טופלתי 7 שנים בציפרלקס ו10 שנים עם פסיכולוגית בהצלחה. הפסקתי עם הכדורים והשיחות והכל חזר.
אחת הטראומות הקשות שחוויתי בבגרותי היא היפרדות מהתיכון (סיום התיכון) ופרידה מהמחנכת שהייתה עבורי כמו אמא- שלצערי לא הייתה בשבילי ולא סיפקה לי כראוי את הצרכים הרגשיים ומאז נותרתי עם חסכים שהביאוני בבגרות (בגיל העשרה) ועד היום מחרדות, דיכאון, חרדת נטישה וטראומות בילדות ומכאן הפרעת אישיות תלותית ונמנעת במקרים מסויימים וכן הפרעה כפייתית שהחמירה מאוד בעקבות הפסקת הטיפול.
מצבי החמיר עד מאוד, הפסיכולוגית שלי טוענת שזו הנוירוזה שהחמירה אצלי. באשפוז יום שנכנסתי אליו בדצמבר האחרון אבחנו אצלי בנוסף הפרעה דיסוציאטיבית שאינה ספציפית- אין לי מושג כל כך מה זה אומר ומה המשמעות של זה. הפסיכולוגית שלי טוענת (זו שטיפלה בי 10 שנים) שתמיד היה לי קשה לקבל את המציאות ולהתמודד עם שינויים. אבל מאותו יום שהמצב התחיל לי שזה בערך לפני שנה , מאותו התקף חרדה קשה מאוד אני מרגישה שאני לא אותו האדם. מרגישה ספקות לגבי הסביבה ולגבי עצמי, לא מרגישה את עצמי ומרגישה שאני רואה את החיים והכל עובר לידי, תחושה של הצגה.
התחלתי לפתח פחד מפני אובדן שליטה, מפני אובדנות (כל פעם הייתה לי אובבסיה אחרת במהלך השנים- פעם אחד מהקאות, פחד מנטיות מיניות) וזה הגיע לפחד מפני אובדנות שמלווה אותי עד היום.
אציין שלפני שנה סבי וסבתי נפטרו ומאז אני בטראומה מהמוות שלהם. חולמת עליהם בלילה, מתגעגעת ומתקשה להשלים עם זה שהם אינם. גם לגבי המחנכת אני חווה געגועים עזים כלפיה ועצב שהיא כבר לא מטפלת בי ונמצאת בשבילי. הטראומה מהנטישה שחוויתי ממנה (היא לא באמת נטשה אלא אלו הם רגשות שאני חשה תמיד) גרמה לי בהתחלה לדכאון עמוק , לחוסר תפקוד ולקשיי הסתגלות קשים מאוד. היום אחרי האשפוז אני עדיין לא מרגישה מאוזנת וחווה חרדות בתדירויות קרובות ולעיתים משתנות. אני חזרתי לתרופה במינון מוגבר לפני חודש וחצי ולפני שלושה חודשים התחלתי במינון הרגיל ובנוסף חצי שנה נוטלת קלונקס כדור ליום. אני מרגישה שאני חווה עדיין חרדות, ניתוקים, רגעים של בהייה וניתוק - קשה לי לומר אם זה מעייפות או דיסוציאציה. עיסוק כפייתי סביב נושא הבריאות, המוות, פחד מאובדנות, פחד שלא אצא מהמצב ושלא אצליח להגמל מהקלונקס שרק מחמיר לי את התחושות הקשות.
חלמתי היום על המחנכת, על בית הספר והתעוררתי כאשר אני מרגישה שאני עדיין בתוך הסיטואציה ובוכה שזה נגמר ושזה היה רק חלום. אני לא מצליחה להרגיש את עצמי ומרגישה שאני לא מצליחה להתחבר למציאות למרות שהקשר שלי איתה תקין וכן בוחן המציאות שלי תקין. מרגישה שאני חייה עדין בעבר והחלום הזה הותיר בי תחושות קשות שאני מניחה שיקח כמה שעות עד שאתאושש ואחזור לעצמי. אני לפעמים לא מבינה איך אני מתפקדת, ועוד מצויין. הכל על אוטומט ואני מרגישה שאני לא בתוך הסיטואציה.
יצא לי לחשוב על זה קצת, יכול להיות שיש לי פוסט טראומה מהנטישה, של המחנכת, של סבי וסבתי, של הפסקת הטיפולים שגרמה לכל המצב הזה?
התסמינים מאוד דומים אך אני לא בטוחה שהם לגמרי מאפיינים את התסמונת הזו.
אני חזרתי לטיפול התרופתי- לצערי לא מרגישה שעוזר וחוששת שהתרופה כבר לא משפיעה אך מצד שני אני מתפקדת ודיכאון יש בתנודות ועליתי אפילו במשקל אך עדיין יש חרדות וספקות כמובן פחות מפעם. כן יש עדיין את התחושת חלום וניתוק וחוששני שזה מהכדור הרגעה שפיתחתי או יותר נכון גופי פיתח בו תלות ואני חוששת שהוא הסיבה לכל הסבל שלי כרגע אפילו שהוא מרגיע ומעלים את החרדות- באותה נשימה הוא מעצים לי את הניתוק.
חזרתי לטיפול אצל אותה הפסיכולוגית בתקווה שתצליח לעזור לי לחזור לחיים תקינים.
אשמח לשמוע מה דעתכם על הנושא הזה והאם יש תקווה לצאת מהמצב הזה שאני שנה שרוייה בו.
תשובה:ניתוק דיסוציאציה וחרדות - (נעה מצגר גרנות)
רעות יקרה. צר לי לשמוע כמה את סובלת במשך שנים כה רבות. ולגבי הסבל של היום...חלום יכול להיות כל כך עצמתי ולתת הרגשה של הקלה ושברו..שובר את הלב שוב. אבל אל תאבדי תקווה. שילוב טוב ונכון של טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי, בליווי צמוד של פסיכיאטר, יכולים לעשות את ההבדל. רק לאחרונה חזרת למינון גבוהה ויש עוד תקווה שהתרופה הנוכחית תביא להקלה שאת משוועת לה. אם לא, הפסיכיאטר בוודאי יציע לך חלופה. אבל מהסיפור שלך ברור שהתרופות לא יספיקו. הן יכולות להקל עלייך מאוד ולאפשר לך תפקוד לתקופה שבה תהיי בטיפול. יש מצבים שדורשים שנים של טיפול פסיכולוגי, לפעמים אפילו יותר מפעם בשבוע. טוב שחזרת לטיפול. טוב שחזרת לתרופות. זאת הדרך הנכונה. מקווה שתחושי הקלה בקרוב. נעה
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.
ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.
התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע
