שאלה: מחפש מה לא טוב בכוח - (אוהב)
בן הזוג שלי ואני ביחד כבר חצי שנה, עד לפני כחודשיים היו לנו יחסית הרבה בעיות בדרך...
תחילה, נדמה היה שאני התחלתי לפתח רגשות מתקדמים יותר אליו מאשר שהוא התחיל. מפה התחילה שרשרת יחסית ארוכה של בעיות. חוסר הביטחון שהפוזיציה הזו בקשר גרמה לי ללחוץ עליו מעט להגיע למסקנות בנוגע לקשר בשלב יחסית מוקדם, והוא נלחץ מכך ביחד איתי. הרבה מהאינטראקציות שלנו בשלב הזה של הקשר נלוו בשיחות שקשורות לנושא ותהיות לגבי ההמשך. כלומר, לא היינו יציבים בכלל בשלב הזה של הקשר.
לאחר הרבה תהיות החלטנו לאחר 3 חודשים לקחת הפסקה של שבוע, הייתי די שבור במהלך ההפסקה ולא כל כך הצלחתי לתפקד. כל מה שחשבתי עליו זה שאני רוצה להיות איתו אבל הרגשתי צורך להכין את עצמי לפרידה (תוך שכנועים עצמיים שהקשר הזה צריך להיגמר, כי אני נמצא בשלב מאוד חשוב לקריירה שלי בחיים ואני לא צריך להיות בסיטואציה הזו). בתחילת ההפסקה בן הזוג שלי שאל אותי אם יוכל להיפגש עם מישהו מהעבר שלו (החלטנו לפני ההפסקה שלא שוכבים עם אחרים), מה שהעלה בי תהיות ולחץ נוראי לגבי המהות של הבקשה (אותו אדם הוא מישהו שבן זוגי טען כי התחיל להתאהב בו בעבר, אבל זה לא עבד. כמו כן, הוא טוען כי הוא הרגיש איתו שונה ממה שמרגיש איתי ולכן הוא רוצה להיפגש איתו ולדבר איתו כדי לנסות קצת להבין את רגשותיו). בהתחלה לא רציתי שיעשה זאת והוא הסכים שלא לעשות זאת ישר, אבל אח"כ חשבתי על זה ואמרתי לעצמי שזה כבר לא משנה.. אם ירצה להיות איתו ולא איתי זה יקרה ללא שליטתי וזה אומר שאנחנו לא צריכים להיות ביחד.
הם לא נפגשו. בסוף ההפסקה כשנפגשנו בן זוגי אמר שהוא אוהב אותי, ושהוא רוצה להיות איתי ושהוא לא מבין למה בכלל "אכל סרטים", הוא חושב שאני צריך להפסיק ללחוץ עליו בהיבט הזה ושהכל בסדר, כי זה גורם לשנינו חששות מיותרים.
השבוע שלאחר מכן היה מדהים, היה לנו כל כך כיף ביחד כמו שלא חשבתי שיכול להיות לי כיף עם בן-אדם. אבל אז התחלתי להרגיש חוסר ביטחון, מעורער וסקרן לדעת מה היה בשיחה ביניהם. ברגע של סקרנות מוגזמת וקצת חוסר שליטה (מעט מצטער על זה בדיעבד) החלטתי לקרוא את השיחה ביניהם. הזדעזעתי.
בשיחה נראה כי בן זוגי עדיין לא התגבר על הבחור הזה, שמצידו די נפנף. בן זוגי העלה תהיות רבות לגבי הקשר שלנו, תוך כך שהבחור מנסה לשאול שאלות על הקשר ולעזור להגיע להבנה. בהמשך השיחה עלתה שאלת ה"מה כוללת ההפסקה" מצד הבחור.
כלומר, הבחור רצה להבין האם כוונת בן זוגי להיפגש איתו למטרות סקס (שכן, זה מה שהקשר הקצר מאוד שהיה ביניהם בעבר כלל) ובן זוגי הכחיש. טען כי מטרת הפגישה היא נטו לדבר איתו.
בהמשך, התחיל הבחור קצת לגשש בנוגע לאפשר להיפגש ושהפגישה תכלול סקס. בהתחלה בן זוגי שלל זאת לחלוטין, אם כי לקראת סוף השיחה הודה כי הוא חושב על זה גם בעצמו, וכי ממש היה רוצה להיפגש איתו בשביל סקס. בן זוגי ביטל את הפגישה איתו, ואמר לו שהוא רוצה לשכב איתו אבל זה לא יקרה.
השיחה הזאת שברה אותי, הרגשתי מושפל, עצוב, מפורק, נבגד וכועס. יום למחרת קריאת השיחה דיברתי איתו על זה ולא כל כך השתכנעתי. החלטתי להפסיק את הקשר.
היומיים שעברו עליי למחרת היו נוראיים (וכך גם על בן זוגי), שנינו לא תפקדנו בעבודה בכלל. בכיתי המון. סיננתי אותו.
הוא החליט שהוא בא אליי לדבר, ולא הייתי בטוח כמה אני רוצה כי החלטתי שזה לא טוב עבורי. שאני לא מוכן לגבר בוגד ולא רוצה מישהו שאני לא יכול לסמוך עליו.
כשהגיע, הייתה לנו שיחה של כ-5 שעות. שיחה עם הרבה צעקות, בכי, ייאוש והתרפקות זה על זה. הוא היה מאוד חמוד בשיחה, הצטער מאוד, הבטיח שיעשה הכל בשביל לשקם את האמון שלי, שהוא באמת לא התכוון לעשות איתו כלום וברגע שהבין שזה עלול לצוץ סיים את השיחה והחליט שלא להיפגש איתו (אני קצת לא משוכנע מזה עד היום, אבל בסדר).
החלטתי יום למחרת שאני רוצה לחזור, שאני מוכן לנסות עוד פעם. שהרי הוא לא בגד, גם אם היה מאוד מאוד קרוב לזה.
אנחנו כבר חודשיים אחרי הסיפור הזה, אבל אני לא לגמרי שלם. היו לי חודשיים ממש טובים אבל בשבועיים האחרונים המחשבות על אותו הסיפור לא מרפות ממני.
אני מאוד עסוק במהלך היום וגם הוא, אנחנו לא ניפגשים כל יום אבל משתדלים לעשות שיחה אחת יחסית ארוכה בטלפון בסוף כל יום (אחרי שהשיחות בינינו בווצאפ מאוד גרועות במהלך היום, מה שמאוד מקשה עליי כי אני רוצה לדבר איתו... אבל הוא לא כל כך טוב בווצאפ עד כדי מסנן הרבה ועונה בהפרשים של כמה שעות). התחלתי לחזור שוב ושוב בתכיפות גבוהה יותר לשיחה הזאת בינו לבין הבחור (צילמתי אותה). הוא מחק את השיחה אצלו וגם את המספר של הבחור (למרות שתכלס היום מאוד פשוט להשיג מספר שוב).
אני מרגיש אני לא מספיק מאמין לו, אני מרגיש שהכל מעולה היום אבל אני מחפ
