פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצהל
צהל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלשב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
שאלה: הפרעת אכילה (ARFID) - (אוראל שמי)
שלום, אני משרת בצבא כחודש וקצת ומה אגיד? סיוט עבורי ועבור ההורים. מגיל קטן מאוד אני מתמודד עם בעיית אכילה סופר סלקטיבית (לא לחם לא פירות לא ירקות לא גבינות, או מוצרי חלב בכללי, לא מוצרים יבשים, לא שימורים,לא מתוקים,לא חטיפים ולא מאפים (למעט פיצה)) חוץ מזה יש לי גם רתיעה קשה מלא מעט מאכלים שחוץ מתחושות גועל או רצון להקיא בגלל הריח או המרקם או אפילו רק מלראותם גם מובילה לחרדה מהם. בבית הספר ההורים ניסו לשלוח אותי עם מיליון ואחד דברים לאכול ופשוט גילו מהמורים שאו שאני זורק אותם או נותן אותם לחברים.בית הספר פנה להוריי כדי שניעזר בעזרה מקצועית והם סירבו בתוקף, גם כשהייתי צעיר וגם כשהתבגרתי. זה הוביל לכך שהם היו שולחים אותי לבית הספר ללא אוכל והייתי חוזר הביתה כל יום מורעב ופשוט אכלתי בצורה לא הגיונית ממעט המאכלים שאני כן מסוגל לאכול, מה שהיה מוביל לעיתים להקאות. עניין הריחות והרתיעה הקשה שלי מלא מעט מאכלים הגבילה אותי בפן החברתי.. לא יכולתי לשבת ליד חברים בבית הספר בהפסקות האוכל, לא יצאתי אף פעם לטיולים שנתיים או למסע לפולין (למרות שנורא רציתי) אני כמעט ואף פעם לא הייתי מתארח אצל חברים או ישן אצלם, כנ"ל לגבי ימי הולדת אצלם. בנוגע ליציאות עם חברים זה כמעט ולא היה בא בחשבון כי מלבד העובדה שקשה ממילא למצוא דברים שהגוף שלי כן מסוגל לקבל הייתה גם את בעיית הרתיעה שלי מלא מעט מאכלים שנמצאים בחוץ בשפע.. בבית ההורים יודעים לא לאכול את אותם הדברים לידי אבל מן הסתם שאי אפשר לשלוט על כך בחוץ. בצו הראשון עשיתי טעות שהקשבתי להוריי שדרשו ממני לא לספר לצבא על בעיה זו כי הם פחדו שישחררו אותי בגללה.. וכעת נחזור להווה. ביקשתי לראות קפ"ס על היום הראשון בטירונות ואמרו שבטירונות נותנים לראות קפ"ס רק למקרים אובדניים, אז הייתי צריך לסבול בשקט מה שנקרא. כל החברים שלי וסגל המפקדים ראה שאני לא מצליח לאכול, גם לא כשאני מגיע למצב של רעב טוטאלי, כי אני פשוט לא מסוגל.. ניסיתי לאכול שווארמה בבגט בשקם והקאתי אותה חצי שעה לאחר מכן.. וכך יצא שמאז שהתגייסתי בחודש ושבוע שעבר הספקתי לרדת שמונה קילו, לחטוף הרעלת מים כי בשלב מסויים ניסיתי להשכיך את הרעב בעזרת מים, ובנוסף גם התמוטטתי פעמיים (אפיסת כוחות). ההורים שלי שאני הבן היחיד שלהם והם ממילא לא אנשים בריאים או צעירים וסובלים מfmf, סוכרת ויתר לחץ דם גבוה נמצאים בקשר יומיומי עם אנשי סגל אצלי בבסיס במיוחד אחרי שהם ראו מה קרה לי וגם זה אולי בעקבות העקשנות שלהם בעבר בקשר לטיפול בבעיה,או על כך שבגללם הסתרתי את הבעיה מהצבא. הייתי בפגישה אצל מפקד גף פסיכולוגיה כשבוע לאחר שהתחלתי את הקורס שאליו אני מיועד, הצגתי בפניו את הבעיה והוא גם שוחח עם אמי בטלפון. הוא נתן לי 4 גימלים נפשיים וקבע לי ישר תור לפסיכיאטר בירפ"א. אני לא מסוגל להמשיך לשרת בבסיס סגור וכל המפקדים שלי, כולל המפקד גף פסיכולוגיה בעצמו מסכימים על זה (גם לאור מה שהספיק לקרות לי במהלך חודש בודד) . אני בחרדות נוראיות לקראת הפגישה עם הפסיכיאטר, כי בגלל ההורים שלי אין שום דבר שמעיד על כך שטופלתי בבעיה בעבר על ידי גורם כזה או אחר, ואני נורא מפחד שהפסיכיאטר יחשוב שאני עובד עליו ושאני סתם מנסה לעקוץ את המערכת, או לחילופין שהוא יגיד שאני יכול להמשיך לשרת בבסיס סגור. כבר הבנתי שהפסיכיאטר מקבל חוות דעת עליי מהמפקד גף פסיכולוגיה שכפי שציינתי לעיל מסכים שאני לא יכול לשרת בבסיס סגור. אני מפחד שהוא "לא ישים" על החוות דעת שלו, ומשם אני באמת לא יודע מה עוד יקרה לי אחרי כל מה שהספקתי לעבור בסך הכול בחודש. צריך הבהרה בנושא. תודה
תשובה: הפרעת אכילה (ARFID) - (0)
תיארת לעומק את המצוקה ואת החששות. מה שהשתנה מלפני הגיוס הוא שהיום אתה משתף במה שאתה עובר. מי שיראיין אותך לא מגיע מעמדה שאתה מנסה לרמות את המערכת אלא מעמדה של הקשבה ורצון ממשי לסייע. היה כן והבא את עצמך לשיחה. יש לך אפשרות לפנות לגורם טיפול אזרחי לחוות דעת נוספת אך איני בטוחה שיש צורך בכך כי נראה שמצבך דובר והובן
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.
