פורום שירות צבאי
היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית
באם הינכם סבורים שההחלטה על התאמת פרופיל 21 אינה תואמת את הסטטוס הנפשי של ביתכם הרי שניתן לערער על כך, מומלץ לקבל חו"ד של גורם בריאות נפש המתמחה בתחום ולהגיש את הערעור בצרוף חוות הדעת, בהצלחה!
טל גרג'י
פסיכולוג קליני מומחה מדריך
שאלת המעורבות של ההורים הינה שאלה משמעותית ביחסי הורים ילדים, גם כשהם מתגייסים לצבא. מומלץ להעביר מסר של תמיכה עד כמה שניתן בצד דאגה למצב, יתכן ועליו להפגש עם קב"ן על מנת לבחון את מידת המצוקה שלו והאם יש מקום למעורבות של גורמי ברה"ן.
טל גרג'י
פסיכולוג קליני מומחה מדריך
הת"ש נועד להקל על תנאי השרות של החייל. מרגע שהוזן במערכת ההת"ש תקף ולכן לא ברורה טענת המפקדים שההת"ש לא בתוקף. ממליץ להתייעץ עם הקב"ן שהפנה להערכת הפסיכיאטר, לרוב הקב"ן נמצא בקשר עם המפקדים. במידת הצורך ניתן לפנות גם לקצינת פניות הציבור או אף לנציב קבילות חיילים.
טל גרג'י
פסיכולוג קליני מומחה מדריך
להערכתי פטור משרות צבאי כשלעצמו לא גורר אוטומטית פסילה ממקומות עבודה בתעשיות הבטחוניות, לרוב מדובר בתנאי מקדים של שרות צבאי או שרות לאומי וכמו כן בסיווג הבטחוני – ואז התאמת פרופיל 21 עלולה בחלק מהמקרים לפגוע בסיווג.
טל גרג'י
פסיכולוג קליני מומחה מדריך
העלאת פרופיל מתאפשרת רק לאחר מס' חודשי שרות, לרוב לאחר כחצי שנה, וזאת בהתבסס על חו"ד מפקדים וביצוע משימות שונות כגון אבט"ש. גם אז הדבר תלוי בחו"ד גורמי ברה"ן ומתבצע הדרגתית. באשר ליציאה מהקורס אליו שובצת מומלץ לעשות זאת בדרכים המקובלות כגון טופס 55, פניה למפקדים בכירים וכדומה.
טל גרג'י
פסיכולוג קליני מומחה מדריך
לא ציינת בפנייתך האם בנך נמצא בטיפול גורמי נפש או היה בטיפול בעבר, חרדה חברתית ניתנת לטיפול ולכן במידה ועד כה לא הופנה לטיפול מומלץ לפנות וזאת ללא קשר לגיוס לצבא. באשר לשאלתך – בלשכת הגיוס יופנה בנך לגורמי ברה"ן להערכת התאמתו לשרות, במסגרת ההערכה רצוי שיגיע עם חוות דעת גורמים מטפלים, חוות דעת מורים וכדומה. בהתאם לתמונה הקלינית, לחוות הדעת והמוטיבציה לשרות ישקל האם יש מקום להתאמת ציון ברה"ן (פרופיל או קה"ס) בטווח הכשירות או לחילופין המלצה על שחרור
טל גרג'י
פסיכולוג קליני מומחה מדריך
הגיוס לצבא מעלה חרדות ופחדים, ובנוסף יש לזכור כי קה"ס 41 פוסל מתפקידי לחימה. במידה ואתם סבורים שהקה"ס לא משקף את החרדות של בינכם ניתן להתייעץ עם גורם בריאות נפש אזרחי האם יש מקום לערער על ציון הקה"ס שנקבע, ובמידה והוא מתרשם שיש מקום לכך ניתן להגיש בקשה לבדיקה בלשכת הגיוס בצרוף מכתב מהפסיכיאטר או הפסיכולוג. ציון קה"ס גבוה יותר או התאמת פרופיל נפשי בהחלט יכולים להשפיע על השיבוץ של בנכם כך שישובץ קרוב לבית.
טל גרג'י
פסיכולוג קליני מומחה מדריך
את יכולה לערער על ההחלטה לשחררך מצה"ל, מומלץ לשם כך להצטייד בחו"ד תומכת מגורמי בריאות נפש באזרחות. באשר לפרק הזמן עד לדיון בערעורך הרי שהדבר תלוי בגורמי ברה"ן בצה"ל ומן הסתם יש להתאזר בסבלנות. מעבר לכך חשוב לתאם ציפיות – יתכן וההחלטה תהיה להשאיר את ההחלטה על שחרורך על כנה, אך גם במידה ויוחלט כי ניתן להחזירך לשרות הרי שיותאם לך פרופיל נפשי (בטווח הכשירות, כלומר 64 או 45) או לחילופין ציון קה"ס, כך שלא סביר שתוכלי לחזור לשרות קרבי. בכל מקרה ביכולתך לבקש להתנדב לשרות או לחילופין לבחון אופציות של שרות לאומי.
ציון קה"ס נועד לספק מדרג הגנה אך במקרה שתיארת הפרופיל הינו ממילא פרופיל 64 כך שלא ברור הצורך במדרג הגנה במקרה זה. מעבר לכך כתבת שבנך מעולם לא טופל ע"י גורמי בריאות נפש ולאורך השנים תפקודו היה תקין, כך שלא ברורה סיבת ההפניה לגורמי ברה"ן בלש"ג. המלצתי הינה לפנות לערער על כך בלשכת הגיוס, לצורך הערעור מומלץ להצטייד בחו"ד של גורם בריאות נפש אזרחי, בהצלחה
טל גרג'י
פסיכולוג קליני מומחה מדריך
בפנייתך את מתארת שהקב"נית קבעה איתך תוכנית טיפולית הכוללת עשרה מפגשים בשילוב עם טיפול תרופתי ובהמשך מפגשי מעקב וזאת על מנת לטפל בחרדה חברתית. מדובר בטיפול קצר מועד התואם את האבחנה ולכן בראש ובראשונה המלצתי הינה כמובן לנסות ולהעזר בטיפול על מנת שיסייע לך לא רק בשרות הצבאי אלא גם בעתיד. במקביל עם התאמת הפרופיל יותאם גם קה"ס, בתוך הקה"ס משוקלל הת"ש (לרוב הת"ש 2 אבל יתכן ויועלה להת"ש 3 או 4, הדבר נתון לשיקול דעתו של הפסיכיאטר), ממליץ להעלות את הדברים בפני הפסיכיאטר.
טל גרג'י
פסיכולוג קליני מומחה מדריך
הפניה לפסיכיאטר יכולה להיות על רקע של טיפול תרופתי, טיפול פסיכיאטרי בעבר, צורך בהתאמת פרופיל על רקע דברים אשר עלו בבדיקה או צורך בהתייעצות עם גורם ברה"ן בכיר. לא ציינת האם בנך הגיע לבדיקת הקב"ן עם חו"ד של המטפל אצלו היה לפני 5 שנים או חו"ד עדכנית של גורם בריאות נפש באשר למצבו כיום, יכן ויש מקום לחו"ד כזו גם כדי לקבל תמונת מצב עדכנית וגם כדי לתמוך בבקשתכם לא להתאים פרופיל או קה"ס.
טל גרג'י
פסיכולוג קליני מומחה מדריך
בן חייל הסובל מחרדות - (רויטל סלע)
שלום רב.
בני משרת כבר שנה ושלשה חודשים בצבא, הוא החל את שירותו בתותחנים וסיים טירונות ואף דובר על המשך לקורס מפקדים. עקב אירוע חריג בגדוד הוא הורד מלוחמה בצורה משפילה ובעקבות זאת חווה טריטורים והתעללות. מצבו הנפשי החל להתדרדר , הוא ביקש קבן ורק לאחר התערבות שלי קיבל את הפגישה שבעקבותיה הוצא מיידית מהגדוד, אך בהמשך חווה תקופה של מספר חודשים בהם היה ללא תפקיד מוגדר, זנוח לעצמו ולמחשבות הקשות שלו מה שתרם להתפתחות של התקפי חרדה. בעקבות התערבות נוספת שלנו ופגישת קבן נוספת הוא הועבר לשרת בבסיס עם יציאות יומיות אך התקפי החרדה רק החמירו, כיום מתבטאים בהקאות מידי בוקר, רעידות , קושי לתפקד, שינה לא רציפה, אכילת יתר , בכי בלתי נשלט. פנינו לפסיכיאטרית בקהילה שאיבחנה התקפי חרדה והמליצה על טיפול תרופתי אולם עד כה הצבא אינו מוכן להכיר בכך שהילד זקוק לטיפול. לאחרונה היו מספר אירועים של התפרקות כללית והתנהגות מסוכנת תוך התעלמות מסכנה, אך יותר מחוסר אכפתיות מאשר מהבנה אמיתית של הסיכון. פסיכיאטרית בצבא אמרה לו ״לשנות את נקודת המבט שלו על הדברים ואז ההתקפים יחלפו״ אנחנו חסרי אונים. מה לעשות?
לחץ לתשובה מאת טל גרגי
מדברייך עולה שבנך סובל מסימפטומים של דכאון וחרדה ככל הנראה על רקע של הפרעת הסתגלות מתמשכת, הטיפול המומלץ הינו שילוב של טיפול שיחתי (פסיכותרפיה) וטיפול תרופתי. לא די בשינוי נקודת המבט, אם אכן זה מה שנאמר לו ע"י הפסיכיאטרית בצבא. הוא נפגש עם קב"ן ופסיכיאטרית אך לא ברור מהפניה האם הוא מקבל טיפול. במידה ואינו מקבל טיפול במסגרת הצבאית רצוי לפנות לגורם בריאות נפש באזרחות המכיר את מאפייני המערכת הצבאית על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית ולהמליץ לגורמי ברה"ן בצבא על הטיפול הרצוי
טל גרג'י
פסיכולוג קליני מומחה מדריך
פורום שירות צבאי
מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד.
בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

לחץ כאן לכרטיס המטפל של טל
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.
צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.
בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.
הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.