שאלה: הילד שלי נושך את עצמו - (שירן)
שלום רב, אשמח להכוונה.
הבן שלי בן חמש וחצי,נושך את עצמו ביד כאשר מתעצבן/מתרגש מידי
זה התחיל בגיל קטן (בערך שלוש)
שמתי לב שהיה קטן באמת כי היה מאוד מתוסכל או מוצף רגשית אז נשך עצמו. כיום שיודע להביע את עצמו זה קורה בתדירויות פחותות אך עדיין קורה. מבירורים מול הגננת זה לא קורה בגן לחלוטין. רק בבית.
לכן לא ראתה צורך להפנות לריפוי בעיסוק.
חשוב לי לציין, שיש לו הרבה התעסקויות עם הפה. נושך חולצה/שרוול.
הוא ילד מאוד נבון, חכם, ורבלי עם אוצר מילים מאוד גדול. חברותי מאוד.
אשמח להכוונה לפיתרון, יש לנו עוד שנה בגן חובה ואני לא רוצה שזה יימשך לכיתה א.
תודה!
תשובה: הילד שלי נושך את עצמו - (מיכל דביר קורן)
שירן שלום,
זה נכון שלנשיכה עצמית עשויים להיות היבטים תחושתיים בהם מטפלות מרפאות-בעיסוק, אבל נשמע לי שזה לא ההסבר היחיד במקרה שתארת, אם הנטייה לנשיכה החלה להופיע בעת הצפה רגשית, הרי שהוא העדיף את הכאב הפיסי על פני הכאב הנפשי שכרוך בתסכול שחווה. דפוסים אלה, וכן נטייה ללעוס שרוולים או צווארוני חולצה, נוטים להופיע אצל ילדים עם רמת חרדה גבוהה, שנתונים במתח ולא מצליחים לבטא זאת, וכמובן שישנן תנודות על פי תקופות. אני ממליצה לפנות להתייעצות עם אשת מקצוע ובהחלט שלא להתמין לכיתה א', כדאי מאוד לעזור לו כעת, והעובדה שהוא וורבלי ונבון כמובן תקל על היכולת לסייע.
בהצלחה
מיכל