הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

1. אנשי קבע זכאים לפנות לטיפול במכון לאנשי קבע ומשפחות החל משנת הקבע השניה, הטיפול ניתן באמצעות פריסה ארצית של מטפלים. במידה ואיש הקבע החל טיפול אצל קב"ן היחידה הוא יכול להמשיך בטיפול אצל קב"ן היחידה לשם שמירת הרצף הטיפולי, כמובן בתיאום עם הקב"ן המטפל ובהתייעצות עימו, לרבות באשר למשמעויות המשך או סיום הטיפול ועיתוי סיום הטיפול, או לחילופין להמשיך טיפול במכון הקבע. 2. חוק זכויות החולה מגדיר כי זכותו של המטופל לקבל כל רשומה רפואית לגביו, לרבות רשומה בתחום בריאות הנפש. באשר לאישורים מעבר לכך – לא מכיר נוהל מדוייק באשר למקרה שציינת, מניח שיש לפנות לגורם המטפל ולבחון זאת מולו. 3. הפניית חייל להערכה פסיכיאטרית נעשית מתוך שיקול דעת מקצועי של הקב"ן המטפל (לדוגמא לצורך קבלת חוות דעת נוספת, התאמת טיפול תרופתי ועוד). הוראת בדיקה פסיכיאטרית כפויה הינה הליך חריג המבוצע רק למול מקרים בהם יש חשש למסוכנות (לאדם או לסביבתו) על רקע תחלואה נפשית או חשד לתחלואה נפשית וללא שיתוף פעולה מצד הנבדק, מעבר לכך לא ניתן לחייב אדם להגיע לבדיקה פסיכיאטרית, וככלל רצוי שבדיקה או טיפול יהיו מתוך רצון, שיח ושיתוף פעולה ולא בכפיה... טל גרג'י פסיכולוג קליני מומחה מדריך


מניח כי הפגישה עם הפסיכיאטר הצבאי נועדה הן לצורך העמקת האבחנה והן לצורך בחינת האפשרות להסתייע בטיפול תרופתי. במידה ואכן אתה סובל מדכאון הרי שטיפול תרופתי בשילוב עם טיפול שיחתי (פסיכותרפיה) הינו הטיפול המומלץ ביותר. באשר לשאלתך לגבי שחרור מהצבא – הרי שרק לאחר ביסוס האבחנה ניתן יהיה לקבל החלטה, תצטרך מן הסתם להתאזר בסבלנות עד לפגישה עם הפסיכיאטר טל גרג'י פסיכולוג קליני מומחה מדריך


בצה"ל משרתים חיילים רבים הנעזרים בטיפול תרופתי, מרביתם מסיימים שרות מלא ומשמעותי בהצלחה. במסגרת ההליכים בלשכת הגיוס תזומן ביתכם לקב"ן ובהמשך גם לפסיכיאטר לצורך התאמת פרופיל בהתאם לאבחנה ולטיפול התרופתי. ממליץ להצטייד במכתב המתאר את המצבה העדכני מהגורמים המטפלים. בהתאם לפרופיל שיותאם יוגדרו התפקידים ומגבלות השרות, ובנוסף יותאם ליווי גורמי בריאות הנפש בצה"ל – כל זאת על מנת לסייע בשרות מיטבי. טל גרג'י פסיכולוג קליני מומחה מדריך


לצערי בפנייתך הנחות וקביעות מוטעות, וחבל. מעבר לכך שלטעמי אין תפקיד אותו ניתן להגדיר כ"נחות", הרי שבפועל ציון קה"ס אינו פוסל ממרבית המקצועות (למעט תפקידי לחימה), חיילים עם ציון קה"ס יכולים לשרת, ומשרתים, במרבית המערכים בתפקידים משמעותיים – כל זאת בהתאם לנתוני הקב"א והדפ"ר שלהם. מטרת ציון הקה"ס היתה והינה לאפשר שרות משמעותי במגוון תפקידים ובמקביל לאפשר הקלות בשרות כך שיתאפשר לחייל לשרת בתפקידים אלו. טל גרג'י פסיכולוג קליני מומחה מדריך


ככלל, יש לדווח לגורמי הרפואה בצבא על כל שינוי במצב הבריאותי וכמובן על טיפול פסיכיאטרי קבוע. כפי שציינת, ביתך מטופלת בפריזמה וזאת ככל הנראה על רקע הפרעת חרדה, מרגישה מצויין ומתפקדת היטב. עם זאת יש לזכור כי השרות ביחידת התצפיתניות הינו שרות תובעני הן במסלול אותו תדרש לעבור והן בתפקיד המורכב והאחראי בהמשך. הדבר עלול להביא להחמרה בסימפטומים של החרדה ולכן חשוב שבמערכת בריאות הנפש בצה"ל יכירו מראש את הטיפול אותו היא מקבלת הן לצורך הערכה באשר ליכולתה להתמודד עם מורכבות התפקיד והן לצורך המשך ליווי גורמי ברה"ן במהלך שירותה. המלצתי הינה לעדכן כבר בשלב זה את גורמי ברה"ן בלשכת הגיוס. טל גרג'י פסיכולוג קליני מומחה מדריך


על מנת להעלות את ציון הקה"ס יש לעבור הליך של הערכה קלינית במהלכו תבחן האם אכן יש מקום להתאמת ציון קה"ס בטווח הכשירות לשירות. ניתן לשרת עם ציון קה"ס גם בבסיסים סגורים, במצב כזה ציון הקה"ס מגדיר את תנאי השרות (לדוגמא – יציאה הביתה פעם או פעמיים בשבוע). גם עם ציון הקה"ס ניתן לשרת במגוון תפקידים ולבצע מגוון קורסים וזאת בהתאם לנתונייך וע"פ צרכי המערכת הצבאית. טל גרג'י פסיכולוג קליני מומחה מדריך


מפנייתך לא ברור האם בנוסף לפרופיל 97 גם הותאם ציון קה"ס אשר אמור לבטא את קשיי ההסתגלות שלו, את בעיות השינה ואת הקשיים בלינה מחוץ לבית. במידה ואתם סבורים כי קשייו לא שוקפו מספיק בפרופיל או בקה"ס ממליץ לפנות להתייעצות מקצועית הן לצורך קבלת חו"ד עדכנית (אותה ניתן להעביר ללשכת הגיוס לצורך הערכה מחודשת) והן לצורך סיוע בקבלת כלים להתמודדות לקראת הגיוס ובמהלך השרות טל גרג'י פסיכולוג קליני מומחה מדריך


אנשים רבים נאלצים להתמודד עם סימפטומים פוסט טראומטיים וזאת על רקע חשיפה לארועי טרור או מלחמה. פעמים רבות הפניה לטיפול נעשית שנים לאחר הארוע הטראומטי. במצב בו את חושדת כי את סובלת מסימפטומים פוסט טראומתיים אני ממליץ לפנות בהקדם לגורם מקצועי בתחום בריאות הנפש וזאת הן על מנת לקבל אבחנה ברורה ובעיקר כדי להתחיל תהליך טיפולי. במידה ואכן האבחנה הינה PTSD או אף קווים חלקיים של פוסט טראומה המלצתי היא לפנות עם חו"ד עדכנית לגורמי ברה"ן בלשכת הגיוס לצורך בחינת התאמת פרופיל ובעיקר לצורך המשך ליווי טיפולי מקצועי במהלך השרות הצבאי. טל גרג'י פסיכולוג קליני מומחה מדריך


משאלתך לא ברור האם התהליך אליו את מתכוונת הינו תהליך של נידוב לשרות או תהליך של פניה לביטול ציון הקה"ס וחזרה לשרות. בהנחה ומדובר בהליך נידוב סביר שתזומני לשיבוצים וזאת בהתאם לנתונייך ולקשיים שציינת. ממליץ לבחון שאלות אלו מול תא מתנדבים. טל גרג'י פסיכולוג קליני מומחה מדריך


ע"פ חוק זכויות החולה – זכותו של כל מטופל, לרבות מטופל במסגרת בריאות הנפש (בין אם באזרחות או בצבא) לקבל את הרשומה הרפואית שלו, ולכן זכותך לקבל את תיעוד המפגשים עם הקב"ן. ניתן לבצע זאת ע"י פניה ישירה לקב"ן, אך אם מדובר בחייל / ת לאחר שחרור מצה"ל ניתן לפנות למוקד הפניות הטלפוני של מדור מידע לאזרח בטלפון 03-6792600 . במידה והינך מצויה בהליך משפטי עורך הדין שלך יוכל לסייע בקבלת המסמכים. באשר לשאלתך האחרונה – כפי שציינת קב"ן הינו פסיכולוג או עובד סוציאלי. בכל פניה לגורמי מקצוע בתחום בריאות הנפש ניתן לברר האם אכן מדובר באיש מקצוע באמצעות בדיקת רישומו בפנקס הפסיכולוגים או בפנקס העובדים הסוציאליים, או לחילופין לבקש הצגת תעודות הסמכה בהתאם. במידה ועולה חשד ניתן לפנות למוקד משרד הבריאות לברור החשד. טל גרג'י פסיכולוג קליני מומחה מדריך


במסגרת תהליך הגיוס לצה"ל מתבצעת הערכה מקיפה בלשכת הגיוס על ידי גורמי הרפואה וגורמי בריאות נפש. כפי שציינת, בנך סובל מתסמונת טורט וטופל ועדיין מטופל ומן הסתם יצטרך להמשיך טיפול במהלך השרות הצבאי. הפרופיל שהותאם הינו פרופיל נוירולוגי ולכן לא אוכל להתייחס לכך בפורום זה. באשר לציון הקה"ס – מדובר במדרג הגנה אשר נועד לסייע בהבטי שיבוץ והמשך מעקב גורמי בריאות נפש בשרות הצבאי. לאורך השנים היו עליות ומורדות בתפקודו ונראה כי הדבר משתקף בציון הקה"ס. במידה והנכם משוכנעים כי ציון הקה"ס אינו משקף את המצב בשנים האחרונות ניתן לערער על כך בפניה ללשכת הגיוס. המלצתי הינה להתייעץ קודם לפניה עם גורם בריאות נפש (פסיכולוג או פסיכיאטר באזרחות) אשר יחווה את התרשמותו באשר לתפקוד של בנכם ולצורך במדרג הגנה בשרות ורק לאחר קבלת חוות דעתו לבצע את הפניה ללשכת הגיוס. בהצלחה! טל גרג'י פסיכולוג קליני מומחה מדריך


במסגרת תהליך הוצאת רשיון נהיגת משא כבד יש לעבור בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). במסגרת זו בעלי פרופיל 21 נפשי יעברו בדיקה של גורמי בריאות נפש במסגרת המכון לרבות בדיקת פסיכיאטר, פסיכולוג או ביצוע אבחון פסיכולוגי מקיף. זימון לבדיקה אינו גורר בהכרח פסילה אוטומטית אך בהחלט יתכנו מצבים בהם בסיום תהליך הבדיקה הקלינית ההמלצה תגרור פסילת הרשיון וזאת על רקע אי התאמה אישיותית. טל גרג'י פסיכולוג קליני מומחה מדריך