על הספה - פורומי מומחים

פורום פסיכולוגיית ספורט

פרישה

פורום פסיכולוגיית ספורט

פורום פסיכולוגיית ספורט מנהל הפורום גבי זקס
פסיכולוג מורשה המתמחה בתחום של פסיכולוגית ספורט בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות פורום פסיכולוגיית ספורט
מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ותואר שני בפסיכולוגיה של המצוינות מאוניברסיטת לודוויג מקסימילאן שבמינכן, גרמניה.

גבי בעל ניסיון עשיר בתחום פסיכולוגיית הספורט, תחילה תחת מכון לעוף לפסיכולוגיית ספורט, וכיום בעל קליניקה פרטית. שימש כמרצה בתחום פסיכולוגיית הספורט במכון ווינגייט ומכללת אוהלו, בקורסי הכשרה למדריכים ומאמנים ספורטיביים.


ברוכים הבאים לפורום פסיכולוגית ספורט- הינכם מוזמנים להעלות כל שאלה ולהתייעץ בתחום פסיכולוגיית הספורט.

הפורום נועד לספורטאים, הורים ומאמנים.

היעד העיקרי של פסיכולוגיית הספורט הינו לעזור לספורטאי למצות את הפוטנציאל הטבוע בו ולהיות הספורטאי הטוב ביותר שהוא יכול להיות. פסיכולוג ספורט עוזר לספורטאי להתגבר על אתגרים פסיכולוגיים ולשפר כישורים מנטאליים כגון:

התמודדות עם לחץ וחרדה, הגברת הביטחון העצמי, שיפור יכולות ריכוז, התמודדות עם טעויות וכישלונות, הגברת המוטיבציה ושמירה על קונסיסטנטיות, שיקום מפציעות ועוד.


שאלה:  פרישה  -  (א)


שלום רב. הבן שלי בן 16.5 שחקן כדורסל בקבוצת נוער לאומית (לא שחקן ספסל) בסיום העונה הנוכחית החליט שהוא רוצה לפרוש מכדורסל לחלוטין. מדובר בנער לא גבוה 1.78אך מאוד אתלטי ומאוד מהיר. המאמן שלו נתן לו בסוף העונה חופש עד לתחילת האימונים לעונה הבאה. כ 3 חודשים. מה ביכולתי לעשות בכדי לשכנע אותו לא לפרוש והאם בכלל כדאי לשכנע אותו בכך?

תשובה:  פרישה - (0)


שלום רב, זה בטח מאוד מצער לראות את בנך עוזב עיסוק שהיה כה מרכזי בשבילו במשך שנים רבות. זה בטח גם מדאיג, שכן שאלות חשובות עולות בעקבות השינוי האפשרי. שאלות כגון, מה יעשה כעת? האם יהיה במשבר בעקבות השינוי? האם ימלא את זמנו הפנוי בעיסוקים שיתרמו לו ולתהתפחותו, או בעיסוקים ועם חברה שעלולים להרע לו? גיל ההתבגרות הינו גיל מאתגר ומורכב מאוד, לנערים ולהורים. תקופה זו מתאפיינת בניגודים וקונפליטקים רבים אצל הילד ואצל ההורים, לצד כורח בקבלת החלטות בעלות השפעה משמעותית על ההוה והעתיד של הנער. לכן שוררים מתח, בלבול ואף חרדה אצל ההורים והמתבגרים. דוגמא לניגוד וקונפליט שיופיע אצל הורים יכול להיות כאשר הורים ינסו להוביל את בניהם לדפוסים של בגרות, אחריות ועצמאות (בתקווה שכך קורה :)), אך באותה עת יחששו, לאפשר להם 'מקום' וחופש לפתח הישגים התפתחותיים אלו. אולי מתוך חשש לכיוונים שיבחר ולהשלכותיהם (חשש שיכול להיות גם מוצדק שכן כושר השיפוט של מתבגר לעיתים אינו מפותח כפי הנדרש ומתאפיין בפרספקטיבה לקויה). לעיתים הורים מתקשים לוותר על רצונותיהם ומשאלויהם לגבי עתידו ואישיותו של הנער. רצונות ומשאלות השייכם יותר אליהם מאשר לילדם (במקרה הקיצוני, הורים ש'חיים דרך' ילדם. מצב מאוד לא רצוי בעל השלכות פתולוגיות). במקרים רבים פרישה מענף ספורט הינו מצב משברי, בפרט בגיל ההתבגרות שבו המשימה העיקרית הינה בניית זהות חיובית וקוהרנית. לכן, ספורטאים המעוניינים לפרוש עלולים להיות במצב מבולבל מאוד, חרד, ולעיתים אף לסבול מדיכאון. אך לעיתים לא, שכן ההחלטה כבר התגבשה בליבם מזה זמן רב והם שלמים עימה. הייתי מייעץ לך לברר עימו באשר לתחושותיו, סיבותיו לפרישה ומידת שלמותו עם החלטתו, אך נסי לשים את רצונותיך וחששותיך שלך ו/או של בעלך בצד. במקרים שהנער לא שלם עם ההחלטה, או שהיא מגיע עקב מניעים חיצוניים וניתנים לשינוי (כגון מאמן, מצב חברתי בקבוצה וכו'), רצוי לשקול להיעזר בשירותי פסיכולוג ספורט, שכן הוא יכול ללוות את הנער, ולעזור לו להגיע להחלטה הטובה ביותר בשבילו, תוך שמירה על פרספקטיבה נכונה ומתוך הבנה מעמיקה ומקיפה (של הנער) למצבו. בברכה, גבי.
 X