על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיה ילדים

נערה בת 17 עברה חרם שקט

פורום פסיכולוגיה ילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

שאלה:  נערה בת 17 עברה חרם שקט  -  (דנית)


שלום אני אמא לנערה בת 17. ביתי נערה פקחית חכמה יפה אבל עברה חרם שקט לפני שנה וחצי דבר שגרם לה להיות שקופה בכל שנת הלימודים הקודמת (כיתה י), עקב חוסר עניין וטיפול של ביהס העברנו אותה לביהס מחוץ ליישוב, ביהס פרטי. מבחינת הסגל היא ממש אוהבת ומצליחה בלימודים אבל מבחינה חברתית... לא הולך לצערינו ואין לה קשרים חברתיים. עבדה 3 חודשים בבית קפה גם לא יצא קשר כלשהו. הייתה 5 חודשים בשיחות אצל מאמנת אישית שהיא גם פסיכולוגית, במקביל עשינו אבחון פסיכיאטרי היא מטופלת בפרימזה אובחנה בהפרעה ביצירת קשרים חברתיים. מדובר בנערה שהייתה עד הקורונה בצופים הלהקות שירה וריקוד הייתה חיה! נכון שיש התקדמות מאז הטיפול התרופתי והאימון אישי , אין בכי בביהס אין אוירת דכאון, אבל אין יציאות אין בילויים אין שיחות טלפון התכתבויות, יוצאים מזה?! יש עוד משהו שעלינו לעשות ולא עשינו? תודה

תשובה:  נערה בת 17 עברה חרם שקט - (מיכל דביר קורן)


שלום דנית, עצוב לשמוע את מהלך ההתרחשות מאז הקורונה ועד היום, ולמרבה הצער בתך היא אחת מהרבה מאוד נערות ונערים שנקלעו למצבים דומים. אם הטיפול הפסיכולוגי והטיפול בפריזמה לא עזרו, יתכן שהאבחנה שהיא קיבלה שגויה, וכדאי לערוך חשיבה מחודשת ולהבין יותר לעומק מה עובר עליה. יתכן שהיכרות עם נערות ונערים שעוברים חוויות דומות יכולה לעזור, ישנן קבוצות חברתיות כאלה במרפאות פסיכיאטריות של קופות החולים או במרפאות חוץ של בתי חולים (קיים גם באופן פרטי בחלק מהאיזורים בארץ). ממליצה לבקש מכל הגורמים המקצועיים שמכירים אותה: פסיכולוגית, פסיכיאטרית, יועצת ביה"ס, מחנכת ועוד לקיים ישיבת צוות יחד אתכם, ובהמשך לשתף אותה, ולגבש תוכנית פעולה מחודשת. אין סיבה שנערה אהובה תמשיך להרגיש ככה לגבי עצמה. בהצלחה רבה, מיכל
 X