמשמעות של להיות אמא, אבל בתחושה שלי אצלי זה קצת קיצוני. אשמח מאוד לשמוע את דעתך.

תשובה:  התמודדות עם ילדה שלא מרגישה טוב - (0)


אמא יקרה, .. אני קוראת את תיאורך ומבינה כי בתחושה שלך העוצמה של הדאגה רבה מדי (ביחס למי? לעצמך? לאיך שאחרות נראות לך? למה שמצפים ממך? נסי לברר...) קודם כל נבהיר: התחושות שאת מתארת שייכות ככל הנראה לתחום של החרדה. המחלה של בתך היא טריגר, אירוע בחיים שלך, שמפעיל תחושות חזקות גופניות של מתח וחרדה. בהתחשב בעובדה שאת לראשונה נפגשת עם האחריות שלך כאדם בוגר על חיים של מישהו אחר, התלוי בך לחלוטין, התחושות הללו הגיוניות. נסי לשאול את עצמך לגבי המחשבות שמאחורי החוויה הזו. ממה את פוחדת? שמה יקרה? (שתחלה..שזה לא יעבור... שאת תחלי... וכד') לאחר מכן נסי לבחון אותן, להתבונן במחשבות, לשאול עליהן שאלות.. ייתכן וגם תוכלי לנסות ולהרגיע את עצמך בדרכים שונות, למשל לשוחח על כך, לקבל תמיכה, להתקשר לרופא ועוד. במידה ואת מתקשה לסייע לעצמך והחרדה נמשכת שקלי לפנות לטיפול ממוקד סביב הקושי הנוכחי. אני סבורה שנושא זה ייחלש עם הזמן ועם הגדילה שלה, והביטחון שתוכלי לרכוש עם גדילתה זו.
 X