על הספה - פורומי מומחים

פורום היריון ולידה

רוצה לרצות

פורום היריון ולידה

פורום אמהות, היריון ולידה מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
מטפלת בעלת ניסיון רב במבוגרים ובבוגרים צעירים. עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית פורום אמהות, היריון ולידה
בשילוב גוף נפש ורוח, אמא לשלושה.


להיות אמא- פירושו כניסה לעולם רחב, אינסופי, של התמודדויות ומורכבויות. זוהי רכבת הרים רגשית בה אנו נעות במהירות בין רגעים של אושר, סיפוק עילאי, אהבה בעוצמה לא מוכרת ומשמעות קיומית ובין רגעים רבים של אי שקט, קונפליקטים, חוסר שליטה ופחד. המעבר בין תחושת הביטחון לבין הספק יכול להיות חד ומטלטל.

להיות אמא - פירושו מפגש מחודש עם הילדות שבנו, הילדות שבתוכנו- הניבטות אלינו מעיני הילדים שלנו ומתוך הקשר שאנו בונות עימם. זהו מפגש ייחודי ומרגש עם מי שהיינו ומי שעודנו, ולא פעם זהו מפגש המעורר חרדה ושאלות שאנו מפנות כלפי עצמנו- האם אני האם שקיוויתי להיות? האם ומתי אני פועלת כשם שאימי נהגה כלפיי?

פורום זה נועד לכן, אימהות ונשים חשובות, במטרה ללוות, לסייע ולעודד אתכן במסע האימהות, להיות אוזן קשבת וחושבת ביחד איתכן. רבות נכתב, נאמר ונשאל על מה הילד צריך. אבל כאן תישאל קודם לכן השאלה- מה אני, אמא, צריכה? וברור לכולנו כי כאשר אנחנו רגועות וברורות לעצמנו- גם לילדים שלנו ולמשפחות שלנו קל יותר.

אני מזמינה אתכן לשתף, להתלבט ולהתייעץ על כל נושא אישי המעסיק אתכן, ומאמינה כי בכוחן של התמיכה וההכוונה לאפשר לכן למצוא את הדרך הנכונה עבורכן.


שאלה:  רוצה לרצות  -  (נוי)


אני אמא לתינוק מתוק בן חודשיים. אפילו שההריון היה מתוכנן, כשגיליתי שאני בהריון הרגשתי שקורס עליי עולמי. היינו נשואים שנה ובעלי לחץ המון כבר מההתחלה שאפסיק עם הגלולות. בשלב מסוים הרגשתי מוכנה, אבל גם לא שיערתי שזה יקרה ככ מהר (חודש אחרי שהפסקתי). בחודשים הראשונים להריון הרגשתי ממש נורא. שאני צעירה מדי (27) שאני עוד בשלב של בניית הקריירה (בתואר שני) וששנינו מאוד עסוקים עם הלימודים ואיפה זה יכנס?! ובעיקר, שטוב לי ככה. טוב לי בזוגיות, ולא הרגשתי שחסר לי משהו כדי למלא את החיים. אם כבר, זה בעיקר יפריע. עם הזמן הצלחתי להתרגל יותר לרעיון ולהשלים עם המצב. לפעמים אפילו לשמוח בו. גם אחרי הלידה הצלחתי להסתגל לדרישה החדשה מהחיים ולתפקד למרות הקושי. לא סבלתי מדיכאון אחרי לידה, אבל לאורך כל הדרך וגם עכשיו אני מרגישה שאני רוצה לרצות. אני מקנאה בנשים ש"מאוהבות" באימהות החדשה. שנמסות מכל דבר קטן שהתינוק עושה. שמרגישות שהתינוק זה הדבר הכי טהור בעולם. אני אוהבת את התינוק שלי, אבל קשה לי שלא לחוש אשמה על זה שאני מרגישה לפעמים שהוא מפריע לי. שאני הכי אוהבת אותו כשהוא נוח:ל בוכה וישן, ואני יכולה להתפנות לדברים שלי ולהרגיש שוב כמו עצמי. התחושה הזו של "רוצה לרצות" מלווה אותי עוד מההריון .. אני מרגישה במלכוד ולא יודעת איך לצאת ממנו.

תשובה:  רוצה לרצות - (רחלי שרון גרטי)


תיארת בצורה כנה וקולחת את מה שנשים רבות מרגישות וחוות סביב היריון ולידה, אבל לא תמיד מדברות עליו, וחבל. כל מה שאת מרגישה הוא נורמלי לגמרי. הכניסה להורות נושאת משמעויות רבות, בוודאי לאם, שחייה מתהפכים באחת. אין סתירה בין תינוק חמוד לבין תחושה של אבל על אורח החיים שנגמר, הזוגיות שנדחקת הצידה והקשיים הפיזיים או העייפות הרבה. אני לכן דווקא מציעה לך להרפות מהציפיות שלך להרגיש אחרת. אין לנו שליטה על הרגשות שלנו, על כן עדיף לקבל אותם .. לשם כך אני מציעה להיפרד יפה לשלום מהשיפוטיות שאת אולי מחזיקה בנוגע לתחושתך. זה מה שיש כרגע ונראה שזה לא פוגע בתפקוד או בטיפול בתינוק. ייתכן וכדאי לשוחח על הדברים בקשר הזוגי וגם אולי חברה טובה איתה תקבלי לגיטימציה ... אומר ואוסיף- דברים רבים עוד יקרו בקשר עם התינוק. הוא יגדל, הקשר יתפתח ותחושותייך צפויים להשתנות. אם את חשה במצוקה שאינה עוברת תמיד ניתן לפנות לעזרה מקצועית שתסייע לך.
 X